הדף בטעינה

על המילה עִצּוּי

בתשובות באתר

צילום של עלווית

לקראת ט"ו בשבט

WP_Post Object
(
    [ID] => 5436
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-01-27 08:56:10
    [post_date_gmt] => 2013-01-27 06:56:10
    [post_content] => 

עַלְוָה

בתמונה: עלוויתעלווה היא "כל העלים שבנוף האילן או השיח" (ד"ר מ' זגורודסקי, מלון כל־בו לחקלאות, תרצ"ט, 1939). אפשר להשוות את הצמד עַלְוָה ועָלִים לצמדים שֵׂעָר ושְׂעָרוֹת, דָּגָה ודָגִים. המילה המחודשת עלווה משמשת הן בתיאורים בוטניים הן בתיאורים ספרותיים. למשל: 'שיח בעל עלווה צפופה', 'עצי הברוש כהי העלווה', 'אִוושַׁת עַלוותָה של הצפצפה'. מן העלווה נולד השם עַלְוִית – שמן של ציפורים קטנות ממשפחת הסבכיים שעלוות העצים מספקת להן הסוואה. בתמונה: עלווית.

עֵצָה (xylem)

עצה; הרקמה מסומנת בחץעצה היא רקמה בצמח המובילה מים ומלחים מן השורשים אל שאר חלקי הצמח. העצה היא המרכיב העיקרי של הגזעים ושל ענפי העצים והשיחים, והיא שנותנת להם את יציבותם. חלקים אלו של הצמח מתוארים כחלקים מעוצים, ותהליך היווצרותם נקרא עיצוי. המילה עֵצה מצויה במקרא במשמעות אחרת – כלל העצים: "כִּרְתוּ עֵצָה וְשִׁפְכוּ עַל יְרוּשָׁלִַם סֹלְלָה" (ירמיהו ו, ו). בתמונה: חתך של גזע; העצה היא הרקמה מסומנת בחץ.

אָפִיל

בתמונה: מעוג אפיל. צילם אבינעם דניןפרי אפיל הוא פרי שמאחר להבשיל. היפוכו הוא פרי בַּכִּיר – המקדים להבשיל. בתיאור מכת ברד במצרים נאמר "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" (שמות ט, לב) – כלומר החיטה והכוסמת לא ניזוקו משום שהן מאחרות להבשיל. בלשון חכמים המילה אָפִיל מציינת גם את עונת הזריעה המאוחרת: "אם זרעת בבכיר זְרַע באפיל, שאין את יודע איזה זרע מתקיים לך – אם בבכיר אם באפיל" (קהלת רבה). לכמה מיני צמחים ניתן שם התואר אפיל, ובהם מָעוֹג אָפִיל ממשפחת החלמיתיים, המאחר לפרוח. בתמונה: מעוג אפיל. צילם אבינעם דנין.

נוֹפָה (בִּיּוֹמָה)

נופה היא מונח באקולוגיה המציין חברה של צמחים ובעלי חיים באזור רחב ידיים בעל מאפיינים גאוגרפיים ואקלימיים מוגדרים. המילה נופה חודשה על בסיס המילה נוף. בימי הביניים היו שהשתמשו במילה נוף במשמעות אזור גאוגרפי. כך למשל מפרש רד"ק את המילים "צבי היא לכל הארצות" (יחזקאל כ, ו) שנאמרו על ארץ ישראל: "תפארת וחמדה לכל הארצות היא כי היא הנוף האמצעי והוא משובח משאר הנופות ואוירה מזוג וטוב מכל הארצות, וכן אמר יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ [תהלים מח, ג]". את המילה נופה חידשה הוועדה למונחי הביולוגיה של האקדמיה ללשון העברית, והיא אושרה באקדמיה בשנת תשס"ט (2009). [post_title] => לקראת ט"ו בשבט [post_excerpt] => על מילים ישנות וחדשות הקשורות לצמחים: עַלְוָה, עֵצָה, אָפִיל ונוֹפָה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%98 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-02 00:17:28 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 21:17:28 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5436 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

על מילים ישנות וחדשות הקשורות לצמחים: עַלְוָה, עֵצָה, אָפִיל ונוֹפָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


עִצּוּי
לרשימה המלאה
צבעות (תשנ"ג, 1992)
עִצּוּי מתן מראה-עץ