אוֹפִיר – שם מקראי (מצאצאי שֵׁם) ושם של מקום, מקור לזהב משובח. אופיר המקראי היה אחי חֲוִילָה, וגם ארץ חווילה נודעה בזהבהּ. יש השערות שונות על זיהוי המקום אופיר, ויש אף ששיערו שאופיר הוא מקור השם אפריקה. אוֹפִירָה (בה"א המגמה, כלומר 'אל אופיר') היה שמו של היישוב הישראלי בדרום סיני (כיום העיר המצרית שַרם א־שיח').