מילים וגלגוליהן

אחת המשימות של דורנו היא לשמר את הרצף התרבותי־לשוני, וזאת דווקא על רקע חַיּוּתָהּ של העברית והיותה לשון אֵם בפי מיליוני דוברים. אחת הדרכים לעשות זאת היא להיחשף אל מכמניה של העברית המוּרֶשֶׁת.
בטקסטים המתפרסמים במדור זה אתם מוזמנים לעמוד על קשרים בין מילים עתיקות וחדשות, על גלגוליהן של מילים מן המקורות אל העברית בת זמננו ועל מקורותיהם של צירופים וניבים.

רובו של החומר המתפרסם כאן נכתב באיגרות "מילת השבוע" בשנת השפה העברית (תשע"א). אל האיגרות הללו מתווספות איגרות שיתפרסמו מדי חודש בחודשו וטקסטים נוספים.

עורכת המדור: תמר קציר.

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

בֵּית סֵפֶר

צירוף המילים 'בית ספר', המוכר לכל ילד, היה מוכר גם לילדים שחיו בתקופת חז"ל. בית הספר נזכר במשנה ובתוספתא, ובתלמודים אף מסופר על תולדותיו. לפי התלמוד הירושלמי התקין שמעון בן שטח "שיהו התינוקות הולכין לבית הספר" (כתובות ח:יא, לב ע"ג), ובתלמוד הבבלי מיוחסת ליהושע בן…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

צום ותענית

המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית מתועדת לראשונה בספרות הבית השני ורווחת בעיקר למן תקופת חז"ל. ככל הנראה המילה צוֹם נושאת מיסודה את המשמעות המוכרת לנו כיום – כפי…
המשך קריאה >>

מִנְהָרָה

המילה מִנְהָרָה, הרגילה כל כך בימינו, מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד – בתיאור המחבואים והביצורים שעשו ישראל מפני המדיינים: "מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת" (שופטים ו, ב). משמעה המקורי של המילה אינו ברור, אך הוצעו לה…
המשך קריאה >>

שאלות ותשובות

גלגוליו של כַּדּוּר

לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל, טוב לדעת כי כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה כַּדּוּר, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא).
המשך קריאה >>

שאלות ותשובות

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר מן הספרות שלאחר המקרא: קהל, קבוצת אנשים, אספה. בפסוק מנחמיה…
המשך קריאה >>

יום המשפחה

משפחה

מִשְׁפָּחָה היא במקורה קבוצה של בני אדם שיש להם קרבת אבות, וזו משמעותה העיקרית של המילה עד היום. בתנ"ך גם עַם שלם נקרא מִשְׁפָּחָה, למשל: "מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם" (זכריה יד, יח), "מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה" (בראשית יב, ג ועוד). מימי הביניים ואילך מִשְׁפָּחָה היא קבוצה – לאו דווקא…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

בין עצי הגן

הקשר בין האדם לגַן עתיק יומין הוא, ואף עומד במרכזו של סיפור הבריאה לפי בראשית פרק ב: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר" (ב). עצי הגן מספקים לאדם מזון, והם גם בעלי ערך אסתטי עבורו: "וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן…
המשך קריאה >>

שאלות ותשובות

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א, י) – כלומר השתדל שלא להיות קרוב לשלטון. ועוד נאמר בשם…
המשך קריאה >>

שאלות ותשובות

החזיר עטרה ליושנה

'להחזיר עטרה ליושנה' פירושו להשיב דבר, כגון מנהג שנזנח, אל המעמד המכובד שהיה לו פעם. הביטוי רווח לציון השבת נוהג הלכתי שרווח בעבר. מקור הביטוי בתלמוד הבבלי: "דאמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה?  שהחזירו עטרה ליושנה" (יומא סט ע"ב). עֲטָרָה…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

כיפר וכפרה

הפועל כיפר מופיע בתנ"ך יותר ממאה פעמים – בין השאר בהקשר הידוע של יום הכיפורים: "כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג, כח). יש שתי דעות עיקריות על גיזרונו ומשמעו המקורי של פועל זה, ואת שתיהן אנו מוצאים אצל פרשני ימי הביניים ובמחקר בן ימינו.
המשך קריאה >>

החצב והסתוונית

"ערוכים החצבים על אם הדרך, בשדה גם סתוונית התעוררה…" (אבי קורן, באביב את תשובי חזרה) שני צמחים מזוהים בתודעתנו עם ימות הסתיו הקרירים: החצב הפורח בשלפי הקיץ ומבשר את בוא הסתיו והסתוונית הפורחת לקראת החורף. שמות הצמחים הללו לקוחים מספרות חז"ל, ולכל אחד מהם היסטוריה מעניינת…
המשך קריאה >>

