לַאֲשׁוּרוֹ

כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה פעמים במקרא, ומשמעה 'צעד' או 'רגל'. כוונת הפסוק במשלי היא שהערום – שלא כמו הפתי – יבין את צעדו (לאשורו = את אשורו), כלומר יבין את דרכו ויפעל בדרך מושכלת.

בעברית של ימי הביניים החלו להשתמש במילה 'לאשורו' כתואר הפועל (בדומה לצירוף 'לאמיתו'): 'להבין דבר לאשורו', כלומר 'בצורה נכונה', 'כהלכתו', 'במדויק'. וכך 'לאשורו' משמש גם בלשון ימינו.