חידה קצרה בכתב יד, המתוארכת למאה החמש־עשרה ומופיעה באוסף כתבי היד העבריים בספרייה הלאומית של צרפת טרם פוענחה וטרם ראתה אור.
המשך קריאה >>
מאמרים מאת יעקב עציון
שיר חידה לא נודע מימי הביניים
מאת: יעקב עציון
אקדם 74, מרחשוון תשפ"ד – נובמבר 2023
איך אמרו תקציב לפני בן־יהודה?
מאת: יעקב עציון
המילה תקציב היא ככל הנראה מחידושי בן־יהודה, אף שאינה נזכרת במילונו. עד שחודשה המילה היה שימוש רחב במילה הלועזית budget בכתיבים שונים בעברית, ולצידה הוצעו כמה חלופות עבריות.
המשך קריאה >>
מכל או מיכל
מאת: יעקב עציון
מאין הגיעה בכלל המילה “מכל” במשמע כלי קיבול? ובכן נראה שהיא חודשה בשנת תרע”ב (1912) בספר לימוד לציון כלי קיבול של נפט במנורה, ובצורה “מִיכַל”.
המשך קריאה >>
להרקיע לשחקים – ממתיחה להגבהה
מאת: יעקב עציון
אקדם 57, תשע"ז (2016)
צירוף הלשון ‘הרקיע שחקים’ רגיל בעברית החדשה, ומשמעותו (הממשית או המושאלת) – עלה עד לשמים.
המשך קריאה >>
זכרייה, זכריני או אוזן העכבר
מאת: יעקב עציון
אקדם 58, תשע"ז (2017)
בשנת תרס”ה (1905) כתב חיים נחמן ביאליק את השיר “קומי צאי אחותי כלה”, המתאר בצבעוניות וברגש את בוא האביב, עת מלבלבים העצים וקרני האור מרקדות בין השושנים.
המשך קריאה >>
החיסון העברי הראשון
מאת: יעקב עציון
אקדם 67, מרחשוון תשפ"א – נובמבר 2020
ברחבי העולם שוקדים במרץ רופאים וחוקרים על מציאת חיסון למחלה שמחולל נגיף הקורונה. מניין הגיעה המילה חיסון במשמעה הרפואי אל העברית?
המשך קריאה >>
“לשון עבר היא לשוני”
מאת: יעקב עציון
אקדם 66, סיוון תש"ף – יוני 2020
סקירה של שתי מחברות, הכתובות בכתב ידו הרהוט של מארי משומר בן שמואל נסים, מהחשובים שבחכמי עדן. המחברות מלמדות על לימוד עברית בעדן לפני כמאה שנה.
המשך קריאה >>
אהרן אהרנסון, השעונית והאלמוות
מאת: יעקב עציון
אקדם 64, תשע"ט
100 שנה למותו של אהרן אהרנסון, איש המדע והמעש – סקירה מעניינת על מאמר ביקורת פרי עטו על רשימת שמות עבריים לצמחים המצויים בארץ שפרסם ועד הלשון בשנת תרע”ג (1913).
תכנון – מאימתי מתכננים בעברית?
מאת: יעקב עציון
אקדם 62, תשע"ח
מתי חודשו הפועל תִּכְנֵן ושם הפעולה תִּכְנוּן? ומי חידש אותם? את התשובות על שאלות אלו מצאנו בגזיר עיתון משנת תש”ד (1944).
המשך קריאה >>
“שיר עוגה” מאת ר’ יחיאל בן אשר
מאת: יעקב עציון
לשוננו פ, א-ב (תשע"ח)
במדור שירת ימי הביניים של המילון ההיסטורי הותקנו יצירותיו של הפייטן ר’ יחיאל בן אשר, שפעל בספרד במאות הי”ד והט”ו, וככל הנראה היה נינו של הרא”ש. ר’ יחיאל כתב קינות כאוּבות בעקבות הפרעות שהתחוללו בטולדו בשנת קנ”א (1391) ובהן נספו רבים מבני משפחתו.
המשך קריאה >>
אריג הקנבס וקיטור הקנבוס
מאת: יעקב עציון
על מדוכת שמו של הצמח המכונה ‘קנביס’ – העולה לכותרות חדשים לבקרים – ישבו אנשי ועד הלשון בראשית המאה העשרים. ברשימה מובא קיצור קורותיו של השם בלשוננו.
המשך קריאה >>