ראש השנה

במעגלות הזמן

"וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" (בראשית א, יד) שָׁנָה המילה שָׁנָה משותפת למשפחת הלשונות השמיות. מדקדקי ימי הביניים סברו כי יש קשר בינה ובין המילה שְׁנַיִם והפועל שָׁנָה (חזר, עשה שנית) "לפי ששבה השמש שנית אל הנקודה שהחלה ממנה" (רד"ק, ספר השרשים). ואולם ההשוואה ללשונות…
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

שלום כיתה א'

המילים המוכרות 'שלום כיתה אָלֶף' מקבלות את פניהם של הילדים הרכים ביומם הראשון בבית הספר. אך לקשר בין אָלֶף ללימוד שורשים עמוקים הרבה יותר.
המשך קריאה >>

שבועות

ניבים מתנובת השדה

על פי המסופר בספר בראשית החל האדם את דרכו בגן עדן אשר סיפק לו את כל צרכיו. אך לאחר שאכל מפרי עץ הדעת הוא גורש משם, ונגזר עליו לפעול בעצמו להשגת מחייתו: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ…" (בראשית ג,…
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

על המילה שכול ומשמעה

המושג הקשה והטעון שְׁכוֹל שזור בדברי ימיה של מדינת ישראל, ואנו נשאלים לעיתים על משמעותה המדויקת של מילה זו. עיון בתנ"ך מעלה שהשורש שׁכ"ל משמש בכמה הקשרים – מהם המעידים על מובן מצומצם יותר מן המובן הרווח היום, ומהם המעידים על מובן רחב יותר. בתנ"ך…
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

בין הנצחה לניצחון

הנצחה היא פעולה הנעשית לשם שימור הזיכרון. המילה הַנְצָחָה נוצרה בעת החדשה, והיא משמשת בלשוננו לפחות מתחילת המאה העשרים – כפי שעולה מעיתוני התקופה. בבסיסה של ההנצחה עומדת המילה נֵצַח: הקמת זיכרון נצחי ובר־קיימה לאדם או לדבר. המילה נֵצַח (גם בסגול: נֶצַח) מקורה בתנ"ך, והיא…
המשך קריאה >>

יוֹבֵל

המילה המקראית יוֹבֵל מציינת את שנת החמישים: "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ, יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם…" (ויקרא כה, י). המשמע היסודי של המילה הוא ככל הנראה אַיִל, כעולה למשל מן הצירופים "שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים" ו"קֶרֶן הַיּוֹבֵל" (שניהם ביהושע פרק ו). בהמשך…
המשך קריאה >>

כל המילים הכשרות

מה הקשר בין כשרוּת המטבח למכון הכושר? מה משותף למכשיר ולתכשיר? ומה לכל אלו ולכישרון? משפחת המילים המגוונת מן השורש כש"ר מתפתחת בלשוננו זה דורות רבים. ראשיתה בספרות המקראית המאוחרת, כגון בדברי אסתר לאחשוורוש: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי…
המשך קריאה >>

פורים

שמחת פורים

חג פורים שמח!
מילים שמחות, עולצות וצוהלות בשמחת פורים.
המשך קריאה >>

חקירות לאין חקר

השורש חק"ר משמש בלשוננו בהקשרים שונים: מחוקר המעבדה עד לחוקר הפרטי ומן המחקר המדעי עד לתחקיר העיתונאי. לכל אלו משותפת משמעות של בדיקה ובחינה מדוקדקת – משמעות המוכרת עוד מן התנ"ך: "לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וּלְחָקְרָהּ" (שופטים יח, ב), "אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת" (ירמיהו…
המשך קריאה >>

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד או וילון. פרגוד במשמעות בגד מצינו במשנה במסכת שקלים: "אֵין…
המשך קריאה >>

תעמולה

מתוך ידיעה לקראת הבחירות לאספה המכוננת של מדינת ישראל: המועצה הציבורית ליד "קול ישראל" החליטה ברוב קולות, לאפשר למפלגות השונות לשדר חומר תעמולה באמצעות המשדר של הרדיו הישראלי […] המועצה קיבלה את החלטתה בתנאי, שדברי התעמולה לא יכילו דברי וויכוח והשמצה על יריבים, אלא רק…
המשך קריאה >>

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של ספר דניאל: מַשְׁרוֹקִיתָא, סַבְּכָא, סוּמְפּוֹנְיָה, פְּסַנְתֵּרִין, קַתְרוֹס (שלושת האחרונים מן…
המשך קריאה >>

חנוכה

מודיעין

"ובימים ההם קם מתתיה בן יוחנן בן שמעון כוהן מבני יהויריב מירושלים וישב במודיעין" (מקבים א ב, 1. תרגם מיוונית א' רפפורט) עירם של החשמונאים ידועה בשם מודיעין. אך בספרות חז"ל אנו מוצאים צורות נוספות של שם המקום: על דרך הרבים – מודיעים, מודעים ומודעין,…
המשך קריאה >>

