אופיר

אוֹפִיר בתנ"ך הוא שמה של ארץ דרומית ועשירה באוצרות טבע.

בספר מלכים א נזכר מסעם של עבדי שלמה ועבדי חירם מלך צור אל אופיר: "וׇאֳנִי [=אוניות] עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם… וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (ט, כו–כח). לבד מזהב הובאו מאופיר גם אלמוגים נדירים ואבני חן: "וְגַם אֳנִי [=אוניות] חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה… לֹא בָא כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (י, יא–יב). במקום אחר בספר מלכים א מתואר כישלונו של מלך אחר, יהושפט מלך יהודה, להביא משם זהב: "יְהוֹשָׁפָט עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי נִשְׁבְּרוּ [=טבעו] אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר" (כב, מט).

בכמה פסוקים בתנ"ך באים הצירופים 'זהב אופיר' או 'כתם אופיר', ככל הנראה בהוראה של זהב משובח במיוחד (ולאו דווקא זהב שהובא מאופיר): "אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז, וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר" (ישעיהו יג, יב), "שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב מִזְּהַב אוֹפִיר… לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים" (דברי הימים א כט, ד). בתלמוד הבבלי במסכת יומא נמנה זהב אופיר עם שבעת סוגי הזהב המקראיים: "אמר רב חסדא: שבעה זהבים הן: זהב וזהב טוב וזהב אופיר וזהב מופז וזהב שחוט וזהב סגור וזהב פרוים" (מד ע"ב). הצירוף 'זהב אופיר' מוכר גם מספר בן סירא ואף מאוסטרקון שנמצא בחפירות הארכאולוגיות בתל קסילה (בכתיב 'זהב אפר'), בתחומו של מוזאון ארץ ישראל בצפון תל אביב.

הביטוי המוכר "לא יסולא בפז" המבוסס על הפסוק "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז" (איכה ד, ב), בא במקרא גם בצירוף הזה – "לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר" (איוב כח, טז).

אופיר בספר בראשית הוא גם אחד מבניו של יקטן, מצאצאי שם בן נוח: "וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב כׇּל אֵלֶּה בְּנֵי יׇקְטָן" (בראשית י, כט). אף שטיב הקשר בין האיש לארץ איננו מחוור כל צורכו, קשה להתעלם מן העובדה שגם חווילה, שם אחיו של אופיר, נזכר אף הוא בתנ"ך כמקום מוצאו של זהב: "הוּא הַסֹּבֵב אֵת כׇּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב" (בראשית ב, יא).

זיהויה של ארץ אופיר המקראית נותר בגדר תעלומה. ככלל נהוג לבקשהּ מדרום למפרץ אילת, במקומות שאולי מזכירים את השם אופיר. בין ההצעות שהועלו אפשר למצוא מקומות במצרים, הודו, תימן, ארצות אפריקה שמדרום למצרים, ויש שהפליגו אף מעבר לכך. אף השם אופיר לא הוברר דיו. אם אומנם מדובר בצורה שמית היו שהציעו לקשור אותה לשורש ופ"ר בערבית במשמעות 'נמצא בשפע' (אולי קרוב אל השורש פר"י בעברית), ואולם ככל הצעות האחרות, גם זו נשללה.

ביטוי לעמימות שבזיהוי מקומה של אופיר ניכר בבחירת השם אופירָה (=לאופיר), בה"א המגמה, להיאחזות הישראלית בדרום חצי האי סיני. שדה התעופה של שארם א־שיח' הסמוכה נמצא במקומו של שדה התעופה הישראלי (עד שנת תשמ"ב) שדה אופיר.

לפי כללי התעתיק מעברית ללועזית השם נכתב Ofir, ואולם בוולגטה הוא נמצא בכתיב Ophir וכך הוא התקבע גם בתרגומים אחרים ללשונות אירופה.