הדף בטעינה

על המילה שָׁלֵו

במילון

 (ללא ניקוד: שלו)
בנייןקל
שורששׁלו
נטייהשְׁלֵווה לכל הנטיות
נטיית הפועלבספרות גם: שָׁלַו, יִשְׁלַו לכל הנטיות

הגדרה

  • רגוע, חסַר דאגות
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

ילד עושה מדיטציה והכיתוב: שמות ומשמעויות - שלו

שלו

שָׁלֵו במקרא הוא שם תואר במשמעות 'רגוע', 'נינוח', 'בטוח' – "קוּמוּ עֲלוּ אֶל גּוֹי שְׁלֵיו יוֹשֵׁב לָבֶטַח" (ירמיהו מט, לא). מהו הפועל הנגזר מן השורש של"ו? ואיך נכתב השם הפרטי – שלו או שליו?
המשך קריאה >>
סיפורה של מילה

ישליו אוהבייך

WP_Post Object
(
    [ID] => 1717
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-08-01 16:19:37
    [post_date_gmt] => 2011-08-01 13:19:37
    [post_content] => "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" – כך מברכים עולי הרגל את העיר ואת יושביה במזמור תהלים קכב. "שאלו שלום ירושלים" – דִּרשו את שלומה של העיר. ומה פירוש "ישליו אוהביך"? אוהבייך יִשְׁלְווּ, יהיו שלווים. המילים שָׁלֵו ושַׁלְוָה שייכות לשורש של"ו, והפועל יִשְׁלָיוּ – לשורש של"י. שורשים אלו מתחלפים ביניהם, וככל הנראה של"ו הוא השורש המקורי.

המשמעות הכללית של השורש של"ו / של"י היא מנוחה ורוגע. בתנ"ך באה פעם אחת הצורה שַׁלְוִי שפירושה שַׁלְוָתִי: "וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם" (תהלים ל, ז), וככל הנראה מדובר בנטייה של המילה שֶׁלֶו. מילה נוספת שאולי שייכת לענייננו היא שֶׁלִי: יואב שר צבאו של דוד הטה את אבנר בן נר מדרכו כדי לדבר אתו בַּשֶּׁלִי (שמואל ב ג, כז), ורד"ק מפרש 'בשלי' – בשלום, מלשון ישליו. וגם אַשְׁלָיָה מן השורש הזה – שקט שיסודו בטעות, תקוות שווא. המילה אַשְׁלָיָה חדשה היא, אך היא מבוססת על הפועל הִשְׁלָה שמקורו בתנ"ך. פועל זה בא בסיפור האישה שאלישע החיה את בנה (מלכים ב ד, כח): "לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי", היא אומרת כשהיא מבקשת מאלישע שלא יעורר בה תקוות שווא.

יִשְׁלָיוּ היא צורת הפסק, כמו יֶחֱסָיוּ(ן) לעומת יֶחֱסוּ, יִשְׂמָחוּ לעומת יִשְׂמְחוּ. אילו הייתה כאן צורה רגילה היינו מוצאים יִשְׁלוּ, כמו יִבְנוּ ויִרְאוּ, בהשמטת היו"ד השורשית. צורת הפועל המיוחדת יִשְׁלָיוּ באה גם בלשונם של הסופרים בעת החדשה. למשל מנדלי מו"ס, בסיפורו 'בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה', משלב אותה בלשונו המליצית והמשעשעת: "הנני רובץ לי על ארבע שוקט ובוטח, ישליו כלי המחשבה" – כלומר: כלי המחשבה שָׁלְווּ ונחו, חדלו מפעולתם. כאן המילה ישליו מתארת מצב, ואילו בַּמזמור בתהלים היא צורת איווי, ועניינה תקווה ומשאֶלֶת לב.

בברכתם של עולי הרגל באות המילים יִשְׁלָיוּ ושַׁלְוָה לצד מילים בעלות צליל דומה לתפארת השיר והמליצה: "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ".

כתבה צופי שקלים

[post_title] => ישליו אוהבייך [post_excerpt] => "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" – כך מברכים עולי הרגל את העיר ואת יושביה בתהלים קכב. "שאלו שלום ירושלים" – דִּרשו את שלומה של העיר. ומהו "ישליו אוהביך"? אוהבייך יִשְׁלְווּ, יהיו שלווים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%95-%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91%d7%99%d7%99%d7%9a [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-05-21 12:44:55 [post_modified_gmt] => 2023-05-21 09:44:55 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1717 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" – כך מברכים עולי הרגל את העיר ואת יושביה בתהלים קכב. "שאלו שלום ירושלים" – דִּרשו את שלומה של העיר. ומהו "ישליו אוהביך"? אוהבייך יִשְׁלְווּ, יהיו שלווים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שָׁלֵו ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>