הדף בטעינה

על המילה תִּלֵּעַ

במילון

 (ללא ניקוד: מתלע)
בנייןפיעל
שורשתלע
נטייהמתַלַעת
נטיית הפועלתילע, יתַלע, לתַלע לכל הנטיות

הגדרה

  • מסַלק את התולעים (מקִטניות וכד')
  • צובע באָדום (ספרותי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור חיות ופעלים: להתחזר, להשתפן, להשתבלל, להתחרדן, להתפרפר

פעלים הגזורים משמות בעלי חיים

WP_Post Object
(
    [ID] => 39483
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-02-11 09:51:12
    [post_date_gmt] => 2020-02-11 07:51:12
    [post_content] => שמות בעלי חיים תרמו לאוצר המילים בעברית פעלים מספר. חלק מן הפעלים יוצאים מתוך השימוש המושאל בשם בעל החיים לציון תכונה אנושית, ורבים מהם נולדו בלשון הדיבור ובלשון העגה, ואולם לכמה מהם אחיזה ארוכת שנים בלשוננו.

פעלים מלשון הדיבור

הִתְחַזֵּר – נהג בגסות (בעיקר בהקשר של אוכל) וברשעות, כלומר נהג כ'חזיר'. בעל החיים חֲזִיר נתפס כמלוכלך וגס בשל נטייתו להתפלש בבוץ. במסורת היהודית החזיר הוא סמל לחיות הטמאות (אף שהוא רק אחד מרשימה ארוכה). מן המקרא מוכר הדימוי השלילי "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם" (משלי יא, כב), וגם בספרות חז"ל יש לחזיר שם רע. בעברית וגם בשפות אחרות (יידיש, גרמנית, אנגלית, שפות סלוויות ועוד) 'חזיר' משמש לתיאור אדם גס רוח ומרושע. נראה שלשונות אירופה קיבלו את הזיקה בין חזיר לתכונות שליליות מן היהדות בתיווך הנצרות. מהמילה 'חזיר' במשמעות זו נגזר השם המופשט חֲזִירוּת. הִתְפַּרְפֵּר – התחמק מחובה או מנוכחות; לא שמר נאמנות לבן זוגו, נהג בחופש מיני, כלומר נהג כ'פרפר'. פַּרְפַּר הוא כינוי לאדם שאינו מקפיד למלא את חובתו ולחלופין אדם שאינו נאמן לבן זוגו ונוהג בחופש מיני. המילה פַּרְפַּר עצמה נתחדשה בימינו על פי הפועל פִּרְפֵּר המשמש בספרות חז"ל במשמעות 'פרכס, התנודד', ובהשראת farfalla באיטלקית ואולי גם papillion בצרפתית, וכן 'פורפור' (ציפור קטנה) בערבית. משערים שמחדש המילה הוא אליעזר בן־יהודה או בנו איתמר, אף על פי שבמילון בן־יהודה המילה אינה מסומנת כחידוש המחבר.[1] הִתְקַרְנֵף – נהה אחרי העדר, ויתר על דעתו והצטרף לקבוצה שדעתה היא הדעה המקובלת. הפועל נולד בעקבות המחזה קרנפים מאת אז'ן יונסקו שהועלה בתיאטרון חיפה בשנת 1962. בהצגה מופיע קרנף בעיירה ולאחר מכן הופכים תושביה אט אט לקרנפים בעצמם – המחזה מותח ביקורת חריפה על הקלות שבה בני אדם נגררים זה אחר זה ואגב כך מקבלים על עצמם התנהגות שקודם לכן חשבו שהיא בלתי מקובלת. הפועל אינו נקרה במחזה. כנראה מבקר התיאטרון של 'ידיעות אחרונות' הוא שחידשוֹ בביקורתו על ההצגה: "את ההתבהמות שמולידה ההיסטריה ההמונית של הנאציזם ממחישה מגפה... והמגפה היא, שאחד־אחד הולכים התושבים ו'מתקרנפים', כלומר נהפכים לבהמה, שבראשה קרן אחת או שתיים". המידע כאן לקוח מרשימתו של אילון גלעד בעיתון 'הארץ'. הִשְׁתַּבְּלֵל – התכנס בתוך עצמו; נשאר בביתו. הפועל גזור משם בעל החיים שַׁבְּלוּל – רכיכה המתכנסת לתוך קונכייה לוליינית. בשם שַׁבְּלוּל הבי"ת דגושה, ובעקבותיו נהגה גם הפועל בעל ארבעת עיצורי השורש בבי"ת דגושה שלא לפי כללי הדיגוש והריפוי של בכ"פ. הִשְׁתַּפֵן – נהג בפחדנות, כ'שפן'. שָׁפָן הוא כינוי לאדם פחדן (כמקובל בכמה מלשונות אירופה כמו רוסית וגרמנית ביחס לארנבון). כפעלים גזורי שם אחרים המשמשים בלשון הדיבור אין מקפידים על ההגייה התקנית של הדגש בעה"פ כמתבקש בבניין התפעל. הִתְעַלֵּק – נטפל למישהו כמו עֲלוּקָה. בספרות אפשר למצוא גם את הפועל עָלַק בבניין קל במשמעות דומה. למשל המילונאי אברהם אבן־שושן מביא במילונו מן הסופר גרשון שופמן: "הסיוט המתוק שזעזע בשעתו את נעורי שנינו ועלק את לשדם". הִתְקַרְצֵץ – נטפל והטריד בלי הרף, כקרצייה. נזכיר כי המונח התקני הוא קַרְצִית (ולא קַרְצִיָּה – צורה שנוצרה מגזירה לאחור של צורת הרבים קרציות). קרצית היא טפיל המוצץ דם של בעלי חיים,  ובהשאלה בלשון הדיבור – אדם שנטפל ומטריד. הִתְכַּלֵּב – חי בתנאים לא נאותים, כגון ישן בבגדים ללא מקלחת, כמו כֶּלֶב. הפועל נוצר בהשראת  הביטוי "חיי כלב". הִתְקַפֵּד – התכנס בתוך עצמו ונסגר מפני העולם הסובב בשל תחושת איום, כמו קיפוד. הִתְחַרְדֵּן – שכב או ישב בשמש להנאתו. הפועל נגזר מן השם חַרְדּוֹן – לטאה הנוהגת לעמוד ללא נוע בשמש.  הִתְבַּרְוֵז – הפועל משמש פה ושם בשני הקשרים: הלך כברווז או קיבל "עור ברווז" (ביטוי זה מקורו בגרמנית).

