הדף בטעינה

על המילה קַמָּא

בתשובות באתר

לקמן להלן מטבע לשון בכל יום!

לקמן ולהלן

WP_Post Object
(
    [ID] => 38628
    [post_author] => 28
    [post_date] => 2019-12-30 13:43:10
    [post_date_gmt] => 2019-12-30 11:43:10
    [post_content] => הביטוי הארמי לְקַמַּן מובנו 'לפנינו', 'בהמשך (הדברים)'.

ביטוי זה משמש בעיקר בטקסטים רשמיים ועיוניים ורווח במיוחד במכתבים ובמסמכים משפטיים. למשל: "ועל סמך כל האמור למעלה לוקח לו מדרש הלשון הרשות להציע ההצעות שלקמן:..." (תזכיר מחברי 'מדרש הלשון העברית' לנציב העליון בארץ ישראל, תרפ"ב)

מקורה של המילה לקמן בארמית: 'קַמַּן' היא מילת היחס קַמֵּי 'לִפְנֵי', בנטיית המדברים ־ַן, כלומר לְפָנֵינוּ.

מילת היחס קַמֵּי התגלגלה מן המילה קֳדָם (בהידמות הדל"ת). תהליך דומה חל גם במילים אחרות הנגזרות מן 'קדם'. המפורסמת שבהם היא המילה קַמָּא המוכרת מן הצירופים 'תנא קמא' ו'בבא קמא' וגם ממילים שנגזרו ממנה בעברית החדשה – קַמָּאִי וקַמָּאוּת.

במקורות חז"ל אין לקמן נפוץ במיוחד, ואולם בספרות הרבנית בימי הביניים התפשט שימושו כתואר הפועל במשא ומתן ההלכתי, הנזקק תכופות לציון סדר המקורות או הטיעונים. כך נעשה השימוש בו רחב לאין שיעור, והוא השתלב בטבעיות בלשון ימינו.

בעברית החדשה משמשות גם צורות מורחבות של הביטוי לקמן בתוספת מיליות: במילה דִּלְקַמַּן נוספה המילית הארמית דְּ־ (מקבילותיה בעברית הן שֶׁ־ או שֶׁל), ואם כך פירושה 'שלקמן', 'שלפנינו'.[1] במילה כְּדִּלְקַמַּן נוספה המילית כְּ בהוראת כְּמוֹ, ושיעורה 'כפי ש(מובא) לקמן'.


גם הביטוי לְהַלָּן משמש בימינו במשמעות 'אחר כך', 'בהמשך (הדברים)': "להלן מובאים כללי יסוד בתורת הניקוד". לדעת רוב החוקרים להלן אינה אלא הָלְאָה המקראית, אלא שחלו בה שני שינויים: נוספה לה המילית לְ־; כדרכן של מילים בלשון חכמים שנסתיימו בהברה פתוחה (בדרך כלל בתנועת a) היא נחתמה בנו"ן: ל+הלאָה > להלָן. כך גם: למעלָה > למעלָן, למטָה > למטָן. ואולם לא מן הנמנע כי 'להלן' נשאלה מן הארמית: להל (או להלא) הארמית (במובן הָלְאָה) בתוספת הנו"ן. הביטוי 'להלן' נקרה כבר בלשון חכמים אלא שבהוראה מעט שונה – 'הלאה מכאן', 'במקום אחר' – כלומר ההפניה יכולה להיות הן לפנים והן לאחור. כך למשל במופע הראשון במשנה 'להלן' מפנה לפסוק קודם: "[...] תלמוד לומר 'כי מצא בה ערות דבר' (דברים כד, א) ולהלן הוא אומר 'על פי שנים עדים יקום דבר' (שם יט, טו) – מה להלן על פי שנים עדים, אף כאן על פי שנים עדים" (סוטה ו, ג). כמו כדלקמן ישנו בעברית גם כְּדִלְהַלָּן, ושיעורו 'כפי ש(מובא) להלן'. _______________________________

[1] המילית הארמית דְּ־ נוספה בעברית החדשה גם במקרים אחרים: ריבית דריבית, יום א' דחול המועד ועוד.

[post_title] => לקמן ולהלן [post_excerpt] => הביטוי הארמי לְקַמַּן מובנו 'לפנינו', 'בהמשך (הדברים)'. גם הביטוי לְהַלָּן משמש בימינו במשמעות 'אחר כך', 'בהמשך (הדברים)': "להלן מובאים כללי יסוד בתורת הניקוד". [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a7%d7%9e%d7%9f-%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%9c%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-02-12 15:54:17 [post_modified_gmt] => 2023-02-12 13:54:17 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=38628 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הביטוי הארמי לְקַמַּן מובנו 'לפנינו', 'בהמשך (הדברים)'. גם הביטוי לְהַלָּן משמש בימינו במשמעות 'אחר כך', 'בהמשך (הדברים)': "להלן מובאים כללי יסוד בתורת הניקוד". המשך קריאה >>
איור של אדם קדמון ועם השלטים קדימה אחורה

עם הפנים קדימה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1002
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-02-20 14:54:00
    [post_date_gmt] => 2011-02-20 12:54:00
    [post_content] => 

לעת העתיקה אנו קוראים ימי קֶדֶם ולהתפתחויות שהעת החדשה מביאה עימה אנו קוראים קִדְמָה. אדם שחי בתקופה הפְּרֵה־היסטורית מכונה בפינו האדם הקַדְמוֹן, ואדם נאור במיוחד נחשב לאדם מִתְקַדֵּם. הא כיצד?

