סַפִּיר – אבן החן הנזכרת ביותר בתנ"ך (לצד שֹׁהַם). היא ידועה מרשימת אבני החושן שהניח הכוהן הגדול כנגד לוח ליבו, והיא נקשרת באחד המראות הפלאיים במקרא: "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת [=לְבֵנָה, אבן] הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" (שמות כד, י). מקור המילה בשפה הודית, והיא משמשת בהגיות שונות בשפות רבות.