הדף בטעינה

על המילה שִׁכְשֵׁךְ

במילון

 (ללא ניקוד: משכשך)
בנייןפיעל
שורששׁכשׁך
נטייהמְשַׁכְשֶׁכֶת
נטיית הפועלשִׁכְשֵׁךְ, יְשַׁכְשֵׁךְ, לְשַׁכְשֵׁךְ לכל הנטיות

הגדרה

  • מנַענע – בעיקר את גַּפָּיו במים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

בקבוק תרופה עם כפית הכיתוב: יש לשכשך לפני השימוש

"יש לשכשך לפני השימוש"

WP_Post Object
(
    [ID] => 20991
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2017-04-30 14:58:25
    [post_date_gmt] => 2017-04-30 11:58:25
    [post_content] => 

בשבט תרצ"ט (ינואר 1939) פנה לוועד הלשון רוקח מנס ציונה בשם דוד רוזנברג, ושאל אם הלשון "לנער לפני השימוש" שנוהגים לכתוב על בקבוקי התרופות ("בקבוקים עם רפואה" בלשונו) נכונה. לדעתו הפועל 'לנער' אינו מתאים בהקשר זה, שכן ניעור איננו סתם ניענוע, אלא ניענוע לשם הסרה של דבר מה (כמו ניעור אבק מבגדים).

24011939

תשובת הוועד הגיעה כעבור חודש: צריך להשתמש בביטוי 'נענע' – כלומר נכון לכתוב על בקבוקי התרופות "לנענע לפני השימוש".

22021939

כעבור כחודשיים, בד' באייר בשעה ארבע אחר הצוהריים, התכנסה בביתו של פרופ' דוד ילין בירושלים הוועדה לענייני לשון אקטואליים. לאחר שהועלו הצעות שונות לעִברות שמות משפחה של אנשים שפנו אל ועד הלשון (למר מושקוביץ למשל הוצע השם "מוּשִׁי" המופיע במקרא), דנה הוועדה בשאלת ניעור הבקבוק. אומנם בישיבה הקודמת כבר נקבע כי יש לנענע אותו, אך פרופ' דוד ילין העדיף את הפועל 'שכשך'. לאחר דיון בשאלה אם שכשוך הוא הזזה רק לשם ניקוי או גם לצורך אחר – הוסכם כי פועל זה אכן מתאים לניעור בקבוק, כלשונם של בעלי התוספות בעניין שכשוך יין (בהקשר של יין נסך, בבלי עבודה זרה נז ע"ב). הוחלט אפוא לקבל את הצעת ילין, ולהמליץ גם על הלשון: "שכשך את התרופה לפני השימוש בה".

ואמנם במילון למונחי הכימיה שפרסם ועד הלשון באותה שנה מובאות שתי האפשרויות לתרגום הפועל to shake באנגלית – נַעְנֵעַ או שַׁכְשֵׁךְ.

khimiya_376

עם זאת הפועל 'ניער' מופיע גם הוא במילוני ועד הלשון: כבר בשנת תרפ"ח פורסם "מילון למונחי החימיה" (כך, בחי"ת), ובו פועל זה מתרגם את הפועל הגרמני schütteln, שמשמעו ניענוע לשם בחישה וערבוב.

himiya

שני הפעלים שהציע ועד הלשון לא התקבלו בהקשר זה, ועד היום "יש לנער היטב" הוא הכיתוב על בקבוקוני התרופות בבתי המרקחת בנס ציונה ובכל אתר ואתר.

כתב יעקב עציון

[post_title] => "יש לשכשך לפני השימוש" [post_excerpt] => בשנת תרצ"ט (1939) פנה לוועד הלשון רוקח מנס ציונה בעניין הכיתוב הנוהג בבקבוקי תרופות "לנער לפני השימוש". בעקבות פנייתו העלה הוועד הצעות מפתיעות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%a9%d7%9b%d7%a9%d7%9a-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-01-16 21:02:08 [post_modified_gmt] => 2024-01-16 19:02:08 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=20991 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בשנת תרצ"ט (1939) פנה לוועד הלשון רוקח מנס ציונה בעניין הכיתוב הנוהג בבקבוקי תרופות "לנער לפני השימוש". בעקבות פנייתו העלה הוועד הצעות מפתיעות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


שִׁכְשֵׁךְ
לרשימה המלאה
כביסה (תש"א, 1941)
שִׁכְשֵׁךְ*
* במילון המקורי כתוב: שַׁכְשֵׁךְ
כימיה (ת"ש, 1940)
נִעֲנֵעַ* , שִׁכְשֵׁךְ*
* במילון המקורי כתוב: נַעְנֵעַ
* במילון המקורי כתוב: שַׁכְשֵׁךְ

במבט היסטורי

שכיחות הערך שִׁכְשֵׁךְ ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>