מקור המילה מילואים בתנ”ך, ושם היא מציינת מילוי (‘אבני מילואים’) וגם הכשרה לתפקיד (‘ימי המילואים’). את המשמעות המוכרת לנו היום העניק למילה לא אחר מראש ממשלתנו הראשון דוד בן-גוריון.
המשך קריאה >>
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה
מילואים – מן המשכן אל צבא ההגנה לישראל
על המילה שכול ומשמעה
המושג הקשה והטעון שְׁכוֹל שזור בדברי ימיה של מדינת ישראל, ואנו נשאלים לעיתים על משמעותה המדויקת של מילה זו.
המשך קריאה >>
זיכרונו לברכה, זכרו לברכה
בספרות העברית לדורותיה שני הביטויים ‘זכרו לברכה’ ו’זיכרונו לברכה’ מצטרפים להזכרת שם של אדם, ובייחוד אדם שנפטר.
המשך קריאה >>
בנימין קלאר
לזכרו של ד”ר בנימין קלאר שהיה חבר ועד הלשון משנת תרצ”ט (1938) עד ליום נופלו ב”שיירת הדסה” בדרכו לעבודתו באוניברסיטה העברית בהר הצופים בניסן תש”ח (אפריל 1948).
המשך קריאה >>
דני גונן והמונח הֲלָטָה
האקדמיה ללשון העברית אישרה את המונח הֲלָטָה (cloaking) – הסתרת גוף על ידי יצירת מעטפת המנתבת את גלי האור סביבו ומתקבלת אשליה של שקיפות – הצעתו של דני גונן ז”ל שנרצח בפיגוע ליד היישוב דולב.
המשך קריאה >>
מכתב מבית המעצר בעתלית
לזכרו של שאול־ליב וירצברגר
בארכיון שלנו מצאנו את מכתבו של שאול־ליב וירצברגר ז”ל, אשר נפל במלחמת העצמאות והוא בן 28.
המשך קריאה >>
ארץ הצבי
על אף נוכחותו הבולטת של הצבי קל הרגליים בארצנו, סביר שהביטוי הידוע אֶרֶץ הַצְּבִי אינו קשור לשמו של בעל החיים. את המילה צְבִי שבביטוי זה – הלקוח מספר דניאל – מקובל לשייך לשורש השמי צב”י המציין רצון.
המשך קריאה >>
