דוחק השיר בתורת־הלשון העברית בימי־הביניים

מחקרי לשון מוגשים לפרופ' זאב בן־חיים בהגיעו לשיבה, ירושלים תשמ"ג

לקריאת המאמר

המאמר מתפרסם לזכרה של אסתר גולדנברג שהלכה לעולמה בתמוז תשפ"ב (יולי 2022) – באדיבות הוצאת ספרים על שם י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

* * *

המאמר עוסק בהיתרים שניתנו למשוררי ימי הביניים לסטות מן הדקדוק הנורמטיבי מחמת אילוצים פרוזודיים: משקל השיר וחרוזו ('דוחק השיר'). בנושא זה דנו דיונים רחבים תאורטיקנים ערבים בימי הביניים.

הדיון נפתח בהצגת המקום החשוב שניתן להיתרים כאלה אצל הכותבים הערבים, היתרים שנוצלו פעם אחר פעם גם בשירה העברית בימי הביניים. לאחר מכן הוא מתמקד בהתייחסות של מדקדקים ומלומדים יהודים בימי הביניים לדוחק השיר, ובראשם יונה אבן ג'נאח בספר הרקמה. אומנם בספרו אין דיון שיטתי בנושא, אבל המחבר חוזר אליו פעם אחר פעם תוך כדי דיון בסטיות מקומיות של משוררים. כל המקומות הללו מפורטים במאמר ומנותחים לעומק, אגב בחינת זיקתם לחומר הערבי.

עוד המחברת מפנה את תשומת הלב לספר הפואטיקה של משה אבן עזרא (ספר העיונים והדיונים), ומציגה את דיוניו במקרים הכרוכים בשינויי תצורה שמקורם בדוחק השיר.

המאמר מסתיים בביקורת קצרה על הדרך שבה טיפלו מילונאים בני זמננו בצורות חריגות שמקורן בדוחק השיר, ובשימושים שגויים במונח זה אצל פרשני השירה העברית בימי הביניים.