איור טורקיז של איכר עובד על טרקטור, מגדל מים, שמש ושיבולים במדבר וכיתוב "אתם בחרתם - המילים הכי ישראליות" ופירוט העשורים והמילה שנבחרה עבור כל אחד העשור הראשון: עצמאות העשור השני: מיתון העשור השלישי: מהפך העשור הרביעי: שקל העשור החמישי: תקליטור העשור השישי: מסרון העשור השביעי: יישומון

המילים הכי ישראליות – מצעד העשורים

אתם בחרתם –מילות העשורים של ישראל

שבעים שנות מדינה עברית – הבחירות שלכם במצעד העשורים

אפשר לאפיין תקופות בתצלומים, בפזמונים, בחפצים או בפריטי לבוש, ואפשר לאפיין אותן במילים.

פנינו לציבור לחגוג איתנו את שבעים שנות המדינה העברית במיזם מיוחד: "מצעד העשורים" – שבעה עשורים של מילים המסמלות את תקופתן.

דפדפנו בעיתונים, שאלנו את הזקנים, נברנו בארכיון ובנבכי הזיכרון וליקטנו את המילים ש"עשו" את כל אחד משבעת העשורים בכל שטחי חיינו במדינה: בכפר ובקֶרֶת, במפעל ובדרך, בשדות הקרב, במסדרונות השלטון, במגרש הספורט ובאולמי התרבות.

אלפי גולשים השתתפו במיזם המיוחד ואלו היו בחירותיהם:

המילים ש"עשו" את שבעת העשורים של ישראל – לחיי מדינת ישראל ולחיי העשורים הבאים!

בשורות הבאות מובאות תגובות שקיבלנו ובהן מיטב הנימוקים שהעליתם לבחירת המילים של העשורים והצעות מעניינות למילים נוספות המאפיינות את העשורים השונים.

