שלמה שפאן
תרנ"ח–תשכ"ב, 1898–1962
- נבחר לחבר־יועץ בי"א באדר ב' תשי"ז
- היה חבר הוועדות למונחי קרקע ולמונחי רדיו ואלקטרוניקה
שלמה שפאן נולד ביארמולינץ שבפודוליה, עבר לפולין ללמד עברית. בשנת 1923 עלה לארץ ותקופה מסוימת היה בעין חרוד, לאחר מכן למד ספרות עברית ולימודים קלסיים באוניברסיטה העברית. היה מורה בבתי ספר תיכוניים בתל אביב, ומשנת 1958 היה מרצה לספרות באוניברסיטת תל אביב.
ש' שפאן פרסם שירים וסיפורים, ותרגומים בעיקר מן הספרות היוונית הקלסית. הוא אף פרסם מאמרים, מסות ומחקרים על הספרות העברית ועל הספרות הכללית ובייחוד על הספרות היוונית, וכן ערך אנתולוגיות וילקוטים מכתבי סופרים. הוציא עם מ' גוטשטיין וז' לבנה את "הדקדוק העברי השימושי". כתביו כונסו בשני כרכים לאחר מותו.
מפרסומיו
- בדרך מבית המחזה (ארבעה דברי ספור), ירושלים תשי"א
- ההמנונות ההומריים (תרגום), ירושלים תש"ו
- מעשים וימים להסיודוס (תרגום), ירושלים תשט"ז
- משלי אסופוס (תרגום), ירושלים תש"ך
- שירת האלגיה העתיקה" (תרגום), ירושלים תשכ"ב
- מבחר המסה העברית (עריכה עם י' בקר), תל אביב תש"ה
- מחשבות ודעות (עריכה עם י' בקר), תל אביב תשי"ד
- ילקוט שירת ש. שלום (עם י' שה־לבן), תל אביב תשט"ו