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה לציון עצם החיים האנושיים והדרך שבה האדם החי קולט את…
המשך קריאה >>

שפת הסתרים

השפה האנושית משמשת להעברת מידע ולתקשורת בין אנשים. אך יש שהאדם חפץ דווקא בהעלמת מידע, וגם אז מתגייסת השפה לעזרתו בשלל מילים של סוד וסתר. המילה סוֹד מקורה בתנ"ך. היא מציינת עצה חשאית, מידע שרוצים להסתירו, וגם חבורת אנשים: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם.…
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

עזאזל

בסדר עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים המתואר בספר ויקרא נאמר: "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת – גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת. וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו…
המשך קריאה >>

ראש השנה

הרת עולם מאת אבא בנדויד

בזמננו מקובל לומר: השעה הרת גורל, הדרך הרת סכנות. מה פירוש הֲרַת? פירושה כידוע: הָרָה. השעה כאילו הרה ללדת ועוד מעט ייוולד הגורל המזומן לנו. הרת גורל – על פי הביטוי "הרת עולם". והביטוי "הרת עולם" מאין הוא? כמובן מתוך תפילות ראש השנה:   היום…
המשך קריאה >>

ראש השנה

מחזור לחג מאת אבא בנדויד

כולנו מכירים את המושג מחזור השמש והירח, מחזור הדם, מחזור הכסף. אבל מדוע ספר התפילות לחג נקרא מחזור? מחזור ליום כיפור, לסוכות, לפסח וכו'. מה מחזוריות יש כאן? את הדבר הזה לא יוכל להבין אלא מי שהיה בבית הנכות, או בספרייה הלאומית, וראה את ספרי…
המשך קריאה >>

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה ודאגה לצרכים החומריים. את הפועל כִּלְכֵּל אנו פוגשים במקרא, למשל…
המשך קריאה >>

קיץ

"הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם" – קיץ נעים וחופשה מהנה.
המשך קריאה >>

תוך, אמצע ומה שביניהם

המושגים ביןתוך ואמצע מלווים אותנו בכל תחומי החיים – לא רק המוחשיים אלא גם המופשטים. למשל, חכמי ימי הביניים הטיפו לאדם לאחוז בדרך האמצעית ובמידה הבינונית בין שני קצוות רעים – כגון הנדיבות שהיא ממוצעת בין הכִּילוּת (קמצנות) והפיזור (רמב"ם, שמונה פרקים). את המילים בין ותוך וכמה…
המשך קריאה >>

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה על אותה מילה. כך במקרא כגון "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", "אַל…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

נס ודגל

בשביל דוברי העברית של היום דֶּגֶל הוא יריעת בד שעליה צורות ועיטורים בצבעים מסוימים, המשמשת סמל למדינה, ליחידה צבאית וכדומה. לעיתים קרובות הדגל מונף על תורן או מחובר למוט. נֵס בימינו הוא בעיקר מעשה פלאים, אבל בלשון הגבוהה הוא גם מילה נרדפת לדגל, כמו בשיר…
המשך קריאה >>

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו? המילה המקראית גאון קרובה למילה גֵּאוּת ולפועל גָּאָה, וכמותם היא…
המשך קריאה >>

פסח

אביב לחג האביב

המילה אָבִיב מוכרת כבר מן התנ"ך, וככל הנראה היא קרובה למילה אֵב (בנטייה אִבּוֹ, כמו לֵב־לִבּוֹ). אֵב פירושו צמח צעיר ורענן, ומכאן גם צעירוּת ורעננוּת. המילה אֵב נזכרת בתנ"ך פעמיים: איוב שואל "הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה, יִשְׂגֶּא אָחוּ בְלִי מָיִם?" (ח, יא) ומשיב "עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ
המשך קריאה >>

פורים

יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ

מבחר ממונחי היין והגפן: שׂוֹרֵקָה, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, דָּלִית, רוֹגְלִית, קְנוֹקֶנֶת, שָׂרִיג, זְמוֹרָה ועוֹלֵלוֹת.
המשך קריאה >>

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת החכמים שהנהיגה את העם היהודי בראשית ימי הבית השני. במקור…
המשך קריאה >>

כיד הדמיון

הפעם נצא לטיול לשוני במחוזות הדמיון. המילה דִּמְיוֹן שייכת למשפחת מילים מגוונת שראשיתה בתנ"ך. הפועל המקראי דָּמָה מציין שוויון וקִרבה בין דברים: "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" (שיר השירים ז, ח). פועל מקראי נוסף הוא דִּמָּה שפירושו הִשְׁוָה: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" (שיר השירים א,…
המשך קריאה >>

