הדף בטעינה

על המילה נֹאד

במילון

 (ללא ניקוד: נאד)
מיןזכר
שורשנוד (נֹאד)
נטייהנֹאדוֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • שׂק של עור לנוזלים
  • כינוי לאדם ריק ויהיר, בעיקר בביטוי 'נֹאד נָפוח' (עגה)
  • נפיחה (המוני)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מכתב מארכיון האקדמיה על השימוש בשם חמת לכלי שתייה בן ימינו - עמוד 1

מה יהיה שמו של כלי נשיאה למים?

WP_Post Object
(
    [ID] => 28168
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-03-20 11:11:17
    [post_date_gmt] => 2018-03-20 09:11:17
    [post_content] => 

בשנת תשע"ח החליטה האקדמיה לאמץ את המילה המקראית חֵמֶת לציון 'שלוקר' – כלי לנשיאת מים שמחוברת אליו צינורית שתייה. המילה חמת נזכרת במקרא בספר בראשית בסיפור גירושם של הגר וישמעאל. 

מכתב מעניין שנמצא בארכיון האקדמיה מלמד שלמעלה משבעים שנה קודם לכן כבר היה מי שחשב להשתמש בחמת לציון כלי שתייה מודרני. חייל בשם א' שניצר ששירת ב"רגימנט הארצישראלי" בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה שלח בקיץ תש"ד (יוני 1944) מכתב לוועד הלשון, ובו הציג את ההתלבטות של החיילים העברים החונים במדבר בשאלה איך לקרוא לכלי הקיבול ששימש אותם לשתייה – חמת או נאד (המילה מימייה כנראה טרם הוכרה באותה תקופה).

הפונה מונה את הנימוקים בעד חמת ומציין שנאד מוכר ככלי קיבול ליין ולשמן. הוא מסכם את פנייתו בבקשה נמרצת: "על כן נבקשכם הסברה וחריצת משפט לפי מיטב ידיעתכם וסמכותכם וגם נא להביא הוכחות ודגמאות מהספרות", והוא אף מסכם ואומר "קשים חבלי שעברור [עברות] ורבה גם הפלוגתא הבלשנית".

החייל מוסיף ושואל מהי צורת הרבים של החמת, וחותם: "בברכת פדות עמנו והניצחון הקרוב לבוא. א' שניצר, אי שם בארץ שיחור [=מצרים], בשרב".

מכתב מארכיון האקדמיה על השימוש בשם חמת לכלי שתייה בן ימינו - עמוד 1 מכתב מארכיון האקדמיה על השימוש בשם חמת לכלי שתייה בן ימינו - עמוד 2 [post_title] => מה יהיה שמו של כלי נשיאה למים? [post_excerpt] =>

חייל ששירת ב"רגימנט הארצישראלי" בצבא הבריטי שלח בקיץ תש"ד (יוני 1944) מכתב לוועד הלשון, ובו הציג את ההתלבטות של החיילים העברים החונים במדבר.

[post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%a0%d7%a7%d7%a8%d7%90-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-01-16 15:32:43 [post_modified_gmt] => 2024-01-16 13:32:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=28168 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

חייל ששירת ב"רגימנט הארצישראלי" בצבא הבריטי שלח בקיץ תש"ד (יוני 1944) מכתב לוועד הלשון, ובו הציג את ההתלבטות של החיילים העברים החונים במדבר.


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נֹאד ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>