חיים הירשנזון

י"א באלול תרי"ז – י"ז באלול תרצ"ה (1857–1935)

הרב חיים הירשנזון היה שותף לייסוד חברת "שפה ברורה" ו"ועד הספרות" שלה בשנת תר"ן (1889), ופעל – הוא ואשתו חווה – עם בן־יהודה וחבריו להפצת הדיבור העברי.

חיים הירשנזון נולד בצפת. למד בישיבות בצפת ובירושלים. לימד בבית הספר "למל" שבירושלים (מ־1885), ובעקבות זאת החרימו אותו קיצונים ירושלמים והוא יצא נגדם בגלוי בעיתוני התקופה.

יסד את כתב העת התורני־מדעי "המסדרונה" (1885–1889) שכתבו בו משכילים מאירופה ומירושלים. ב־1889 עבר לאיסטנבול וניהל בית ספר עברי שלמדו בו בעברית, ולימד בבית מדרש לרבנים. ב־1904 השתתף בקונגרס הציוני השישי בבאזל, ומשם יצא לארצות הברית וכיהן כרב בעיר הובוקן (ניו ג'רסי) עד מותו. היה ממייסדי תנועת המזרחי.

מגיל צעיר התעניין בחקר הספרות העברית הקדומה – מקרא, הלכה ותלמוד ועוד. הוא הכיר בשינויים שחלו בחברה היהודית ובמגמות החילון ועסק בכך בכתביו, ובעיקר בתשובות ההלכתיות שכתב ושכונסו בספר מלכי בקודש.

מפרסומיו: סדר הושענות (1887); סדר התלמוד (1891); ספר ימים מקדם (1908); מלכי בקודש (1919; מהדורה חדשה 2006–2012); מוצאי מים (1924); תורת החינוך הישראלי (1927); מושגי שווא והאמת (1932); תורת ארץ ישראל (1935).