הדף בטעינה

על המילה נֹעַם

במילון

 (ללא ניקוד: נועם)
מיןזכר
שורשנעם
נטייה לכל הנטיות

הגדרה

  • נעימות, עונג

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

בעברית יש מילים בשפע להגיד את הכול, כמעט - יש בה תקע ויש בה שקע אך אין מילה בעברית לטאקט. (אהוד מנור, חולם בפסרדית)

טקט בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 1548
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2013-12-23 14:00:49
    [post_date_gmt] => 2013-12-23 12:00:49
    [post_content] => 

לעיתים קרובות ועדות המינוח של האקדמיה ללשון העברית נדרשות לשאלה אם לחדש מילה עברית תמורת מילה בין־לאומית רווחת – בייחוד אם בהקשרים שונים אפשר לנקוט תמורתה מילים או צירופי מילים קיימים. אחת הדוגמאות לכך היא המילה טקט.[1]

tact הוא ביסודו חוש המגע – מן המילה הלטינית tactus שפירושה מַגָּע. בהשאלה tact הוא תפיסה טובה של המציאות, יכולת הבחנה מעולה. מכאן נתייחדה המילה להבנה טובה של היחס הראוי לזולת – יחס רגיש ואדיב המצטיין באיפוק ובהימנעות מפגיעה ברגשותיו.

הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית דנה כמה פעמים באפשרות לקבוע חלופה עברית למילה טקט. בדיונים אף עלו כמה הצעות, ובהן אֹדֶב, עֹדֶן, עֲדָנוּת, מְעֻדָּנוּת, רַגְשׁוּת, רְסִינוּת. אך אף אחת מן ההצעות לא זכתה לתמיכה מלאה, ורוב חברי הוועדה העדיפו להימנע מקביעת חלופה עברית.

אחת הטענות העיקריות נגד קביעת חלופה הייתה שאין לשון זהה לחברתה, שהרי כל לשון משקפת את תפיסת המציאות בעיני דובריה. לא לכל מילה בלשון נתונה יש מקבילה מדויקת בלשון אחרת, וגם לא חייבת להיות מקבילה כזו. אומנם אין מילה עברית אחת המקבילה במלואה למילה טקט, אך מילים עבריות רבות יכולות לבוא תמורתה בהקשרים שונים.

הינה כמה מילים וצירופי מילים שאפשר לנקוט תמורת המילה טקט – על פי ההקשר: רְגִישׁוּת (רְגִישׁוּת חֶבְרָתִית, רְגִישׁוּת לַזּוּלָת), הִתְחַשְּׁבוּת, עֲדִינוּת, אֲדִיבוּת, אִכְפַּתִּיּוּת, נֹעַם, דֶּרֶךְ אֶרֶץ, נִימוּס, טַעַם טוֹב, טוּב טַעַם.

דוגמאות:

  • המנהלת העירה לעובד בחוסר טקט > בחוסר רגישות.
  • עשו כל מה שתוכלו כדי לשכנע את הלקוח, אך עשו זאת בטקט > באדיבות / בנימוס / בטוב טעם.
  • איך להגיד בטקט שרוצים לנתק את הקשר? > בעדינות / ברגישות / בהתחשבות.

המילה טקט משמשת הרבה בהקשרים שליליים – 'חוסר טקט', 'היעדר טקט', 'בלי טקט' וכדומה. בהקשרים כאלה אפשר לעיתים להמיר את הצירוף כולו בחלופה עברית דוגמת יְשִׁירוּת, בּוֹטוּת, גַּסּוּת, גַּסּוּת רוּחַ.

נסיים במילותיו היפות של אהוד מנור מתוך שירו 'חולם בספרדית':

בעברית יש מילים בשפע להגיד את הכול כמעט – יש בה תקע ויש בה שקע אך אין מילה בעברית לטקט...