פעלים בלשון הספרות

  • הִתְבַּהֵם – נהג באופן לא תרבותי, כבהמה.
  • הִזְדָּאֵב – נהג כזאב.
  • הִזְדַּבֵּב – אבן־שושן מביא מן הסופר ס' יזהר: "זבובים מִזְדַּבְּבִים בדיצה".
  • נִטַּוֵּס (בלי ניקוד: ניטווס, בבניין התפעל) – אבן־שושן מביא מן הסופר יצחק שנהר: 'התקשט, התגנדר כמעשה טווס'.

פעלים שאינם קשורים להתנהגות

  • תִּלֵּעַ – הרחיק תולעים מצמחים: "ששם הכהנים בעלי מומין מתלעים בעצים" (משנה מידות ב, ה).
  • הִתְלִיעַ – התמלא תולעים: "אם התליעה סולת התליעה לו" (שקלים ד, ט)
  • חִמֵּר – הנהיג בהמה, מן חֲמוֹר.
  • נִמֵּר, מְנֻמָּר – שעיצב או שמעוצב ככתמים על משטח, מן נָמֵר שפרוותו מאופיינת בחברבורות (בלשון הספרות גם התנמר). למשל: "הַמְנַמֵּר אֶת שָׂדֵהוּ" (משנה פאה ג, ב) הוא מי שמזבל את שדהו רק במקומות מסוימים, כעין איים, ולא ברצף.
  • נִמּוּל, נִמְלוּל – תחושה כאילו נְמָלִים רוחשות על פני העור.
 _____________________________

[1] ראו עוד אצל ראובן סיוון, לשוננו לעם כו, עמ' 268–269.

