"יש לשכשך לפני השימוש"

רוקח מנס ציונה פונה אל ועד הלשון בשאלה (1939)

בשבט תרצ"ט (ינואר 1939) פנה לוועד הלשון רוקח מנס ציונה בשם דוד רוזנברג, ושאל אם הלשון "לנער לפני השימוש" שנוהגים לכתוב על בקבוקי התרופות ("בקבוקים עם רפואה" בלשונו) נכונה. לדעתו הפועל 'לנער' אינו מתאים בהקשר זה, שכן ניעור איננו סתם ניענוע, אלא ניענוע לשם הסרה של דבר מה (כמו ניעור אבק מבגדים).

תשובת הוועד הגיעה כעבור חודש: צריך להשתמש בביטוי 'נענע' – כלומר נכון לכתוב על בקבוקי התרופות "לנענע לפני השימוש".

כעבור כחודשיים, בד' באייר בשעה ארבע אחר הצוהריים, התכנסה בביתו של פרופ' דוד ילין בירושלים הוועדה לענייני לשון אקטואליים. לאחר שהועלו הצעות שונות לעִברות שמות משפחה של אנשים שפנו אל ועד הלשון (למר מושקוביץ למשל הוצע השם "מוּשִׁי" המופיע במקרא), דנה הוועדה בשאלת ניעור הבקבוק. אומנם בישיבה הקודמת כבר נקבע כי יש לנענע אותו, אך פרופ' דוד ילין העדיף את הפועל 'שכשך'. לאחר דיון בשאלה אם שכשוך הוא הזזה רק לשם ניקוי או גם לצורך אחר – הוסכם כי פועל זה אכן מתאים לניעור בקבוק, כלשונם של בעלי התוספות בעניין שכשוך יין (בהקשר של יין נסך, בבלי עבודה זרה נז ע"ב). הוחלט אפוא לקבל את הצעת ילין, ולהמליץ גם על הלשון: "שכשך את התרופה לפני השימוש בה".

ואמנם במילון למונחי הכימיה שפרסם ועד הלשון באותה שנה מובאות שתי האפשרויות לתרגום הפועל to shake באנגלית – נַעְנֵעַ או שַׁכְשֵׁךְ.

עם זאת הפועל 'ניער' מופיע גם הוא במילוני ועד הלשון: כבר בשנת תרפ"ח פורסם "מילון למונחי החימיה" (כך, בחי"ת), ובו פועל זה מתרגם את הפועל הגרמני schütteln, שמשמעו ניענוע לשם בחישה וערבוב.

שני הפעלים שהציע ועד הלשון לא התקבלו בהקשר זה, ועד היום "יש לנער היטב" הוא הכיתוב על בקבוקוני התרופות בבתי המרקחת בנס ציונה ובכל אתר ואתר.

כתב יעקב עציון