קוֹטֵל קָנִים

פירוש הביטוי: 'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו'.

המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל:

סבי היה רופא מפורסם במחוז מגוריו, וגם אחיו, שהיה רופא עיניים, לא היה קוטל קנים ורבים שיחרו לפתחו.

קָנֶה הוא צמח ארוך, עשוי פרקים, הגדל על גדות מקווי מים (ביצות, אגמים, נחלים). קוטל קנים הוא מי שמלאכתו לקצוץ קנים, ומאחר שקיצוץ קנים נחשב למלאכה פשוטה שאינה דורשת לימוד, אנו מוצאים בארמית של התלמוד הבבלי את הכינוי "קטיל קני" – 'קוטל קנים' – לאיש פשוט (וברבים: "קטלי קני" – 'קוטלי קנים').

הכינוי מופיע במסכת סנהדרין (לג ע"א) בדיון על שינוי פסק דין שניתן. לפי האמור שם, דיין שטעה בדבר משנה, כלומר פסק בניגוד לכתוב במשנה, יחזור בו. המתדיינים רבינא ורב אשי, מאחרוני האמוראים, מבררים אם גם טעות בדברי חכמים שלאחר תקופת המשנה מחייבת חזרה של הטועה. שואל רבינא "אפילו בדידי ודידך?", כלומר 'אפילו טעה בדברים שלי ושלך'? ומשיב לו רב אשי בשאלה: "אטו אנן קטלי קני אנן?" – 'כלום אנו קוטלי קנים הננו?' ומפרש רש"י קטלי קני "קוצצים קנים ומלקטי עצים", ובמילים אחרות 'האם אנשים פשוטים אנחנו?'.

במסכת שבת (צה ע"א) מסופר על רב חמא בר גוריא שנקלע לעיר נהרדעא, שבה היה אחד המרכזים היהודיים החשובים ביותר בבבל. רב חמא נשאל על מלאכות האסורות בשבת, אך תשובותיו לאנשי נהרדעא לא הניחו את דעתם, והם התפלאו על מורהו: "אמרו ליה: רבך קטיל קני באגמי הוה" [= אמרו לו: רבך קוטל קנים באגמים (או באחו) היה], ומפרש רש"י: "חותך קנים מן האגם הוה, לא ידע לפרש משנה".

מכאן צמח בעברית הביטוי 'קוטל קנים' לאיש פשוט שאין מתחשבים בדעתו. שימושו העיקרי הוא על דרך השלילה, כגון 'לא קוטל קנים', 'אינו קוטל קנים' לציון אדם מלומד, מי שדעתו צריכה להיחשב.

כך למשל ברשימה "איש הסִפון" מ־1931 כתב ביאליק מפי איש הסיפון: "משפחת אשתי הקימה מתוכה אנשי מדע. משפחה מיוחסת היתה בישראל, משפחה גדולה […]. ואני – כלום סובר אדוני קוטל קנים אנכי? מאן־דהוא? סטודנט הייתי בפקולטה לשפות המזרחיות. מן האוניברסיטה יצאתי לעבוד בצבא. למדתי לקרוא הירוגליפים וכתב היתדות. גם את השפה העברית למדתי – ושכחתיה. למדתי, חי ראשי. הרבה למדתי. חתרתי לקריירה מדעית. ואולם באו ימי המלחמה והמהפכה".