מילים בסולם הדרגות

שמות הדְּרגות בצבא הם דוגמה מאלפת למתן לבוש עברי מקורי למערכת שלמה של מונחים השאולה מן הלעז. הצורך בקביעת שמות הדרגות, שהתעורר בייחוד לקראת קוּם המדינה, היה יכול לבוא על סיפוקו בשאילת השמות כצורתם מלשונות זרות. אך הנאמנות לעברית הולידה סולם של דרגות עבריות –…
המשך קריאה >>

כור מחצבתו

ביטויים רבים משמשים בלשוננו לציון מקום הולדתו של אדם: מולדתו, מכורתו, ארץ אבותיו, ערש לידתו, שורשו, מוצאו, מקורו וגם כור מחצבתו. מניין לנו ביטוי זה? בספר ישעיהו מדומים אברהם ושרה לסלע שממנו נחצב העם: "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם. הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם…
המשך קריאה >>

אות באות

המילה אוֹת – המוכרת לכל ילד לפחות מכיתה א' – רגילה בלשוננו גם מחוץ ללוח הכתיבה. יש אות כבוד ואות הצטיינות, אות חיים ואות מצוקה, אות מורס ואות סִפְרָתִי (דיגיטלי), וגם אות ומופת. ומה הקשר בין כל אלה? המשמעות היסודית של אוֹת היא סימן, ובייחוד…
המשך קריאה >>

סוכות

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן (דיש) וביקב (דריכה): "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים…
המשך קריאה >>

ראש השנה

מילים לשולחן החג

בימות החול אנו אוכלים בדרך כלל ארוחה – מילה שמקורה בתנ"ך, אך בחגים אנו מדברים בעיקר על סעודה – מילה בעלת אותה משמעות שירשנו מלשון חז"ל. סעודת החג צריכה כמובן להיות בעלת אופי חגיגי – מילה שחידש אליעזר בן־יהודה. מילים רבות עולות על שולחננו בחגים,…
המשך קריאה >>

צדק וצדקה

"רוצים צדק, לא רוצים צדקה", קראו המפגינים בכיכר. בקריאה זו מוצגות המילים צדק וצדקה כבעלות משמעות שונה ואולי אף מנוגדת, שכן באין צדק בחברה – רב הצורך בצדקה. אך לא תמיד היה הבדל משמעות בין שתי המילים. למעשה ביסודן הן קרובות מאוד, ואולי אף נרדפות.…
המשך קריאה >>

יום ירושלים

ישליו אוהבייך

"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָים יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" – כך מברכים עולי הרגל את העיר ואת יושביה במזמור תהלים קכב. "שאלו שלום ירושלים" – דִּרשו את שלומה של העיר. ומה פירוש "ישליו אוהביך"? אוהבייך יִשְׁלְווּ, יהיו שלווים. המילים שָׁלֵו ושַׁלְוָה שייכות לשורש של"ו, והפועל יִשְׁלָיוּ – לשורש של"י.…
המשך קריאה >>

איך מתפשטים בעברית?

הפעלים ההפוכים ללָבַשׁ הם פָּשַׁט או הֵסִיר. פושטים את הבגדים (לדוגמה: ויקרא ו, ד), ואם פושטים אותם מן הזולת, מַפשיטים אותו (למשל במדבר כ, כו, כח) או מְפשטים אותו (כך עשו לחללי מלחמה). במקרא גם פושטים כותונת (שיר השירים ה, ג) או מעיל (יהונתן מתפשט…
המשך קריאה >>

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה ויקרא טז, ד) ואף שׂק (לדוגמה יונה ג, ה) ושריון
המשך קריאה >>

תעודות וציונים

תעודה המילה תעודה מקורה בתנ"ך, ומקובל לפרשה 'עדות כתובה'. בנבואת ישעיהו היא מקבילה לתורה: "צוֹר [ציווי של צָרַר] תְּעוּדָה, חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי" (ח, טז). ובמגילת רות משמעה חוק, מנהג: "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת…
המשך קריאה >>

שבועות

ביכורים לחג

בחג השבועות, יוֹם הַבִּכּוּרִים (במדבר כח, כו), היו מביאים למקדש בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים (שמות לד, כב) – המִנחה הראשונה שנאפתה מן החיטה החדשה. חג השבועות הוא גם הזמן שממנו ואילך היה אפשר להביא בִּכּוּרִים מכל שבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו.
המשך קריאה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב קטן מאוד. העיר המקראית הייתה מוקפת חומה בדרך כלל, אך…
המשך קריאה >>

ל"ג בעומר

מסביב למדורה

בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות.
המשך קריאה >>