גַּל – גל הוא כידוע 'התרוממות חלק מפני הים', וכך הוא מוכר גם במקרא: "וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ, וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם". באחד מפסוקיה הציוריים של מגילת שיר השירים נאמר "גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם", ובאמת ייתכן שגל פירושו גם 'מעיין', בדומה למילה מקראית נדירה אחרת – גֻּלָּה, 'בריכת מים'.