סיפורי מילים

תופת

איור אמא מחזיקה על כתפיה ילדה שמצביע על מטוס וכיתוב "אם לא יוצאים לחוץ לחדר, איך יוצאים לחוץ לארץ?"

חוץ לארץ

הצירוף חוּץ לָאָרֶץ, או בצורה חוּצָה לָאָרֶץ (בתוספת ה' המגמה), נוצר בלשון חז"ל, והמשיכו להשתמש בו בכל הדורות וכמובן גם בימינו.
המשך קריאה >>

איור פחזניות

פחזנית

גזירה על עפיפונים

נחש נייר ועפיפון

היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן).
המשך קריאה >>

אלמוּגים ואלגוּמים

דברים כמתלהמים

תוכנית – מיחזקאל ועד היום

איור של אופניים והכיתוב "כידון" של אופניים (בעצם אין דבר כזה)

"כידון" האופניים

המילה העברית כִּידוֹן מציינת כלי מלחמה הדומה לרומח ואין כל קשר בינה ובין אופניים. השימוש במילה להגה האופניים אינו אלא שיבוש של המילה הצרפתית guidon (גידון).
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֶלַח ומַלָּח

רבים סבורים כי שמו של בעל המקצוע מַלָּח נגזר משם העצם מֶלַח, שהרי המַלָּח עושה את מלאכתו במי הים המלוחים. אך למרות הדמיון הרב בין שתי המילים האלה, החוקרים סבורים שאין ביניהן שום קשר.
המשך קריאה >>

קינוח האף וקינוח הסעודה

איור כד חרסינה ועד דרקון סיני והכיתוב חרסינה

חרסינה על שום מה?

חַרְסִינָה היא הלחם של המילה חֶרֶס עם שם הארץ סִין. ואומנם החרסינה (בלועזית פורצלן) יוּצרה לראשונה בסין ומשם התפשטה לשאר העולם.
המשך קריאה >>

ידיעה מעיתון הצפירה על התנקשות (כושלת) בנפשו של נשיא צרפת פאָר (Faure) בשנת 1897

התנקשות או ניסיון התנקשות?

איור של בחור פונה לבחורה שיושבת על המילה "כן!"

ממתי עונים 'כן' בעברית?

בעברית בת ימינו המילה כֵּן משמשת בראש ובראשונה למענה חיובי על שאלות. אבל בתנ"ך, שבו היא מופיעה 570 פעם, היא איננה משמשת במשמעות זו אלא בעיקר במשמעות 'כך'.
המשך קריאה >>

איורים של חיות שונות ובמרכז הכיתוב: איפה החיות גרות?

לשפן יש בית – היכן גרות החיות

מימי קדם בעלי החיים הם חלק בלתי נפרד מחיי האדם. הם חיים לצידו בטבע ובמשכנות מעשי ידיו.
המשך קריאה >>

איור של יד מסובבת מטבע 10 שקלים הכיתוב: עץ או פלי?

עץ או פלי?

איור של השוטר אזולאי ולידו תמרור - הכיתוב השוטר הכווין את התנועה

הכווין

ילד טובע במעיל עם שרוולים ארוכים והכיתוב לשרוול

לשרוול שרוולים ופעלים גזורי שם

תת או תתי ועדות - אתם שאלתם? אנחנו עונים!

תת־ועדה, דו־משמעי – על תחיליות וסופיות

רוקן והתרוקן

הפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן ייחודיים בצורתם. הם דומים לפעלים דוגמת נוֹפֵף וסוֹבֵב (משקל פּוֹלֵל של בניין פיעל), הִתְנוֹפֵף והִסְתּוֹבֵב (משקל הִתְפּוֹלֵל של בניין התפעל), אבל שני העיצורים האחרונים שלהם אינם זהים. מהו אפוא השורש של הפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן, ומה פשר צורתם הייחודית?
המשך קריאה >>

מתחתנים ונישאים

שרב וחמסין

לחם פרוס - הכותוב: קצה הלחם - על החתיכה שכולם רבים בגללה

קצה הלחם

מחי כפיים

שתי ידיים אחת מול השנייה בתנוחת מספריים הכיתוב: זוג או פרט?

זוג או פרד, זוג או פרט

פֶּרֶט היא מילה מקראית והמילה פֶּרֶד – ובמסורת אחרת פְּרָד – מצויה בלשון חז"ל: "מְפרדין רמונים לעשותן פרד". שתי המילים מציינות גרגירים בודדים של פרי – פֶּרֶט בעיקר של ענבים ופֶרֶד בעיקר של רימונים.
המשך קריאה >>

חמרה, חמרה המערבולת

שכם ושכמות

איור של כריש עמלץ

עַמְלֵץ

יירוט

תיעדוף

נעילת סנדלים

תקול

שדרוג והיפוכו

איור של בחור עם ערימה של פלפלים חריפים לידו והכיתוב: איך נקרא לחסר חוש טעם?

חסר חוש טעם

שֶׁחִי

מוֹהֵל

איור של גמל שלמה והכיתוב גמל שלמה

גמל שלמה ומקור שמו

תשובת חבר האקדמיה דוד טלשיר

איור של כלי מטבח והכיתוב תרווד?

תרווד, מצקת ומרית

איור של יד אוחזת בעגבנייה וכיתוב עגבנייה

עגבנייה

הַדָּרָה

כיתוב 'עוקמני' בשירת רחל

עוקמני בשיר "אני ואתה"

שמות הכיתות בבית הספר התיכון

דַּחְלִיל

דרגות הקצונה בשירות בתי הסוהר

מֵחַ עצם

חציצת שיניים

איור לוח שמות בכניסה לבניין דירות ועל אחד השמות הכיתוב "מר חשוון?"

חשוון ומרחשוון

מאת עלי איתן, לשוננו לעם ט, א (תשי"ח), עמ' 6–7

זבד הבת

כתבה שושנה בהט, לשוננו לעם מד (תשנ"ג), עמ' 137

עורק

דְּבוֹרַאי או כַּוְרָן?

בערב ראש השנה תשס"ה נמסרה הודעה לעיתונות מטעם איגוד מגדלי הדבורים ומועצת הדבש, שקיבלה פרסום רחב בתקשורת, ולפיה החליטה האקדמיה לשנות את כוורן לדבוראי. ואולם האקדמיה לא קבעה את המונח כוורן וגם לא את המונח דבוראי.
המשך קריאה >>

כיסוי לעיני הסוס

איטלקי