  [post_title] => פעלים הגזורים משמות בעלי חיים [post_excerpt] => שמות בעלי חיים תרמו לאוצר המילים בעברית כמה פעלים, מקצתם יוצאים מתוך השימוש המושאל בשם בעל החיים לציון תכונה אנושית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%92%d7%96%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-07-19 15:29:26 [post_modified_gmt] => 2023-07-19 12:29:26 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=39483 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

שמות בעלי חיים תרמו לאוצר המילים בעברית כמה פעלים, מקצתם יוצאים מתוך השימוש המושאל בשם בעל החיים לציון תכונה אנושית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

הפוך על הפוך – על הפכים בלשון

WP_Post Object
(
    [ID] => 18207
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-12-26 11:25:15
    [post_date_gmt] => 2016-12-26 09:25:15
    [post_content] => לעיתים קרובות פונים אלינו בשאלות על הֲפָכִים. מה ההפך של הַשְׁרָאָה? מה ההפך של אָסוֹן? ומה ההפך של הֶפֶךְ? מקצת הפניות בנושא מגיעות בעקבות מטלות לימודים. לדוגמה: תלמיד כיתה ב' כתב במבחן שההפך של חָזַר הוא נִשְׁאַר, ואילו המורה טענה שהתשובה הנכונה היא הָלַךְ. הורי התלמיד פנו אל האקדמיה וביקשו לדעת מי צודק.

על פי רוב אנו נאלצים לאכזב את הפונים: למרבית המילים בעברית ובכל לשון אחרת אין הפכים מובהקים או אין הפכים כלל. אין הפכים לשמות עצם בעלי משמעות מוחשית (לדוגמה חלון, מכונית, סנטר), אין הפכים לרוב שמות התואר הגזורים משמות עצם (לדוגמה חשמלי או בלשני), אין הפכים לשמות מספר, לכינויי גוף, לפעלים רבים וכמובן לשמות פרטיים.

עשויים להיות הפכים למילים בעלות משמעות של מידה, זמן או מקום. אך לפני הכול חשוב לומר שהמושג הֶפֶךְ מכיל סוגים שונים לחלוטין של יחסי משמעות בין מילים.

את סוגי הניגודים אפשר למיין בכל מיני דרכים, ואנו נציג כאן אחת מהן.

ניגודי רצף, ניגודים יחסיים (אַנְטוֹנִימִים)

הסוג המוכר ביותר של הפכים הוא זוגות של שמות תואר המציינים תכונה נמדדת. לתארים כאלה אפשר לצרף מילים כגון 'מאוד', 'יותר', 'פחות', 'כל כך', ואת הניגוד ביניהם אפשר להציג כמיקום יחסי על סרגל דמיוני. למשל: קרחם, גבוהנמוך, עמוקרדוד, ישָןחדש, יקרזול. הניגוד בין התארים בכל צמד כזה הוא יחסי לשם העצם שהם מגדירים: קומתו של ג'ירף נמוך ודאי גדולה מקומתו של צבי גבוה, ודירה זולה עולה הרבה יותר מאוהל יקר. ניגוד יחסי עשוי להיות גם בין פעלים, כגון אה­ב ושנא