  _________________________

[1] מעניין לציין שהמילה טקט נזכרת ברשימת מילים לועזיות המובאת בסוף זיכרון דברים של ישיבת ועד הלשון מיום כ"ג במרחשוון תר"ף (16 בנובמבר 1919), לצד המילים אנרחיה, פרלמנטריזם, סינדיקט, קומוניזם, אינטרנציונאל, אוטוריטט, אבקואציה, אורגניזם, אבסורד. וכך נכתב שם: "החלט להקדיש למלים הללו הישיבה הקרובה", ואולם לא נמצאה עדות לדיון במילים הללו.

[post_title] => טקט בעברית [post_excerpt] => בעבר דנו כמה פעמים באפשרות לקבוע חלופה עברית למילה טקט. בדיונים אף עלו כמה הצעות, ובהן אֹדֶב, עֹדֶן, עֲדָנוּת, מְעֻדָּנוּת, רַגְשׁוּת, רְסִינוּת. אך אף אחת מן ההצעות לא זכתה לתמיכה מלאה, ולכן הועדף להימנע מקביעת חלופה עברית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%98%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 15:36:24 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 12:36:24 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1548 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בעבר דנו כמה פעמים באפשרות לקבוע חלופה עברית למילה טקט. בדיונים אף עלו כמה הצעות, ובהן אֹדֶב, עֹדֶן, עֲדָנוּת, מְעֻדָּנוּת, רַגְשׁוּת, רְסִינוּת. אך אף אחת מן ההצעות לא זכתה לתמיכה מלאה, ולכן הועדף להימנע מקביעת חלופה עברית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שתי ידיים אוחזות בי' ובו' בשמות אייל ונועה

שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר?

WP_Post Object
(
    [ID] => 906
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-10-07 12:25:25
    [post_date_gmt] => 2010-10-07 10:25:25
    [post_content] => 

בעברית החדשה נוהגים שני כתיבים: הכתיב המנוקד והכתיב המלא (או חסר הניקוד), ולכל אחד מהם כללים משלו. בכתיב המלא מוסיפים במקרים מסוימים וי"וים ויו"דים כדי לציין תנועה או כדי להבחין בין עיצור לאם קריאה. לפיכך כתיבן של מילים רבות אינו זהה בניקוד ובלעדיו.

כללי הכתיב המלא אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, ובעיקר לא על שמות שיש להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, כגון משה, יעקב, יהושע, מרים, כהן. שמות שאין להם מסורת כזו, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: זוהר, עוז, הילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה. מדובר בהמלצה ולא בכלל מחייב, שהרי שמות פרטיים אינם נחלת הכלל, וזכותו של כל אדם להחליט כיצד לכתוב את שמו. אפשר להבין את רצונם של אנשים לשמור על כתיב אחיד וקבוע של שמם בניקוד ושלא בניקוד, אם כי כאשר מדובר בשם פרטי הזהה למילה כללית – דוגמת נועם – אין סיבה שיהיה הבדל בינו ובין המילה העומדת ביסודו.

אם יתקבל בציבור הנוהַג לכתוב את רוב השמות הפרטיים על פי כללי הכתיב המלא, ייתכן שיפחת הבלבול שיש לעיתים בין שמות דומים: אֵילַת תהיה אילת ואַיֶּלֶת – איילת, עֵדֶן יהיה עדן ועִדָּן – עידן, שם המשפחה רָמוֹן ייכתב רמון ושם המשפחה רִמּוֹן – רימון.

ומה בנוגע לשמות מקומות? אלו שונים משמות אנשים, שהרי אין אדם מסוים שהם שייכים לו אשר רשאי להחליט על דעת עצמו כיצד לכותבם (כמובן לא יעלה על הדעת שכתיב שמה של עיר ישתנה לפי העדפותיו של ראש העירייה המכהן, וישתנה שוב כשייבחר ראש עירייה חדש). שמות המקומות נכתבים אפוא על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: ראש פינה ומגידו ביו"ד, פתח תקווה בשתי וי"וים, נהרייה וקריית גת בשתי יו"דים וכדומה. עם זאת בדומה לשמות פרטיים גם שמות מקומות שיש להם מסורת עתיקה מושרשת של כתיב חסר נכתבים שלא על פי הכללים. לפיכך השמות ירושלים ומצרים נכתבים ביו"ד אחת, ולעומתם השמות גבעתיים ומחניים – בשתי יו"דים.

