הספר "דיוואן שמואל הנגיד – קודקס מן הגניזה", אלול תשע"ה
ערב עיון ופיוט: "מת אב ומת אלול ומת חֻמם" – לכבוד ספרם של יהונתן ורדי ומיכאל רנד
באלול תשע"ה (ספטמבר 2015) התקיים המפגש ראשון בסדרה 'רוח סתיו: ערבי ספר באקדמיה ללשון העברית', שיוחד לספר 'דיוואן שמואל הנגיד – קודקס מן הגניזה' בהשתתפות מומחים בחקר הפיוט, פייטנים ונגנים וקהל מתעניינים.
בגניזת קהיר התגלו עשרות דפים מפורדים מכתב יד אחד של ספר השירים – הדיוואן – של רבי שמואל הנגיד, קדום בהרבה לכתב היד השלם של הדיוואן מן המאה הי"ט. את הדפים קיבצו וערכו יהונתן ורדי ומיכאל רנד בספרם 'דיוואן שמואל הנגיד – קודקס מן הגניזה' שיצא לאור בהוצאת האקדמיה ללשון העברית.
לציון צאתו של הספר לאור קיימה האקדמיה ערב מיוחד בחצר האקדמיה ששולבו בו עיון ופיוט.
בחלק העיוני נישאו שלוש הרצאות: חברת האקדמיה פרופ' שולמית אליצור מן האוניברסיטה העברית הציגה כמה משיריו של ר' שמואל הנגיד שבדיוואן, והראתה איך אות אחת החסרה בנוסח הגניזה יכולה להביא להבנה חדשה וטובה יותר של המציאות המתוארת באחד השירים. ד"ר אריאל זינדר מאוניברסיטת תל אביב עסק בהרצאתו באחד משירי המלחמה של שמואל הנגיד ועמד על האופן שבו שינויי נוסח המופיעים בדיוואן מן הגניזה מעשירים את הקריאה הספרותית בשירי הנגיד. יונתן ורדי, שערך את הספר עם ד"ר מיכאל רנד, דיבר על דיוואן שמואל הנגיד כמכלול, ועמד על מה שאפשר להפיק מן הקריאה בו כספר שלם ולא רק כמקבץ של שירים. אהרן ברבריאן, לשעבר ראש מדור הפיוט במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה, ישב בראש המושב, ובדברי הפתיחה שלו הציג ציור של איש צבא ובנו, בני תקופתו של שמואל הנגיד.
בחלקו השני של הערב התארחו הזמר מימון מני כהן, סולן התזמורת האנדלוסית אשדוד, והנגנים ארמונד סבח, נגן ראשי בתזמורת האנדלוסית אשדוד, ועמרם בוסקילה במופע מוזיקלי משירי שמואל הנגיד ושירת ספרד. יוסי אוחנה, איש "קהילות שרות פיוט וניגון", היה מנהלו האמנותי של המופע – שהופק במיוחד לערב זה.
אֶשֶׁד - rapid
זרם מהיר של מים במקום שיש הפרש גובה ניכר באפיק.
בִּתְרוֹנוֹת - badlands
שטח עשוי סלעי משקע רכים שֶׁמי גשמים חרצו ובתרו אותו.
גְּלִישַׁת חֶבֶל - rappeling
"סְנֶפְּלִינְג"; ספורט של גלישה – לרוב ממצוּקים – באמצעות חבל המשמש בעצמו ציר הגלישה.
גְּרוֹר - boulder
בּוֹלְדֶּר, סלע שהתמוטט. ריכוזי גרורים יש בערוצי נחלים, ולהם צורה עגולה עקב שחיקתם על ידי מים.
חוֹלִית - dune
דיוּנה; גבעה של חולות נודדים בקרבת חוף ים או במדבר.
טִפּוּס מְצוּקִים - rock climbing
טיפוס על משטחים תלולים ואנכיים.
מַאֲגוּרָה - harabe
בור מלאכותי החצוב במדרון לשם אגירת מי גשמים, אופייני לנגב.
מוּזֵאוֹן קָטוּר - open air museum
מוזאון פתוח; אתר המשמש מוזאון, והמוצגים בו הם מבנים ומתקנים (היסטוריים, ארכאולוגיים וכדומה) שהיו באתר או שהובאו אליו. הביקור במוזאון הקטור כרוך בסיור במבנים ומחוץ להם. קָטוּר על פי "חצרות קטֻרות" שבספר יחזקאל שהובנו במשנה כחצרות "שאינן מקוֹרות".
מַחֲנָאוּת - camping
קֶמְפִּינְג; פעילות פנאי בחיק הטבע הכוללת הקמת מחנה ולינה באוהל או תחת כיפת השמים.
מָעוֹק - deep gorge
נקיק צר המתחתר בקרקעית סלעית של אפיק נחל. מעוק – מן השורש עו"ק (למשל במילים העיק, מועקה), וכאן במשמעות של מקום צר (והשוו למשמעות הכפולה של צר, צרה).
מִצְלַעַת - hogback
משטח זקוף, עשוי שכבות סלע קשה, שערוצים שנחרצו בו עיצבו אותו בצורת משולש. המצלעות הן צורת נוף אופיינית למכתשים בנגב.
מִצְפּוֹר - bird's-eye lookout, Mountain viewpoint
מצפה הררי גבוה שנשקף ממנו נוף נרחב (כמו ממעוף הציפור). המילה נגזרה מן השורש צפ"ר, על פי פירוש הפועל צָפַר בפסוק "מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד" (ספר שופטים). ויש המסבירים את מצפור כהלחם של מצפה וציפור.
מַתְלוּל - escarpment
מדרון תלול.
עֵרֶךְ טֶבַע - natural monumentn
כל דבר טבעי, חי, צומח או דומם, שיש ערך לאומי לשמירתו.
צְנִיר - notch
שקע בצורת חצי צינור לאורך מצוק, בדופן של אפיק נחל וכדומה. הצניר נוצר לרוב משחיקה של מים.