כְּרִית

המילה 'כְּרִית' או הצירוף 'אזור הכרית' משמשים בקרב אנשי הטבע לציון אזור החוף שמתכסה ונחשף בגאות ובשפל. יש בעלי חיים שאזור זה הוא בית הגידול שלהם, ולכן נחוצה לחוקרים מילה מיוחדת לכך. כך למשל זכו שתי רַכִּיכוֹת לשם הלוואי כְּרִית: צֹהַר כְּרִית, חֲרוּט כְּרִית.

מניין הגיעה אלינו המילה כְּרִית?

במקרא נזכר נחל כְּרִית בסיפור על אליהו. לאחר שאמר לאחאב "חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי", ציווה עליו ה': "לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן" (מלכים א יז, ג). המילה 'כרית' בהקשר זה היא שם של הנחל, ויש שגזרו אותה מן השורשים כר"ת או כר"י – לשון חיתוך וכרייה.

המילה מופיעה שוב בתלמוד הירושלמי במסכת תרומות. הדיון שם הוא בשאלה מתי נחשבים מים ויין לטמאים בשל היותם גלויים ועומדים – משום החשש שבעלי חיים ארסיים שוהים בהם. בהקשר זה מסופר על חכם ששתה מבור שהיו בו מעט מים, ונימוקו שהיו "הגשמים מטפטפין ויורדין" – כלומר בשל הגשם המים לא "עמדו" ולכן לא היה חשש. על כך שואל אחד החכמים: "ועד היכן", ומשיב לו חכם אחר לפי אחת הגרסאות: "עד כדי שתפוח הכרית". נוסח זה קשה להסבר.[1]

המשורר שאול טשרניחובסקי שיבץ את המשפט התלמודי הזה באחד משיריו ('קֶקֶנֶאִיז' – במחזור השירים 'קְרִים') לתיאור סערה: "וְאִם יָשֹׁק יָם זוֹעֵף וְתָפוּחַ הַכְּרִית". בשיר אחר בשם "הַכְּרִית" נראה שהוא משתמש במילה כְּרִית לציון ים סוער או לשלב הגאות, כמתואר למשל בשורות האלה: "בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נֵעוֹר, / זָע, הִתְנַעֵר יָם־הָאָכְטִיס, / מִגַּב שִׁטְחוֹ עַד תְּהוֹם תַּחְתִּית, / וּבִן־לַיְלָה הָפַךְ שֵׂיבָה; / הֶעֱלָה קֶצֶף־זַעַם – אֵיבָה". ובהמשך: "וּבֵין כְּרִית וּכְרִית סָרְבָנִי / תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ וַיֵּעָנִי".

השערתנו שאיש טבע שהיה בקי בשירה העברית החדשה אימץ את המילה הספרותית כְּרִית ויצק בה את המשמעות של 'גאות ושפל' או האזור שמתכסה ונחשף בשעת גאות ושפל.

* * *

נסיים בשורות משיר נוסף של טשרניחובסקי 'אַתְּ אֵינֵךְ יוֹדַעַת…' שהלחין ושר שלמה ארצי:

כְּעִקְבוֹת בַּת־גַּלִּים עַל גַּבֵּי תֵל־חוֹל
שֶׁלְּאַחַר הַכְּרִית –
אַתְּ אֵינֵךְ יוֹדַעַת, מַה מְּאֹד יָפְיָפִית!

_____________________

[1] במילונים ובפירושים יש שקשרו את 'כרית' כאן למשמעות של 'ערוץ' או 'חריצה', אולי בדומה לפירוש שניתן לשם הנחל המקראי. נציין שהגרסה האחרת היא "עד כדי שתפרח הברית", ומקובל לפרש 'ברית' או 'בֹּרִית' – עשב שצומח על פני המים, מה שמעיד שהמים עומדים. לנוסח זה יש סימוכין מהקשרים אחרים בירושלמי.