מאיר הלל בן־שמאי
תרס"ב–תשל"ט, 1902–1979
- נבחר לחבר־יועץ בי"א בתמוז תשכ"ז
- נבחר לחבר בכ"ז באב תשל"ה
- היה חבר הוועדות למונחי רפואה ולמונחי כימיה
מאיר הלל בן־שמאי נולד במישְנְיֶץ בצפון מזרח פולין, למד באוניברסיטת ברלין פילוסופיה ושפות שמיות, ובשנת 1933 קיבל תואר דוקטור בכימיה באוניברסיטת גיסן. עלה לארץ בשנת תרצ"ה (1935), לימד בבתי ספר תיכוניים ובבית המדרש למורים "מזרחי"; היה עורך באנציקלופדיה העברית בתחום מדעי הטבע וכתב בה ערכים רבים; היה עורך לשון במוסד ביאליק.
מ"ה בן־שמאי זכה בפרס היצירה של ראש הממשלה.
בן־שמאי פרסם סיפורים קצרים ומחזות, ובהם המחזה "הכוס הכחולה". הוא פרסם ביקורת ספרות בעיקר בכתבי העת "גליונות" ו"האומה", וספרים ומאמרים בפילוסופיה ובחקר המקרא. הוא אף תרגם וערך ספרים.
מספריו
- הרוח הטובה: על טבע הצורה הקומית וזיקתה לטראגית
- שיר של יום בעבודת התמיד
- ההלכה הקדומה בסיפורי האבות
- בשער אדון עולם: שיח הגותם של שנים המתבוננים בשיר תהלה אחד ובאור סגולתו היוצא מבתיו ומאיר לרבים
- על מזוזות לבי: שלוש מסות
- ספר האדם והמדינה: ספר כינוס דברי מחשבה וחזון על סדרי החברה והמדינה מימי קדם עד ימינו [בעריכתו]
- חיי אישים – אנשי יון לפלוטרך (עם א"א הלוי)
