מִיקָה – ​"מיקה, מיקה, מי כמוך, מי כמוך איתי / מיקה, בואי אל ביתי, מיקה שלי" (יאיר רוזנבלום). השם מיקה שימש בעבר קיצור של מיכאלה או שם חיבה של מיכל, ובהמשך הפך שם לעצמו בזכות צלילו הנעים. גם בשפות אחרות יש שהוא משמש שם פרטי, וגם בהן הוא בעיקר גלגול של השם מיכאל.