הדף בטעינה

על המילה עֲתוּדָה

במילון

 (ללא ניקוד: עתודה)
מיןנקבה
שורשעתד
נטייהעֲתוּדוֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • משאבים קיימים שאינם לשימוש מיידי ומיועדים לשימוש בעתיד או בשעת חירום, כגון עתודת גז
  • כוח אדם המוכשר לתפקידים מסוימים לקראת השתלבות בשוק העבודה בעתיד
  • (בכלכלה) סכומי כסף או נכסים בעסק או במדינה שהופרשו ונצברו למטרות שונות (בלועזית: רֵזֶרְבָה)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מילואים – מן המשכן אל צבא ההגנה לישראל

WP_Post Object
(
    [ID] => 93015
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2024-04-10 15:18:09
    [post_date_gmt] => 2024-04-10 12:18:09
    [post_content] => המילה מִלּוּאִים נזכרת בתנ"ך בצורת רבים חמש עשרה פעמים. משמעות אחת של המילה עולה מתיאור בגדי הכוהן הגדול: "אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן" (שמות לה , ט). 'אבני מילואים' הן האבנים הטובות ששובצו בבגדי הכוהן – כלומר בהקשר הזה מילואים פירושם 'מילוי', 'שיבוץ'. צורת יחיד בעלת אותה משמעות היא מִלּוּאָה, למשל בכתוב: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד" (שמות כח, יז).

משמעות אחרת של מילואים בתנ"ך היא 'הקדשה והכשרה לקראת תפקיד', וּבהקשר המקראי 'הכשרת הכוהנים לַעבודתם במשכן', 'זמן חניכת הכוהנים בימי עבודתם הראשונים'. ומדוע ההכשרה נקראת מילואים? כנראה על שום הכתוב "וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֹתָכָה; שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם" (שמות כט, לה).

הצירוף 'מילא ידיו' חוזר כמה פעמים בַּהקשר של שבעת ימי המילואים שבהם הוכשרו הכוהנים לתפקידם, ומקובל לפרש גם אותו במשמעות הכשרה. לצירוף הזה ניתנו כמה הסברים, למשל: השלמת ההכנה של הידיים לעבודה, מילוי הידיים בַּעבודה או מילוי ידיו של העובד החדש בִּכלֵי העבודה – אות לתחילת תפקידו.

כך או כך, ההנחה היא שהמילה מילואים במשמעות הכשרה – יסודה בצירוף 'מילוי ידיים'.

בראשית התחייה של העברית, בשלהי המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20, שימשה המילה מילואים בעיקר לציון 'תוספות הממלאות את החסר, השלמות', כגון כרך המילואים במילון.

ואיך כל זה קשור לצבא?

בשנת תש"ח, 1948, הכריז ראש הממשלה דוד בן־גוריון על הקמת "עתודות מילואים" – ביטוי שהגה  תמורת Reserve Forces של המנדט הבריטי. בביטוי זה חיבר בן־גוריון את המילה המקראית מִלּוּאִים עם מילה מקראית נוספת – עֲתוּדוֹת. בישעיהו י, יג נזכרת התפארותו של מלך אשור: "כִּי אָמַר בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי וּבְחׇכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי, וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים וַעֲתוּדֹתֵיהֶם [כתיב: ועתידתיהם] שׁוֹשֵׂתִי וְאוֹרִיד כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים". המילה עֲתוּדוֹת מציינת כנראה 'דברים המזומנים לעתיד', ובהקשר של הפסוק 'אוצרות ודברים יקרים השמורים לעת הצורך'. עתודות המילואים הן יחידות צבא המזומנות לפי הצורך לצבא הסדיר כדי למלא את השורות. בחלוף הזמן התקצר הצירוף 'עתודות מילואים' ל'מילואים', ועד היום יחידות המילואים ממלאות את שורות הצבא ומסייעות להגן על כולנו.
    [post_title] => מילואים – מן המשכן אל צבא ההגנה לישראל
    [post_excerpt] =>  

מקור המילה מילואים בתנ"ך, ושם היא מציינת מילוי ('אבני מילואים') וגם הכשרה לתפקיד ('ימי המילואים'). את המשמעות המוכרת לנו היום העניק למילה לא אחר מראש ממשלתנו הראשון דוד בן-גוריון.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%9f-%d7%90%d7%9c-%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%94%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-04-10 18:50:30
    [post_modified_gmt] => 2024-04-10 15:50:30
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=93015
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

