נחום סוקולוב

ה' בשבט תרי"ט – כ"ו באייר תרצ"ו (1859–1936)

חבר־כבוד בוועד הלשון מתרצ"ג (1933)

נחום סוקולוב נולד בווישוגרוד שבפולין. קיבל חינוך דתי וכללי, ומנעוריו התעניין בכתיבה ובספרות. מאמרו הראשון התפרסם ב־1876 בעיתון ה"צפירה", ובהיותו בן תשע עשרה יצא לאור ספרו הראשון "מצוקי עולם". מ־1884 היה בעל טור קבוע ב"הצפירה" ובהמשך היה לעורכו ולמנהלו של העיתון (1894–1916). מ־1885 הוציא את השנתון הספרותי "האסיף", שבכתיבתו השתתפו סופרים עבריים רבים.

סוקולוב השתתף בקונגרס הציוני הראשון מטעם עיתון "הצפירה", ומאז היה פעיל נמרץ של הציונות המדינית ופרסם ב"הצפירה" מאמרי תמיכה בהרצל. ב־1906 מונה למזכיר הראשי של ההנהלה הציונית העליונה, בהמשך היה חבר הוועד הפועל הציוני המצומצם, ולבסוף מונה לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית (1931–1935).

מפרסומיו: מצוקי ארץ (1878); שנאת עולם לעם עולם (1882); ארץ חמדה (עיבוד לספרו של לורנס אוליפנט, 1885); פראנק ועדתו (תרגום 1896); למרנן ורבנן (1901); תל אביב (תרגום אלטנוילנד, 1902); ברוך שפינוזה וזמנו (1929); ה"אני" הקיבוצי (1930).