ניגודי כיוון

ניגודי הכיוון דומים לניגודי הרצף, ואם רוצים אפשר לראות בהם סוג של ניגודי רצף. גם את הניגודים האלה נוח להציג על קו דמיוני, אבל כאן אפשר לנוע לאורך הקו לשני הכיוונים. לדוגמה: למעלהלמטה, קדימהאחורה, ימינה–שמאלה. ניגוד כיוונים עשוי להיות גם בין פעלים המציינים תנועה או גרימת תנועה, כגון עלהירד, התקרבהתרחק, זרחשקע, הוציאהכניס. ואפשר לצרף לכאן גם פעלים שיש בהם מעין תנועה מטפורית. למשל: נרגשנרגע, רבהתפייס, התחתנוהתגרשו. גם צמד של פעלים המציינים שִׂימָה והסרה יכול ליצור מעין ניגוד כיוונים: לבשפשט, נעלחלץ, הניחהסיר, טעןפרק, ובהשאלה הִקשההֵקל. פעולת השִׂימה (הפיזית או המטפורית) של דבר־מה במקום כלשהו ולקיחתו משם דומה לתנועה על ציר הלוך ושוב.

היפוך תפקידים

סוג אחר של ניגוד הוא זוגות מילים המציינות תפקידים שונים במערך אחד. לדוגמה: בשיעור יש בדרך כלל מורה ותלמיד, בברית הנישואים באים חתן וכלה, ולכל סב או סבה יש נכד או נכדה. צמדי פעלים השייכים לקבוצה זו הם למשל מכר וקנה, השאיל ושאל.

משלימים, הפכים מוחלטים

החשיבה האנושית נוטה לחלק את המציאות חלוקה שְׁנִיּוֹנִית (בִּינָרִית). היא ממיינת עצמים דומים או פעולות דומות לשתי קבוצות לפי תכונה בולטת, והמילים המציינות את שתי הקבוצות האלה נתפסות בתודעת הדוברים כהפכים. לדוגמה: כל בני האדם ובעלי החיים נחלקים לחיים ולמתים; כל הטענות נחלקות לאמיתיות ולשקריות. חלוקת המכלול לשתי קבוצות המשלימות זו את זו היא מוחלטת, ושלילתו של רכיב אחד בצמד הניגודים מחייבת את מציאותו של האחר. למשל: מי שאינו ער בהכרח ישן, מי שאינו זוכר בהכרח שוכח. גם אם במציאות קיימים מצבי ביניים נדירים, במישור השפה החלוקה השניונית נשארת יציבה. למשל: ברפואה יש מקרי מחלוקת על קביעת רגע המוות של האדם, ובכל זאת החלוקה לחיים ולמתים עודנה ברורה מבחינת הלשון. אף אין בפינו שימוש שגור בצירופים כמו 'מת יותר' או 'מת מאוד'. לאמיתו של דבר גם בחלוקת מכלול ליותר משתי קבוצות יש יחסי השלמה בין המילים המציינות את הקבוצות. לדוגמה: כל הפירות נחלקים לתפוחים, אפרסקים, אשכוליות ושאר הסוגים, ובמובן מסוים כל סוג מנוגד לאחרים. אם הדובר צריך לבחור פרי אחד (לדוגמה, לומר את שם הפרי האהוב עליו ביותר) ואומר "תות", הוא שולל בכך את כל הבחירות האחרות. ואולם כשהקבוצות רבות – אין הדוברים חשים שלפניהם הפכים. נעיר כי ניגודים רבים אינם שייכים במובהק לאחת מן הקבוצות, ואפשר לדון בשאלה לאיזו מהן הם מתאימים יותר. למשל: שאל והשיב, צחק ובכה, אסר והתיר (במובן הפיזי וגם במובן המושאל).