נחמה מיד בנימין הסבירה את הבחירה במילה עצמאות כמילה המאפיינת את העשור הראשון: "מילה שמסמלת את העם היהודי. גם בהקמת המדינה וגם ביציאה מגלות לחירות. ממש סיפור תקומת העם היהודי בארצנו הקטנטונת".
רוני מרוטרדם הציעה כי נזכיר את המילים תקופה וחלוצים כמאפיינות של העשור הראשון למדינת ישראל.
אילנה מירז מכפר יהושע הסבירה את הבחירה שלה למילה המאפיינת את העשור הראשון: "לכאורה, טבעי לבחור ב'עצמאות'. אבל בעיניי המילה משלט מקיפה את רוח התקופה. את השירים (יא, יא משלטי…), את האווירה והניחוח."
יוליה גולדשטיין מנצרת עילית ומזל שאקיר ממושב דלתון ציינו כי המילה המאפיינת של העשור הראשון היא עלייה, מזל מעירה "וכי מה קיומנו בלעדיה". לעשור הרביעי הציעה מזל את המילה צרכנייה כי "לפני רמי לוי וכל רשתות הענק היה כרטיס בכתב יד לרשום חוב".
דורית זילברמן מחיפה הציעה את המילים הבאות לכל אחד משבעת העשורים לפי הסדר: התעלות, התבססות, התפכחות, התעצמות, התכנסות, התעשרות והתעוררות.
ורדית מסיקה מתל אביב הציעה את המילה ערבות כמילה המאפיינת של מדינת ישראל בכל העשורים, והסבירה: "אחדות המדינה הינה יסוד חברתי המבוסס על ערבות הדדית."
לוי שלמה מקריית מלאכי ועמית שפילר מרמת גן הציעו את המילה סבבה. עמית כתבה: "איני יודעת את מקור המילה או באיזו תקופה היא נכנסה לשימוש תכוף כמו בימינו, אבל למילה 'סבבה' צריך להיות מקום של כבוד". נעמי שחם מחיפה וישראל אשר מירושלים כתבו כי אי אפשר להתעלם ממילת העגה כאילו.
נתנאל שאל: "איך אפשר בלי המילה שמאפיינת את הישראלים בכל עשור ועשור – נו".
שרה מכפר אדומים העירה: "בוודאי כל אחד מושפע מגילו ומצבו בעשורים המדוברים, ועל כן המילה שחסרה לי בעשור השני היא ילדות או תום נעורים".
יהודה רייף מכוכב יאיר הציע מילים ומונחים שבאו משפת הדיבור לעשורים השונים ובהם: שם עין, לגמוז, תשר, לאכול אותה, שיחק אותה, גדול עליו, אין עליו, חבל על הזמן.
אורית מקיבוץ כפר עזה הזכירה את המילה שכול: "אני לא מכירה מילה כזאת בשפות אחרות, במילה אחת אתה אומר: אובדן, מוות, כאב, עצב שלי מי שנותר בחיים ועוד הרבה".
ד"ר רקפת הדר גבאי כתבה: "המילה המאפיינת לשנים הראשונות (1948–1957) ובהמשך היא מלט. אחר כך (1958–1967) נאמר אספלט. ואילו בעשורים האחרונים, בייחוד בעשור האחרון המילה היא סביבה".
לאורי אמיגה מקריית ים חסרה מאוד המילה ניצחון בעשור השני: "מילה המאפיינת את שנת 1967 ואת מלחמת ששת הימים שבה הביסה ישראל את כל מדינות ערב יחד ב־6 ימים בלבד. מלחמה זו שינתה את ישראל מקצה לקצה ומשפיעה על הארץ עד עצם היום הזה גם לאחר 50 שנים". סמי איתח מפרדס חנה הציע את צמד המילים ששת הימים. אחרים כתבו לנו כי צמד המילים שחרור וכיבוש מתאימים גם הם כמאפיינים לעשור זה.
ענבר פז מלונדון ביקשה לציין כמילה מאפיינת גם את המילה יורדים.
איה סגל ממושב עין תמר ציינה מילים מתחום החקלאות, ענף מפותח בישראל התורם למחקר העולמי: מדגה, דלורית, מקטפה, מגוב, טפטפת.
יונית מכוכב יאיר חשבה שהיה צריך להוסיף למילים המאפיינות את העשורים את המילה זרבובית – "כי היא נותנת כבוד ומקום להומור הישראלי".
מיה קיסרי העירה כי "בשנות ה־70 ואולי ה־80 החליפה ההסלמה את האקסקלציה. בחדשות השתמשו במילה כל יום (בהתאם למצב המסלים…)".
דבורה דובינר מקיבוץ יחד בגליל הציעה את המילה מחשב והסבירה: "אני זוכרת שבשנות ה־80 אנשים עברו לאט לאט מקומפיוטר למחשב. החידוש מבריק, הנוכחות בלתי מעורערת, ההטמעה טבעית והמילה כמובן משקפת את השינוי הדרמטי באורח חיינו לאור ההתפתחות הטכנולוגית".
טילי מתל אביב הסביר את הבחירה שלו במילה מסרון כמילה המאפיינת לעשור השישי: "המילה הכי ישראלית למושג הכי נפוץ במציאות שלנו". ליאורה מצור־משה הוסיפה כי "המילה מסרון נמצאת בשימוש מקטן ועד גדול".
מיכאל מנתניה העיר כי בעשור השישי חסרה לו המילה התנתקות.
חן מירושלים כתבה לנו: "להלן מספר מילים שאני רואה כישראליות מאוד, אך אני מתקשה עם השיבוץ לעשורים: גזעי, סחבק, אחלה, סבבה, קיבוץ, חלוץ, ציונות. אתי מכפר סבא טענה כי סחבק זו מילה לכל העשורים.
אורי יעקובוביץ' מחדרה הציע את המילים האלה לעשורים לפי הסדר: שילומים, כיבוש, ניצחון, מחזמר, אינפלציה, שחיתות, פינוק, הון–שלטון. רשימה אחרת שלח לנו זאב מירושלים: עלייה, פדאיונים, שאננות, התפכחות, שלום הגליל, נהנתנות, הון ושלטון.
ענת פז־קוטלר מראשון לציון הציעה בין השאר את המילים: שיכונים, שארית הפליטה, פסטיבל, עיירת פיתוח, התשה, מצפור, הללויה, פיגועים, התנתקות, מצעד הגאווה, מעטפות.
רבים כתבו לנו בהקשר של עשורים שונים כי נפקד מקומן של המילים שחיתות, שוחד וטובת הנאה.
רות בורשטין־כרמון מתל אביב שלחה לנו את המילים המאפיינות שלה לעשורים השונים: שלום, עורף, צדק חברתי, הורה, ריכוזיות, אסדה, חלופי וטפטפות.
אורית אורי הציעה את המילה אקווה (אקוויפר) כמילה מאפיינת לעשור השביעי שבו אנו מתמודדים עם בעיית המים. אודליה כוחן משמשית ביקשה להוסיף את המילה תיעדוף לעשור זה.
מירי רוזוליו מירושלים ציינה כי היא בחרה את המילה בולענים כמייצגת את העשור השביעי: "כי זאת התוצאה של הפעולות שנציגינו בוחרים לבצע מן הסיבות הלא נכונות: היא מסמלת בעיניי את המונופולים של התאגידים, את הצורך בשדולות, את מחדלי העובדים הזרים, את מחדל אי־איחוד ירושלים, החלטות נוראיות של משרד החינוך, את הקשר הבלתי בריא והבלתי הדדי בינינו לבין איו"ש ורצועת עזה, ועוד ועוד".
דליה טל מנהרייה וטוביה מנדלסון מירושלים סבורים כי המילה הדתה היא המאפיינת את העשור השביעי. טל מתל אביב סבר כי המילה בורחנות, היא שמתארת את הציר שעליו נעים הישראלים בעשור השביעי למדינה. עדן מרחובות סבורה כי המונח המאפיין את העשור הזה הוא מציאות מדומה.
חוה בר מרחובות הציעה לעשור השביעי את מכמונת מהירות, שלדבריה נקלטה בציבור בזכות היישומון וייז. אלישבע קחנמן מבאר שבע ציינה כי מילה המאפיינת את העשור השביעי היא הזנק, "מילה שמבטאת את הקדמה בתחום הטכנולוגי".
ענת אלמוג מיהוד הציעה את המילה שלום – "כיוון שהיא מדוברת ללא הרף, נמצאת בכל ברכה ולא מפסיקה להיות רלוונטית ואקטואלית".
לאה קדרון מאשדוד הציעה את המילים: קליטה, השתרשות, צמיחה וביטחון.
וגם משהו לעשור השמיני: נעמי בר־אור מאזור השרון כתבה: "המילים שאני מקווה שיגדירו את העשור הבא יהיו פריחה והתעצמות".