דלתות וחלונות

מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel)

מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי.
מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה. מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם" (שמות כח, יז-כ).

חָוָק

חווק הוא קורה אופקית המפרידה בין דלת לחלון שמעליה או בין החלון לחלון קטן שמעליו.
המונח נקבע על פי המילה חווקים – שלבים של סולם. החווקים נזכרים בספרות חז"ל והם באים גם בכתיבים 'עווקים' ו'חבקים'. הוצע לראות בצורה 'חבקים' את הצורה המקורית, שכן החווקים חובקים את עמודי הסולם, בדומה לשלבים השולבים (כלומר מחברים) אותם.
לחלון הקטן שמעל הדלת או מעל החלון נקבע המונח אֶשְׁנָב עִלִּי.

צֹהַר, צֹהַר הַדֶּלֶת

צוהר הוא חלון המשובץ בדלת.
המילה צוהר מופיעה פעם אחת במקרא בסיפור תיבת נֹחַ: "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" (בראשית ו, טז), וניתנו לה פירושים שונים: גג, מכסה, חלון. הפירוש 'חלון' קושר את השורש צה"ר למשמעות של אור בדומה לשורש זה"ר, כלומר הצוהר הוא מקור אור. במשמעות זו התקבלה המילה בעברית החדשה.
מילה נוספת לציון חלון היא אשנב. גם מילה זו מקורה במקרא: "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב" (שופטים ה, כח).

רְפָפָה

רפפה היא לוח דק וצר מעץ או מחומר אחר. תריס רפפות הוא תריס העשוי מלוחות דקים וצרים המורכבים על ציר ואפשר להטותם לחדירת אור או לסגירה מוחלטת. וילון רפפות (וילון ורטיקלי) הוא וילון העשוי רצועות מאונכות של בד וכדומה.
המילה רפפה מקורה בלשון חז"ל, ושם משמעה סבכה.