אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח" (במדבר יב, א). בפסוקים אלו ובאחרים המילה אודות באה לאחר מילת היחס על משום שהפעלים הקודמים לה ('הגיד', 'דיבר' וכדומה) מצריכים את מילת היחס הזאת. אולי אפשר להשוות מבנה זה לפסוק כגון "וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם" (יהושע ב, כג). מכל מקום צירוף המילים על אודות פירושו 'על דבר', 'בעניין' (about).

במשפטים שהצירוף על אודות משמש בהם אפשר למעשה לוותר על המילה אודות, כגון 'ויגידו לו על הבאר אשר חפרו'. הוספת המילה אודות היא מעין הרחבה להבעת טיבו של הדבר, של האדם או של המעשה. ואולם בימינו רבים בוחרים לוותר דווקא על מילת היחס על ומסתפקים באודות לבדה. למשל: "כאן תוכלו לקבל מידע אודות החברה", "סיפרתי לו אודות ההתלבטות שלי". המילה "אודות" לבדה נפוצה במיוחד באתרים במרשתת ככותרת לדף שבו מובא מידע על האתר (תרגום של about). שימושים אלו – המשמיטים דווקא את מילת היחס 'על' שהיא הרכיב החשוב יותר – נחשבים בקרב מתקני הלשון לא תקניים.

נעיר כי בלשון ימי הביניים המילה אודות באה לעיתים בלי המילה על, אך לא כתחליף של "על אודות" אלא בתפקיד של שם עצם. משמעותה בדרך כלל 'קורות', 'עניינים', כגון "על כל אלה האודות אבֹא לשבח ולהודות" (ר' מאיר אלדבי, שבילי האמונה, חתימה).

עוד נעיר כי צירוף המילים על אודות משמש גם לציון סיבה, כגון בכתוב "לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יג, כד). שימוש זה מבוסס על שימושה של מילת היחס על לציון סיבה: "וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו" (בראשית לז, ח), "הפרס מוענק לך על הישגיך בתחום". לעל אודות במשמעות סיבה דומה שימושו של הצירוף המקראי על דְּבר־, כגון "וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם" (בראשית יב, יז). עם זאת כמה חוקרי לשון סוברים כי המילה אודות עצמה פירושה 'סיבה' על סמך ההקבלה לערבית שבה יש פועל מן השורש אד"י שמשמעו 'גָּרַם', 'הביא ל'.