כמה הפכים למילה אחת

למילה אחת יכולות להיות כמה מילים מנוגדות – כל אחת בהקשר אחר. למשל: ההפך של עובד הוא מובטל, אך בתחום יחסי העבודה ההפך של עובד הוא מעביד (או מעסיק). הניגוד עובדמובטל שייך להפכים המוחלטים, ואילו הניגוד עובדמעביד הוא ניגוד של היפוך תפקידים. גם למילים פוליסמיות (מילים שיש להן כמה משמעים שהתגלגלו ממשמען היסודי) יש כמה הפכים. למשל, שם התואר קל מנוגד לכבד, אך במשמעויות אחרות שלו הוא מנוגד לקשה, לחמוּר ועוד. נסכם את הדברים: לא לכל מילה יש הפך, ומנגד למילה אחת יכולים להיות הפכים אחדים כשההשוואה נעשית באמות מידה שונות. אם כן הפועל חָזַר עשוי להיות מנוגד לפועל הָלַךְ (כטענת המורה שנזכרה בתחילת הרשימה) אם הדובר רואה בעיני רוחו ציר תנועה שאפשר לנוע בו לשני הכיוונים; אך אותו הפועל חָזַר יכול להיות מנוגד לנִשְׁאַר (כטענת התלמיד) אם הדובר דן בקבוצת אנשים שנסעו ממקום אחד למקום אחר ואחר כך נחלקו לחוזרים ולנשארים.

ניגוד עצמי – ניגודי משמעות בשורש אחד

לעיתים מילה אחת או שורש אחד משמשים במשמעויות הפוכות. בעברית אפשר למצוא דוגמות לכך בפעלים הגזורים משורש של שם עצם מסוים ומציינים פעולות מנוגדות הקשורות לשם העצם הזה. למשל: אל המילה 'שורש' קשור מצד אחד הפועל הִשְׁרִישׁ שפירושו 'החדיר שורש לאדמה', ובהשאלה 'ביסס דבר וגרם להתפשטותו', ומצד שני הפועל שֵׁרֵשׁ שמשמעו הפוך: 'הוציא מן השורש' ובהשאלה 'מיגר את התופעה'; משם בעל החיים 'תולעת' יש הפועל הִתְלִיעַ שפירושו 'נמלא תולעים', ויש הפועל תִּלַּע המציין את ההפך – 'הוציא תולעים מתוך פרי וכיוצא בו'. ניגוד דומה, אם כי מופשט יותר, מצוי בשורש נכ"ר. הפעלים נִכֵּר והִתְנַכֵּר מציינים התנהגות הקשורה לנוכריות, לזרוּת, ואילו משמעות הפעלים הִכִּיר ונִכַּר הפוכה – התוודעות, זיהוי – כלומר שלילת הזרות (ובגלל הידמות הנו"ן השורשית בפעלים אלו רוב הדוברים אינם מודעים לגזירתם משורש נכ"ר). דוגמה מעניינת אחרת היא שם התואר מקורי הגזור מן המילה מָקוֹר. משמעות היסוד של מקורי הוא ראשוני ומהימן. בהקשרים מסוימים הכוונה ל'ישָן' או 'עתיק' (בניגוד להעתקים מאוחרים), ואילו בהקשרים אחרים הכוונה דווקא ל'חדש' (בניגוד לנדוש ורגיל). אפשר אפילו לבנות משפט שבו התואר הזה ינוגד לעצמו: "המנגינה הזאת אינה זהה ללחן המקורי אלא היא עיבוד מקורי שלו". דוגמות כאלה נדירות למדי בעברית ובלשונות אחרות. בבלשנות הן מכונות קוֹנְטְרָנִימְיָה או אֵנַנְצִיּוֹנִימְיָה, ובעברית אפשר לקרוא להן ניגוד עצמי. כתבה קרן דובנוב. [post_title] => הפוך על הפוך – על הפכים בלשון [post_excerpt] =>

למרבית המילים בעברית ובכל לשון אחרת אין הפכים מובהקים או אין הפכים כלל.

[post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 00:47:58 [post_modified_gmt] => 2023-08-03 21:47:58 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=18207 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

למרבית המילים בעברית ובכל לשון אחרת אין הפכים מובהקים או אין הפכים כלל.


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך תִּלֵּעַ 1 (תולעים) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>