אלתר אשר אברהם אבא דרויאנוב

ז' בתמוז תר"ל – ט' באייר תרצ"ח (1870–1938)

• חבר ועד הלשון מתרפ"ו (1926)

אלתר דרויאנוב נולד בדרוינא שבווילנה. למד בבית מדרש ובישיבת וולוז'ין, ואחר כך נחשף להשכלה כללית בגרמניה. בהיותו בן עשרים החל לפרסם בעיתון "המליץ", ומאז פרסם בעיתונות העברית מאמרים, רשימות וקטעים ספרותיים קצרים.

שהה בארץ בשנים 1903–1905 במשלחת שפעלה לייסוד הסתדרות המורים, וכמו כן בשנים 1906–1909 בחיפה. ב־1921 עלה סופית, תחילה התיישב בירושלים ואחר כך עבר לתל־אביב. ב־1932 היה שליח הקרן הקיימת לישראל לפולין.

דרויאנוב היה מזכיר ועד חובבי ציון באודסה (1900–1905), במייסדי המרכז הציוני הרוסי בווילנה (1905), עורך שבועון ההסתדרות הציונית "העולם" ועוד. בארץ התמנה למנהל הוצאת "דביר" (עד התפטרותו ב־1923). עסק בחלק הפולקלור היהודי והשתתף בעריכת הכרכים הראשונים של "רשומות" לפולקלור יהודי עם ביאליק ורבניצקי. ערך כמה מדורים באנציקלופדיית "אשכול" (עברית וגרמנית), ערך את "ספר תל אביב" וכתב את רובו, תרגם יצירות שונות ו

מפרסומיו: כתבים לתולדות חיבת ציון וישוב ארץ ישראל (1919–1932); ציונות בפולניה (1932); ספר הבדיחה והחידוד (1922 ומהדורות נוספות רבות); פינסק וזמנו (1953).