[post_title] => שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר? [post_excerpt] => שמות שאין להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב המלא: זוהרהילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91-%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%95-%d7%97%d7%a1%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 12:16:51 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 09:16:51 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=906 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

שמות שאין להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב המלא: זוהרהילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

נועם

WP_Post Object
(
    [ID] => 92317
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2024-03-12 17:03:49
    [post_date_gmt] => 2024-03-12 15:03:49
    [post_content] => השם נֹעַם הוא מן השמות הפרטיים הנפוצים בישראל. תחילה הוא ניתן רק לבנים, אך בדור האחרון הוא ניתן לבנים ולבנות כאחד.

השם המופשט נֹעַם מופיע במקרא בסך הכול שבע פעמים, למשל: "לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'" (תהלים כז, ד), וכן הצירוף "אִמְרֵי נֹעַם" (משלי טו, כו; טז, כד). נעם מקביל לשלום בפסוק הידוע "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (משלי ג, יד). בנבואת זכריה נעם הוא ניגודו של חובלים (מלשון חבלה): "וָאֶקַּח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת – לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים, וָאֶרְעֶה אֶת הַצֹּאן" (יא, ז).

לצד השם המופשט משמשים במקרא הפועל נָעַם, שם התואר נָעִים והמילה מַנְעַמִּים – ועניין כולם חן, יופי, אהבה, טוב, דבר מה עָרֵב.[1] מעניין לציין שהשם נֹעַם ושאר המילים מן השורש נע"ם נדירות יחסית במקרא; הן מופיעות בלשון השירה המקראית ובשני ספרי נבואה מאוחרים.

מן השורש נע"ם מוכרים גם השמות הפרטיים המקראיים נָעֳמִי, נַעֲמָה, נַעֲמָן, אֲחִינֹעַם ואֲבִינֹעַם והשמות החדשים אֱלִינֹעַם ונְעִימָה.

השורש נע"ם מצוי גם בלשונות שמיות אחרות – בערבית למשל בתואר نَاعِم (נַאעִם) שפירושו 'עדין', 'רך', בשם העצם نِعْمَة (נִעְמָה) שפירושו 'שלווה', וכן בשמות פרטיים כגון نعيم (נַעִים) לאיש, نعيمة (נַעִימַה) לאישה. עדות לתפוצתו הרחבה היא היקרותו בלשונות שמיות צפוניות עתיקות כמו פניקית ואוגריתית, שבהן הוא רווח הרבה מן המקרא; בעיקר בשירה, בצמד עם 'שלום' בפניקית או בתקבולת עם 'יופי' באוגריתית.

על פי כללי הכתיב המלא יש לכתוב 'נועם' בווי"ו. ברם כללים אלו אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, שהרי לבעל השם נתונה הרשות להתאים את הכתיב לצורה המנוקדת, כלומר ללא וי"ו.

__________________________

[1] משמעות נוספת היא מתיקות. ראו על כך בהרחבה ברשימה על השם נעמי.

[post_title] => נועם [post_excerpt] => השם נֹעַם הוא מן השמות הפרטיים הנפוצים בישראל. תחילה הוא ניתן רק לבנים, אך בדור האחרון הוא ניתן לבנים ולבנות כאחד. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-03-26 10:35:28 [post_modified_gmt] => 2024-03-26 08:35:28 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=92317 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השם נֹעַם הוא מן השמות הפרטיים הנפוצים בישראל. תחילה הוא ניתן רק לבנים, אך בדור האחרון הוא ניתן לבנים ולבנות כאחד.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
ילדנ מקפצת בשדה שיבולים והכיתוב: שמות ומשמעויות – נעמי

נעמי

WP_Post Object
(
    [ID] => 21415
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2017-05-28 09:30:59
    [post_date_gmt] => 2017-05-28 06:30:59
    [post_content] => 

השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם) בתוספת סיומת ־ִי.[1] השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם שפירושו 'היה נעים'. השורש מצוי גם בלשונות שמיות אחרות – התואר نَاعِم (נַאעִם) בערבית פירושו 'עדין', 'רך', ושם העצם نِعْمَة (נִעְמָה) פירושו 'שלווה'.

