יום האישה הבין־לאומי

יום האישה הבין־לאומי

“אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?”

דוברי העברית נוטים לתפוס את המילה ‘אישה’ כצורת נקבה של ‘איש’ – האומנם? מבחר תשובות לשאלות בענייני לשון עברית ויום האישה הבין־לאומי.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים הדוברים מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר או דרגה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. צורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת נקבה לצורת הזכר: סיומת ־ָה, כגון שַׂר–שָׂרָה, סיומת ־ת כגון נַהָג–נַהֶגֶת, סיומת ־ִית כגון סַפָּר–סַפָּרִית.
המשך קריאה >>

יום האישה הבין־לאומי

בַּעַל – האם ראוי למצוא תחליף למילה

השימוש במילה בַּעַל לציון מעמד הגבר בקשר הנישואין מרתיע רבים בגלל הקשר בין המילה בַּעַל למושגים בעלות ובעילה. יש המבקשים שהאקדמיה תפעל נגד השימוש במילה.
המשך קריאה >>

יום האישה הבין־לאומי

חמדה בן־יהודה ו”מלחמתה עם השטן”: מפעלה הלא ידוע – הפקת המילון

במאמר מתוארת תרומתה של חמדה בן־יהודה למפעל המילון ונבחנת השאלה מדוע נפקד מקומה בזיכרון הקולקטיבי.
המשך קריאה >>

יום האישה הבין־לאומי

תפקיד או תואר של אישה

דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ, מנכ”לית וח”כית, קונסולית וקנצלרית, ובהקשרים מסוימים גם פרופסורית ודוקטורית.
המשך קריאה >>

יום האישה הבין־לאומי

רָאשׁוֹת ערים והמִשְׁנָה לנשיא: על צורות נקבה של תפקידים שממלאות נשים

החלטת האקדמיה שאפשר ליצור צורת נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, נסמכת על המקורות העבריים העתיקים שבהם לנשים בעלות תפקיד יש תוארי תפקיד בצורת נקבה, כגון נביאה, מלכה ובעלה (בעלת האוב).
המשך קריאה >>