WP_Post Object
(
    [ID] => 225
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-10-26 09:30:45
    [post_date_gmt] => 2011-10-26 07:30:45
    [post_content] => צורת הרבים של נֹהַל, נֹהַג (בלי ניקוד: נוהל, נוהג) היא נְהָלִים, נְהָגִים.

מילים אלו, בדומה למילים כֹּתֶל, צֹמֶת, צֹרֶךְ וכן גֹּבַהּ, רֹבַע, שקולות במשקל פֹּעֶל, משקל מלעילי שההטעמה בהברתו הראשונה. צורת הרבים הרגילה של המילים במשקל זה היא כְּתָלִים, צְמָתִים, צְרָכִים, גְּבָהִים, רְבָעִים, וגם נְהָלִים, נְהָגִים. אם כן בדרך כלל התנועה o שבצורת היחיד אינה נשמרת בצורת הרבים.

צורת רבים זו בשווא ובקמץ אופיינית למרבית המילים המלעיליות בנות שתי הברות (לא רק במשקל פֹּעֶל), למשל: שֶׁמֶשׁ   שְׁמָשׁוֹת, פֶּרַח – פְּרָחִים, שַׁעַר – שְׁעָרִים, סֵפֶר – סְפָרִים, תַּיִשׁ – תְּיָשִׁים, גָּוֶן – גְּוָנִים.

בצורות הנסמך של המילים כְּתָלִים, צְמָתִים ודומיהן האות הראשונה מנוקדת בדרך כלל בקמץ קטן (הנהגֶה אף הוא o): כָּתְלֵי־, צָמְתֵי־, צָרְכֵי־, גָּבְהֵי־, רָבְעֵי־. בדומה לכך צורות הנסמך של נְהָלִים ונְהָגִים הן נָהֳלֵי (עבודה), נָהֳגֵי (לבוש), אלא שבמקום שווא בא חטף קמץ בהגה הגרוני ה"א. ההגייה היא: nohole ,nohoge. בכתיב חסר ניקוד: נוהלי (עבודה), נוהגי (לבוש).

בנטיית הרבים רוב הצורות פותחות בשווא, כגון נְהָליי, נְהָליו, נְהָגיה, אך בכינויי הנוכחים והנסתרים יש קמץ קטן: נָהֳלֵיהֶם (בלי ניקוד: נוהליהם), נָהֳגֵיכֶם (בלי ניקוד: נוהגיכם).

כללי הנטייה של משקל פֹּעֶל והצורות החורגות מכללים אלו מפורטים בהחלטות האקדמיה.
    [post_title] => נוהל ונוהג ברבים
    [post_excerpt] => בדומה למילים כֹּתֶל, צֹמֶת, צֹרֶךְ וכן גֹּבַהּ, רֹבַע, השקולות במשקל פֹּעֶל – צורת הרבים של נֹהַל, נֹהַג היא נְהָלִים, נְהָגִים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a0%d7%95%d7%94%d7%9c-%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%94%d7%92-%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-03-25 14:47:03
    [post_modified_gmt] => 2020-03-25 12:47:03
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=225
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 996
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-04-10 14:22:00
    [post_date_gmt] => 2011-04-10 11:22:00
    [post_content] => נהג, התנהג ומנהיג
לפני שהיה משה מנהיגם של ישראל הוא נָהַג – כלומר הוליך והוביל – את צאנו של יתרו: "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ... וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שמות ג, א). במשמעות זהה משמש גם הפועל נִהֵג (בבניין פיעל), למשל בתיאור מסע ישראל במדבר במזמור תהלים: "וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר" (עח, נב). פעלים אלו משמשים בתנ"ך גם להובלת כלי רכב, כגון "וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה... וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה" (שמואל ב ו, ג).

בלשון חכמים קיבל הפועל נָהַג משמעות חדשה: 'היה רגיל לעשות', ונוסף לו הפועל הגורם הִנְהִיג – 'קבע מנהג'. מן המשמעות הזאת צמחו הִתְנַהֵג, מִנְהָג ונֹהַג, ובהמשך גם הִתְנַהֲגוּת.
את מקומם של נָהַג ונִהֵג המקראיים ממלא בלשון חכמים הִנְהִיג בבניין הפעיל, כגון "ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביום טוב" (משנה ביצה ד, ה). ומן 'הורה את הדרך' במשמעות המוחשית התפתחה המשמעות המושאלת: "כל פרנס המנַהג את הצבור בנחת בעולם הזה זוכה ומנהיגן לעולם הבא שנאמר (ישעיהו מט, י) 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם'" (בבלי סנהדרין צב ע"א). כך נולד המנהיג – מי שעומד בראש קבוצה, ציבור, מדינה וכדומה.

העברית של ימינו נוהגת במילים מן השורש נה"ג על פי לשון חכמים, חוץ מהקשר אחד: לנהוג במכונית – בעקבות לשון המקרא, ומכאן שם העצם נַהָג.

 

ניהל, התנהל ומנהל
 משפחת מילים קרובה גזורה מן השורש נה"ל: הפועל נִהֵל – ממש כעמיתיו נָהַג ונִהֵג – מציין ביסודו הולכה והובלה, כגון בשירת הים: "נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ" (שמות טו, יג). התנהל פירושו 'התקדם בדרכו' כפי שאמר יעקב לעשו: "וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי" (בראשית לג, יד).

בעברית החדשה, החל במאה התשע־עשרה, קיבל הפועל ניהל משמעות של 'ארגן דבר או עניין', וכך נוצר המנהל – 'מי שעומד בראש מוסד או עניין', כגון מנהל בית ספר, מנהל חשבונות. מכאן צמחו נִהוּל, מִנְהָל, מִנְהָלָה והַנְהָלָה, וכמובן המְנַהֵל הכללי, הידוע יותר בקיצור מנכ"ל.

למרות ההתבדלות שחלה בעברית החדשה בין נָהַג והִנְהִיג ובין נִהֵל, יש גם התקרבות בין משפחות המילים: כך נוצרה המילה נֹהַל – פעולה רשמית הנעשית בסדר קבוע מראש, וקל להבחין בזיקתה למילה נֹהַג. ודרך אגב, צורת הרבים של שתי המילים היא נְהָלִים, נְהָגִים, ובסמיכות נוהלי־, נוהגי־. התקרבות נוספת ניכרת במילה התנהלות המשמשת בפי רבים במשמעות קרובה מאוד ל התנהגות.

אל המנהל והמנהיג מצטרפים המַדְרִיךְ והמַנְחֶה. משמעותם הבסיסית של הפעלים הִדְרִיךְ, נָחָה והִנְחָה גם היא הולכה והובלה, אך כבר בתנ"ך יש שהם באים בהקשר של הוראה ולימוד, כגון "בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר" (משלי ד, יא); "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר" (תהלים כז, יא).

המנהיגים והמנהלים שהובילו בעבר את הצאן אל המים – יושבים היום בלשכות השרד שלהם ומובילים אנשים וארגונים, החלטות ועניינים.
כתבו: רונית גדיש ותמר כץ
קובץ מעוצב (להדפסה)

    [post_title] => על מנהיגים ומנהלים
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-11-03 16:53:36
    [post_modified_gmt] => 2018-11-03 14:53:36
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=996
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)