  מקור המילה מילואים בתנ"ך, ושם היא מציינת מילוי ('אבני מילואים') וגם הכשרה לתפקיד ('ימי המילואים'). את המשמעות המוכרת לנו היום העניק למילה לא אחר מראש ממשלתנו הראשון דוד בן-גוריון.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מנהלים בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 35620
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2019-06-19 19:55:27
    [post_date_gmt] => 2019-06-19 16:55:27
    [post_content] => 

כהונה, סבב, מנהל מיזם, רווח לכול, עתודי

כְּהֻנָּה, תְּקוּפַת כְּהֻנָּה (קדנצייה)

המילה כהונה מקורה במקרא, ושם משמעה העיקרי הוא תפקידו של הכוהן ועבודתו, למשל בדברי משה לקורח ועדתו: "הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל... וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה" (במדבר טז, ט–י). בלשון המשנה כהונה היא קבוצת הכוהנים, מעמד הכוהנים, בדומה למילה לְוִיָּה – קבוצת הלוויים, מעמד הלוויים. בלשון ימינו חל במילה תהליך סמנטי הקרוי חילון – הוצאתה מן הקודש אל החול: כשם שהפועל כִּהֵן (כיהן) איננו מציין כיום את שירותו של הכוהן בקודש אלא מילוי של תפקיד בכיר, כך המילה כהונה מציינת כיום את התקופה שבה אדם ממלא תפקיד כזה.

סֶבֶב (רוטציה)

סבב בתחום המִנהל והממשל פירושו חילופי אישים במילוי תפקיד לפי סדר שנקבע. למילה סֶבֶב משמעויות נוספות, ובהן סיבוב סביב ציר וסדרה של פעולות או אירועים – כגון סדרת הופעות במקומות שונים (סבב הופעות) או סדרת משחקי ספורט. יש 'סבב שיחות', 'סבב היכרות', 'סבב חופשות' ו'סבב מינויים'. המילה סבב נוצרה בעברית החדשה והיא משמרת את המשמעות הבסיסית של השורש – תנועה מעגלית – בדומה למילים סָבַב, סָבִיב, סִיבוּב וסְבִיבוֹן. מילים אחרות קיבלו משמעויות מושאלות: הֵסֵב, נָסַב, סִבָּה, מְסִבָּה, סְבִיבָה, בִּסְבִיבוֹת.

מְנַהֵל מֵיזָם (פרויקטור)

מנהל מיזם הוא צירוף מילים הבא להחליף את המילה הלועזית פרויקטור, מילה שככל הנראה קיימת רק בעברית. את המונח מֵיזָם במשמעות מִפְעָל (בלעז enterprise) הציעו כבר בראשית שנות החמישים בדיונים משותפים לוועד הלשון ולמשרד המשפטים. בדיונים אלו חודשה גם המילה יַזָּם. הפועל יָזַם קרוב אל הפועל זָמַם: שניהם מביעים מחשבה ותכנית לעשות משהו. אך במהלך הדורות נוצרה ביניהם הבחנה: יָזַם מציין בעיקר מחשבה על תכנית חדשה, ואילו זָמַם מציין מחשבה על תכנית שלילית. מן הפועל יָזַם חידש אליעזר בן־יהודה את המילה יָזְמָה.

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation)

בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר. זאת לעומת משחק 'סכום אפס' שבו אם משתתף אחד מרוויח המשתתף האחר מפסיד. למילה רֶוַח כמה משמעויות הקשורות זו לזו: רווח הוא שטח ריק בין דברים, למשל בין מילים, ובמשמעות זו הוא נרדף למִרְוָח. רווח הוא הצלה וגאולה כאמור במגילת אסתר "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר" (ד, יד). רווח הוא ההפך מהפסד – כבר בספרות חז"ל, ומכאן 'הרוויח כסף' וכיוצא בזה. משמעות זו היא המשמשת בצירוף 'רווח לכול'. המונח אושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011).