במגילת רות יש עדות למשמעות נוספת של השורש נע"ם, והיא נלמדת מפי נעמי עצמה: "אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד" (א, כ). בדברים האלה נרמז שהשם נעמי מציין את ההפך מן המילה מר. במקרא היפוכו המקובל של מר הוא מתוק: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע; שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר" (ישעיה ה, כ). מכאן עולה שאחת המשמעויות של שם העצם נועם הייתה 'מתיקות', והשם נעמי היה עשוי להתפרש במשמעות קרובה לביטוי המודרני "מותק שלי". עוד ראיה לשימוש השורש נע"ם בהוראת מתיקות אנו מוצאים בספר משלי: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" (ט, יז). כאן הפעלים מָתַק ונָעַם באים זה לעומת זה בתקבולת האופיינית לשירה המקראית.

השימוש בשורש אחד לציון הטעם המתוק ולציון העדינות והנעימוּת איננו ייחודי ללשון העברית. משמעות היסוד של התואר dulcis בלטינית ושל מקביליו בצרפתית, בספרדית ובלשונות מודרניות אחרות שמקורן בלטינית היא 'מתוק', ומשמעויותיו הנוספות – 'רך', 'עדין' וכן 'חביב'.

נחזור לעברית: שימוש באותן מילים לציון הטעם הערב לחיכּם של רוב בני האדם ולציון דברים חיוביים הנתפסים בחושים אחרים בא לידי ביטוי גם בשורש מת"ק עצמו: "וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ" (קֹהלת יא, ז). מעתק משמעות מתחומו של חוש אחד מחמשת החושים לתחומו של חוש אחר נקרא בתורת המשמעים עירוב חושים (בלעז סִינֶסְתֶּזְיָה - synaesthesia; מיוונית: syn – יחד, aesthesis – חוש).

דוברי העברית עשויים לחשוב שגם המילה נְעִימָה במשמעות 'שירה או נגינה' קשורה לאותו השורש נע"ם, שהרי המוזיקה ערבה, נעימה לאוזנם של בני אדם. ואולם נראה שהמילה נעימה במשמעות זו נגזרה משורש שמי אחר אשר נשתמר בערבית בצורתו הקדומה نغم (נע'ם). בעברית התלכדו שני העיצורים השמיים הקדומים – האחד לועי והאחר ענבלי (בערבית ع ו־غ) – לעיצור אחד, הוא העיצור הלועי ע, וכך נעשו שני השורשים נע"ם – האחד במשמעות 'ערב ומתוק' והאחר במשמעות 'מנגינה' – בעלי הגה זהה.

מן השורש נע"ם נגזרו גם השמות המקראיים נַעֲמָה, נַעֲמָן, אֲחִינֹעַם ואֲבִינֹעַם והשמות החדשים נֹעַם, אֱלִינֹעַם ונְעִימָה. גם בערבית יש שמות פרטיים מאותו השורש, כגון نعيم (נַעִים) לאיש ו־نعيمة (נַעִימַה) לאישה.

כתבה קרן דובנוב.

__________________

[1]  את הסיומת אפשר לפרש ככינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי), או כתנועה סופית בתפקיד יחסה עקיפה המציינת מגוון תפקידים תחביריים (כמו "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס" (איכה א, א).

[post_title] => נעמי [post_excerpt] => השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם – קראו עוד על משמעות המילים מן השורש נע"ם ועל שמות נוספים משורש זה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%a2%d7%9e%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 21:25:21 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:25:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21415 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם – קראו עוד על משמעות המילים מן השורש נע"ם ועל שמות נוספים משורש זה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


נֹעַם
לרשימה המלאה
ספרות (תרצ"ו, 1936)
נֹעַם הצליל

במבט היסטורי

שכיחות הערך נֹעַם ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>