המעבדה של הַמְּחַיֶּה: הסכת על תחיית הדיבור העברי
אקדם 74, מרחשוון תשפ"ד – נובמבר 2023
במלאת מאה שנים למות אליעזר בן־יהודה גמרנו אומר – עובדי המזכירות המדעית בשיתוף מדור קשרי קהל – ליצור הסכת שיספר את סיפור התחייה של הדיבור העברי מזוויות לשוניות והיסטוריות. הבמאי והתסריטאי אלון יששכר נבחר לכתיבת הפרקים ולהגשתם, ועליי הוטלה משימת הכתיבה של התחקירים.
לגור בספרייה
הקפתי את עצמי בספרים ושקעתי בקריאה אינטנסיבית. בעזרתו של ד"ר אריה אולמן הוערמו על שולחני עשרות ספרים, מסמכים, קובצי מאמרים, גלויות, כרזות ותמונות. כדי לספוג את רוח התקופה פקדתי גם כמה ארכיונים: בארכיון הציוני המרכזי ובספרייה הלאומית עיינתי במסמכים בני מאה שנים ויותר ובארכיון של סינמטק ירושלים הצלחתי לחשוף סרט נדיר שבו תועד אליעזר בן־יהודה שבועות ספורים לפני מותו. האדם שעל אודותיו קראתי במקורות לאין ספור התנועע מול עיניי המשתאות בתנועות חדות ונמרצות.
בהדרגה התוודעתי לאישי המפתח שהניעו את תהליך התחייה של הדיבור העברי על משפחותיהם ועל הרשתות החברתיות שרקמו. דמויות, שהיו לדידי סמל מרוחק, הלכו ולבשו צורה אנושית, עד כדי היכרות אינטימית עם אורחות חייהם וסגנון התבטאותם. חדוות הגילוי, שכל חוקר מכיר את ייחודה הממכר, הובילה אותי מחיטוט בארגז מסמכים אחד למשנהו. עם ההתקדמות במחקר ובכתיבה יכולתי לשוות בנפשי בכוח הדמיון את ירושלים של סוף המאה התשע־עשרה ותחילת המאה העשרים על צלילי שווקיה, ריחות המאכלים המתבשלים בבתי תושביה ומגוון היהודים המהלכים ברחובותיה במלבושי התקופה.
בכתיבת התחקירים עמד לנגד עיניי הצורך לפשט עד כמה שניתן את התהליכים הלשוניים, הלאומיים והחברתיים המורכבים, בלי לחטוא לאמת ההיסטורית. השתדלתי לתבל את הכתיבה בציטוטים מסקרנים ומפתיעים, שיאפשרו למאזינים להתוודע ממקור ראשון לתקופת התחייה של הדיבור העברי.
מתחקיר לתסריט
תוך כדי העבודה על התחקיר קבענו את נושאי הפרקים. בעצה אחת עם אלון יששכר גיבשנו שישה נושאים בניסיון להציג תמונה לשונית והיסטורית רחבה ומעניינת ככל האפשר בציר זמן של שלושים שנה בלבד. ביקשנו לתאר בהסכת את העשורים המכוננים והדרמטיים, שבמהלכם הפכה העברית המדוברת מחלום של קומץ "משוגעים לדבר" לנושא העומד בלב הקונסנזוס ביישוב היהודי בארץ ישראל.
הפרק הראשון בהסכת מתאר את קורות חייו של אליעזר בן־יהודה, את משנתו הלאומית והלשונית ואת שלל האפיקים שבהם פעל למען החייאת הדיבור העברי והנחלתו; הפרק השני מתמקד במורים העבריים ובפעולותיהם הנמרצות למען הקמה של מערכת חינוך עברית חרף הקשיים שעמדו בדרכם; הפרק השלישי עוסק בגננות העבריות ובהקמה של מערכת חינוך עברית לגיל הרך; עניינו של הפרק הרביעי הוא מלחמת השפות ותרומתה לקביעת העברית כשפת היישוב היהודי בארץ ישראל; בפרק החמישי מתוארות הפעולות של חברי גדוד מגיני השפה למען הנחלת העברית במרחב הציבורי; הפרק השישי מציג את התרומה של חיים נחמן ביאליק לתחיית השפה הן כיוצר בשפה הן כנשיא ועד הלשון העברית.
באולפן ההקלטות
לאחר שהתסריטים נכתבו ונערכו נפגשנו באולפני "המזקקה" במרכז ירושלים כדי להקליט את הפרקים: יששכר מול המיקרופון ומאחוריו אנשי המזכירות המדעית, נכונים לייעץ בנושאי הגייה. סיפור התחייה של העברית, הצפון בדרך כלל בספרי המחקר, התעורר לחיים, והפך בכוח המילה המדוברת לזירה של יצרים, תקוות ומאבקים. העורך אורי קדישאי הוסיף צלילי רקע, המוזיקאי זיו קרטגינר יצר פתיח מוזיקלי מקורי ברוח ניגונים חסידיים,
מיקה הולצמן עיצבה את המעטפת הגרפית, ותחת ניהולה של המפיקה ניבה יצחקי היה ההסכת מוכן לפרסום.
ששת פרקי הַמְּחַיֶּה פורסמו בהדרגה בחודשים ינואר עד מרץ 2023. עד כה האזינו להסכת אלפי מאזינים. מאז הפרסום מגיעות אל האקדמיה תגובות נלהבות: חוקרים, עורכי לשון, מורים ועוקבים ברשתות החברתיות מעידים שההסכת עורר בהם עניין ושלמדו ממנו מידע חדש. ההסכת השיג את מטרותיו ודריסת הרגל של האקדמיה ללשון בעולם ההסכתים עלתה יפה.