עֲתוּדִי (רזרבי)

המילה עתודי היא שם תואר מן המילה עֲתוּדָה. עֲתוּדָה מופיעה במקרא פעם אחת בצורת רבים, ומקובל לפרשה 'מלאי, אוצר'. כיום עתודה היא רזרבה: ציוד, חומרי גלם וכדומה הנצברים לשימוש בעתיד. בצה"ל המילה עתודה מציינת גם כוח תגבורת שנועד להפעלה לפי הצורך, ובעבר שימשה גם במשמעות 'כוח מילואים'. "העתודה האקדמית" היא עתודה של צעירים המקדימים לימודים אקדמיים לגיוסם לצבא ומתחייבים לשירות קבע. את המילה עתודי הציע לאקדמיה עורך הדין אלי וילנר, והיא אושרה בשנת תשע"א (2011).​ [post_title] => מנהלים בעברית [post_excerpt] => איך אומרים קדנצייה ורוטציה בעברית? מי הוא מנהל המיזם, ומה זה עתודי? מנהלים בעברית? זה win-win situation, כלומר, רווח לכול! [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%94%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a1%d7%91%d7%91-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%96%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%95 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-08-12 18:04:51 [post_modified_gmt] => 2021-08-12 15:04:51 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35620 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים קדנצייה ורוטציה בעברית? מי הוא מנהל המיזם, ומה זה עתודי? מנהלים בעברית? זה win-win situation, כלומר, רווח לכול!
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
צילום ממליאת האקדמיה

מילים חדשות והחלטה בדקדוק (תשע”א, 2011)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9360
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-03-07 14:02:13
    [post_date_gmt] => 2011-03-07 12:02:13
    [post_content] => 

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011, אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק.

המילים החדשות

  • דִּבְשׁוֹן (מקל להוצאת דבש שלראשו צורת סליל)
  • דִּבְשִׁית (כלי לדבש)
  • עֲמִיתָנִיעֲמִיתָנוּת (קולגיאלי, קולגיאליות)
  • עֲתוּדִי (רזרבי); שם תואר זה מצטרף לשם עֲתוּדָה (רזרבה) שנקבע כבר בתש"ה (1945).
  • קְרִיאָה לְתִקּוּןקְרִיאָה לְהַחְלָפָה (ריקול)
  • גַּלְגִּנּוֹעַ (בלי ניקוד גלגינוע; גלגיליים חשמליים, קורקינט חשמלי)

עוד אישרה האקדמיה את המונח הרווח מִנְעָד (דיאפזון) במקום מִגְבּוֹל שנקבע בעבר במונחי המוזיקה. מִנְעָד, שנוצר מהדבקת מיליות היחס מן + עד, הוא טווח הצלילים שכלי נגינה או קולו של אדם מסוגל להפיק – מן הנמוך עד הגבוה; המילה משמשת גם בהקשרים לא מוזיקליים.

החלטה בדקדוק

בשמות גוללסורגשובר שתי צורות כשרות:

  • גּוֹלֵלגּוֹלָל (המילה משמשת היום בעיקר בצירופים כגון "סתם עליו את הגולל" – במקור 'כיסה את הקבר באבן' ובהשאלה 'הביא לקצו', 'הסיר לחלוטין מסדר היום').
  • סוֹרֵג (וברבים סוֹרְגִים), סוֹרָג (וברבים סוֹרָגִים).
  • שׁוֹבֵר (וברבים שׁוֹבְרִים), שׁוֹבָר (וברבים שׁוֹבָרִים).
[post_title] => מילים חדשות והחלטה בדקדוק (תשע"א, 2011) [post_excerpt] => בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011 אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%94-%d7%91%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a7 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-09 23:42:25 [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:42:25 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9360 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011 אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך סדרה 26

למד לשונך 26

WP_Post Object
(
    [ID] => 6838
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1997-12-14 15:18:28
    [post_date_gmt] => 1997-12-14 13:18:28
    [post_content] => לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח
    [post_title] => למד לשונך 26
    [post_excerpt] => לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: פָּלוּשׁ, קַרְפִּיף קַטָּרִים, רַכֶּבֶת עֲתוּדָה, מִצְלָב, מַזְהֵר.

    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-26
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:51:19
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:51:19
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6838
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: פָּלוּשׁ, קַרְפִּיף קַטָּרִים, רַכֶּבֶת עֲתוּדָה, מִצְלָב, מַזְהֵר.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>