תשכ"ט (1969): מוקם המדור לספרות החדשה

המדור נועד לעבד יצירות ספרות למן ראשית העת החדשה בשנת 1750 ועד ערב הקמת המדינה בשנת תש"ז (1947).

שני אירועים תוחמים את התקופה שמדור הספרות החדשה עוסק בה: תחילתה נקבעה לאמצע המאה השמונה עשרה, עם יציאתו לאור של כתב העת "קהלת מוסר" בעריכתו של משה מנדלסון, ממבשריה של תנועת ההשכלה באירופה. סיומה נקבע לשנת תש"ז (1947), ערב הקמתה של מדינת ישראל.

שני נתונים היסטוריים עומדים ביסוד עבודתו של המדור לספרות החדשה: האחד – ריבוי המקורות העבריים בתקופה הנדונה, והשני – היותו של הספר וכתב העת המודפס הכלי המרכזי להפצת חיבורי התקופה. לפיכך החליטה מערכת המילון שתי החלטות שהבדילו בין עבודת המדור לספרות החדשה לעבודת המדור לספרות העתיקה: (א) לעבד רק מבחר מן היצירות בנות התקופה; (ב) לעבד כל מקור על פי פרסומו הראשון (לעיתים היחיד) בדפוס. מכלל ההחלטה הראשונה הוצאו שלושה סופרים גדולים שהוחלט לעבד את כל יצירותיהם: מנדלי מוכר ספרים, חיים נחמן ביאליק ושמואל יוסף עגנון.