WP_Post Object
(
    [ID] => 27145
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-02-01 13:50:53
    [post_date_gmt] => 2018-02-01 11:50:53
    [post_content] => השם אֶלְעָד נזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד – בדברי הימים א ז, כא. לפי הנאמר שם היה אלעד מבני אפרים, כלומר מנֶכדי יוסף. נהוג לפרשו כשם תאופורי (כלומר שם שכלול בו שם או כינוי של האל) בעל שני רכיבים: אל + עד. לכאורה שני רכיביו ידועים וברורים, אולם בעיית דקדוק מקשה על ההבנה שעד פירושו נֶצַח: השם אֶלְעָד מנוקד בקמץ, ואילו המילה עד 'נצח' מנוקדת בפתח אפילו בהפסק, למשל: "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כו, ד). כשנוספת למילה ו' החיבור, הפתח משתנה לסגול: "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח).

כיצד אפוא יתפרש הרכיב עָד? מטבע הדברים הוצעו לו הצעות מהצעות שונות, והרי שתיים מהן:

א) לגזור את עָד מן השורש עו"ד, שממנו גם המילה עֵד: עָד ועֵד בדומה לגָר וגֵר. אם כך משמעות אלעד היא 'האל העיד' או 'האל עֵד', בדומה לשם המקראי יוֹעֵד (נחמיה יא, ז).

ב) לגזור את עָד מן השורש עד"י. עֲדִי הוא תכשיט והפועל עָדָה מובנו 'התקשט'. והינה אחד מצאצאי אפרים הנזכר בפסוק הקודם בדברי הימים היה אֶלְעָדָה, וכאן הקשר אל הפועל עָדָה ברור יותר.

נזכיר כי גם בעברית וגם בשפות שמיות אחרות יש שמות – תאופוריים ולא תאופוריים – ששתיים מאותיותיהם הן עד. כך למשל בעברית השמות עִדּוֹ, עֲדָיָה(וּ) ועֲדִיאֵל, בפניקית אבעד ובערבית דרומית עד, עדה, עדאב, עדאל.

עוד נזכיר כי לעומת השם אֶלְעָד, בכמה שמות תאופוריים אחרים הרכיב השני הוא אומנם עַד בפתח במשמע נֶצַח. ראשון להם הוא השם אֲבִיעַד שמקורו בנבואת ישעיהו: "כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ... וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם" (ט, ה; בכתב יד לנינגרד בתיבה אחת: אֲבִיעַד), וכך מקובל לנקד גם שמות מחודשים כגון עַמִּיעַד, לִיעַד ואפילו אֱלִיעַד – הקרוב כל כך לאֶלְעָד.
    [post_title] => אֶלְעָד
    [post_excerpt] => את השם אֶלְעָד נהוג לפרש כשם תאופורי (כלומר שם שכלול בו שם או כינוי של האל) בעל שני רכיבים: אל ועד. לכאורה שני רכיביו ידועים וברורים, אולם בעיית דקדוק מקשה על ההבנה שעד פירושו נֶצַח.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d6%b6%d7%9c%d6%b0%d7%a2%d6%b8%d7%93
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 22:11:49
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 20:11:49
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=27145
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 24347
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-09-24 12:43:57
    [post_date_gmt] => 2017-09-24 09:43:57
    [post_content] => מקור השם עִדּוֹ בתנ"ך, ושם הוא בא גם בכתיב עִדּוֹא.

שתי הדמויות המקראיות הידועות ביותר שנקראו בשם זה הן סבו של הנביא זכריה (זכריה א, א; ז), ונביא שניבא בימי רחבעם ואֲבִיָּה מלכי יהודה: "וְדִבְרֵי רְחַבְעָם הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדּוֹ הַחֹזֶה" (דברי הימים ב יב, טו); "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ" (שם יג, כב). עוד נקראו כך אביו של אחינדב מנציבי שלמה (מלכים א ד, יד), אחד מבני גרשום בן לוי (דברי הימים א ו, ו) ואחד הלוויים שעלו מבבל בימי שיבת ציון (נחמיה יב, טז).

סברה ידועה קושרת בין השם עִדּוֹ ובין המילה עֲדִי שפירושה 'תכשיט'. על פי זה אפשר שמדובר בשם תואר מועצם שפירושו 'עָדוּי', 'מקושט' – על משקל יִלּוֹד (יָלוּד, מי שנולד), מִלּוֹא (מבצר ידוע בירושלים, שכנראה נקרא כך על שום היותו ממולא עפר) ועוד. לפי השערה אחרת השם עִדּוֹ קשור אל המילים עֵד ועֵדוּת.

יש שהציעו לקשור בין השם עִדּוֹ ובין שם מקראי אחר, גם הוא של נביא: עוֹדֵד (דברי הימים ב טו, א–ב; כח, ט). ומה משמעות השם עוֹדֵד? שם זה קשור מן הסתם לפועל עוֹדֵד או הִתְעוֹדֵד הנזכר שלוש פעמים בספר תהלים: "הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד" (כ, ט), "יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד" (קמו, ט), "מְעוֹדֵד עֲנָוִים ה'" (קמז, ו). בעבר היה מקובל לקשור את הפועל עוֹדֵד, וממילא גם את השם הפרטי עוֹדֵד, אל השורש עו"ד המציין קשירה, ככתוב: "חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי, תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי" (תהלים קיט, סא). לפי הבנה זו ממשמעות הקשירה התפתחה משמעות של חיזוק. כיום מקובל יותר לשייך את הפועל עוֹדֵד לשורש עד"ד ולקשור זאת לשורש ע'-ד-ד המוכר מכתבי אוגרית במשמעות שמחה ועליזות. לפי זה אפשר שהשם עוֹדֵד ואולי גם השם עִדּוֹ עניינם שמחה ועליצות (שמות פרטיים רבים שייכים לשדה המשמעות הזה: שמחה, רון, רננה, גיל, גילי, דיצה, עליזה ועוד).

כך או כך, חוקרים רבים מעריכים כי עִדּוֹ הוא שם תאופורי מקוצר, כלומר שבמקור הוא היה שם ארוך יותר שכלל את שם האל (עִדּוֹיָה, עִדּוֹאֵל או כיוצא בהם) כמו שהיה מקובל בעת העתיקה.

נעיר כי על פי כללי הכתיב המלא נכון לכתוב את השם בלא ניקוד ביו"ד - עידו, אך מכיוון שמדובר בשם פרטי אין זו אלא המלצה בלבד.
    [post_title] => עידו ועודד
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%99%d7%93%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:20:06
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:20:06
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=24347
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)