תוכנית – מיחזקאל ועד היום

המילה תָּכְנִית נזכרת במקרא פעמיים – בספר יחזקאל. היקרותה הראשונה אינה ברורה לאשורה: "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי" (כח, ב). ההיקרות השנייה קשורה לפרטי בניין המקדש: "וְאַתָּה בֶן אָדָם הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם וּמָדְדוּ אֶת תָּכְנִית. וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו" (מג, י–יא). הלשון "ומדדו את תכנית" מעוררת שאלה מצד התחביר, אך נראה ברור שהמילה תוכנית קשורה למידות הבניין, בדומה לפירוט שבהמשך "צורת הבית ותכונתו" וכו'.

הפייטנים השתמשו במילה תוכנית על פי מופעיה במקרא, ובספרות ההשכלה החלו להשתמש במילה זו במשמע 'צורה' ובפרט צורה מתוכננת ומפורטת.

כך למשל מתאר הסופר יוסף שיינהאק את אורחות הדו־חיים ("שרצים" בלשונו): "ילודיהם הם שלמים בתארם אשר ישארו בו גם אחרי גדלם, מלבד הצפרדעים אשר ימירו תכנית גופם לתארים שונים, עד בואם למצב תארם הנכון ונשאר אתם" (תולדות הארץ, א, ורשה 1841, עמ' קפה).

בדומה לזה כתב הסופר משה סטודנצקי על חשיבות הבית לחיי האדם: "ונפשנו יודעת מאד כי אורך ימים ושנות חיים בריאים במשכנות מבטחים ונוה שאנן ישכונו. כי בית הבנוי בתכנית טובה יגן על האדם מפגעים רבים וחליים רעים" (ארחות חיים, ורשה 1853, עמ' 184).

שימוש מעניין במילה תוכנית נמצא בספר "מסתרי פריז" למשכיל קלמן שולמן, שבו ניסה המחבר לתת בפי גיבוריו, אנשי העולם התחתון בפריז, עברית מדוברת. כך מתארת שם אחת הדמויות הכנה לפריצת מנעול: "קרבתי אל הדלת ההיא ואז מהרתי ולקחתי את הדונג הכמוס בכיסי תמיד וכרגע הדבקתיו בחזקה על המנעול אשר לדלת ההוא, ותכנית המנעול התחקה בתוך הדונג" (מסתרי פריז, וילנה 1857, עמ' 129). התוכנית כאן היא התבנית המדויקת של המנעול.

בתקופה מאוחרת יותר החלו להשתמש במילה תוכנית כקרובה אל 'פרוגרמה' הלועזית. כך למשל כתב אחד העם בשנת 1903: "בתי ספר ביפו נוסדו בשנת תרנ"ג ככל שאר מוסדי היישוב בא"י בדרך מקרית – בלי מטרה מוגבלת, בלי תכנית ברורה, בלי פרוגרמא מושכלת" (על פרשת דרכים, ב, ברלין 1903, עמ' 149).

וכיוון שהחלו להשתמש לרוב במילה תוכנית, נגזר ממנה אף שם תואר – תוכניתי, וממנו שם עצם מופשט – תוכניתיות. כך למשל קרא ד' צירקין מעין חרוד מעל דפי עיתון דבר תחת הכותרת "עבודה תכניתית": "עבודתנו במשקים צריכה להיעשות בתכנית מוקדמת, לא רק בכל משק ומשק כשהוא לעצמו" (דבר, 1 ביולי 1925).