המשמעות המקורית של המילה קֶדֶם היא 'לפנים', 'ההפך מן אחור'. שמותיהם העתיקים של הכיוונים נולדו מנקודת ראותו של אדם המביט אל כיוון זריחת השמש. לכן נקרא צד מזרח קֶדֶם או קָדִים, צד מערב אָחוֹר, צד צפון שְׂמֹאל, וצד דרום יָמִין או תֵּימָן. הים הקדמוני הנזכר בתנ"ך הוא ים המלח שבמזרח, והים האחרון הוא הים התיכון שבמערב.

אך השורש קד"ם משמש לא רק בתחום הגאוגרפי, אלא גם בתחום הזמן. מילים רבות הגזורות ממנו מציינות דברים שהיו בעבר או דברים הבאים לפני דברים אחרים, כלומר בהתחלה: קָדוּם, קֹדֶם כֹּל, קַדְמוֹן, מֻקְדָּם ועוד. שימוש זה מבוסס כנראה על התפיסה העתיקה שראתה את העבר כדבר שנמצא לפנים משום שהוא גלוי ואפשר לראותו, ואת העתיד כדבר שנמצא מאחור משום שהוא סמוי מן העין. ואכן, השורש אח"ר משמש לעיתים לתיאור העתיד: מְאֻחָר, אַחֲרוֹן וכמובן – אַחֲרִית הַיָּמִים.

גם בארמית השורש קד"ם משמש במשמעות של עבר והתחלה, כגון בביטוי מִקַּדְמַת דְּנָא שפירושו המקורי 'לפני כן' וכיום משמש במשמעות 'מימי קדם', 'מן העבר הרחוק'. בארמית הבבלית נוצרה מן השורש קד"ם הצורה קַמָּא בהבלעת הדל"ת. מכאן שמה של המסכת הראשונה משלוש המסכתות במשנה ובתלמוד העוסקות בדיני נזיקין: בָּבָא קַמָּא – '(ה)שַׁער (ה)ראשון'. ובעברית החדשה נוצרה המילה קַמָּאִי שפירושה קדום, ראשוני.

כפי שראינו, בלשוננו היום השורש קד"ם משמש גם במשמעות הפוכה – לציון דברים המאוחרים בזמן – כגון במילים מִתְקַדֵּם וקִדְמָה (חידושו של אליעזר בן־יהודה). מילים אלו נוצרו מנקודת מבט שונה: הסתכלות לכיוון שאליו צועדים בציר הזמן. בדומה לכך גם המילה לְפָנִים משמשת בשתי ההוראות: "מה שעומד לפנינו" מתייחס לעתיד, ואילו לְפָנִים פירושו 'בעבר' ובעיקר 'בעבר הרחוק'.

ואולם גם בעברית החדשה שימושיו העיקריים של השורש קד"ם הם במשמעות של עבר והתחלה, ולא רק במילים שירשנו מימי קדם. הינה כמה דוגמאות:

  • קְדַם – תחילית שנתחדשה על פי קֳדָם הארמית ('לפני') ומשמשת חלופה לתחילית הלועזית -pre: 'קדם־היסטורי', 'קדם־צבאי' ועוד;
  • תַּקְדִּים – מקרה שהיה ומשמש דוגמה למקרים דומים בעתיד (חידושו של איתמר בן אב"י);
  • קִדֹּמֶת – תוספת הבאה בראש מספר או מילה;
  • מִקְדָּמָה – תשלום שניתן מראש.

נסיים בשניים מחידושיה של האקדמיה ללשון העברית משורש זה:

  • קְדִימוֹן (פְּרוֹמוֹ) – פרסומת הבנויה מקטעים הנותנים טעימה מסרט או משדר שיוצגו בקרוב;
  • אֶקְדָּם (אַפֵּרִיטִיף) – משקה כהיל שנוהגים לשתות כמְתַאֲבֵן לפני סעודה.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => עם הפנים קדימה [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9e%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-12-21 07:51:33 [post_modified_gmt] => 2022-12-21 05:51:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1002 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

לעת העתיקה אנו קוראים ימי קֶדֶם ולהתפתחויות שהעת החדשה מביאה עימה אנו קוראים קִדְמָה. אדם שחי בתקופה הפְּרֵה־היסטורית מכונה בפינו האדם הקַדְמוֹן, ואדם נאור במיוחד נחשב לאדם מִתְקַדֵּם. הא כיצד? המשמעות המקורית של המילה קֶדֶם המשך קריאה >>