גרשום שופמן
תר"ם–תשל"ב, 1880–1972
- נבחר לחבר־כבוד בב' בתמוז תשי"ט
ג' שופמן נולד באורשה שבפלך מוהילוב ברוסיה הלבנה, למד בישיבות בדוברובנה ובוויטבסק, ורכש בעצמו ובהשפעת אחיו בקיאות בספרות העברית והרוסית. בשנת תרס"ב (1901) יצא לאור ספרו הראשון בוורשה. בשנים 1902–1904 שירת בצבא הרוסי ואחר כך ברח ללבוב שבגליציה ונאסר לזמן קצר. בשנת 1913 עבר לווינה וחי בה עד לעלייתו לארץ בשנת 1938.
שופמן היה אמן הסיפור הקצר ופרסם סיפורים רבים, וכן תרגם לעברית יצירות שונות ובהן "כתבים נבחרים" לפי אלטנברג ומיצירותיו של צ'כוב. שופמן כתב בקביעות בכתבי העת העבריים, והשתתף בפולמוסים בענייני ספרות, תרבות וחינוך. בשנת 1947 ערך את מאסף סופרי ארץ ישראל "מעט מהרבה", ובאותה השנה זכה בפרס ביאליק. כתביו קובצו בשתי מהדורות: תרפ"ז-תרצ"ח; תש"ו-תשי"ב ותש"ך.
מספריו
- ספורים וציורים, תרס"ב
- רשימות, תרס"ח
- מאידך גיסא, תרס"ט
- בטרם ארגעה, תש"ב
- במלקחים, תש"ו
