הדף בטעינה

על המילה נָקַט

במילון

 (ללא ניקוד: נוקט)
בנייןקל
שורשנקט
נטייהנוֹקֶטֶת
נטיית הפועלנָקַט, ינקוֹט, לנקוֹט לכל הנטיות

הגדרה

  • (את) מחזיק (דעה, כלל, שיטה, עמדה, צעדים וכדומה)


 (ללא ניקוד: נוקט)
בנייןקל
שורשנקט
נטייהנוֹקֶטֶת
נטיית הפועלעבר: נָקַט לכל הנטיות

הגדרה

  • מואס, בביטוי נָקְטָה נַפְשׁוֹ (ב־)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

שאלה שמשרד הסעד הפנה לוועד הלשון אודות הפועל נקט ותשובתו של זאב בן חיים, המזכיר המדעי דאז.

משרד הסעד נוקט אמצעים

WP_Post Object
(
    [ID] => 30009
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-07-05 16:09:59
    [post_date_gmt] => 2018-07-05 13:09:59
    [post_content] => תיקון לשון נפוץ שנוהגים בו עורכי לשון הוא השמטת מילת היחס ב אחרי הפועל נקט: נקט צעדים (ולא נקט בצעדים). על תיקון לשון זה ראו בהרחבה במאמרו של אורי מור.

מעניין להיווכח שכבר בחודשיה הראשונים של מדינת ישראל הצעירה התווכחו במשרד הסעד בשאלה זו. מצורפים בזה מכתב השאלה שהופנה לוועד הלשון ותשובתו של זאב בן־חיים, המזכיר המדעי דאז.

דרך אגב בן־חיים מעיר שיש לשנות את שמו של משרד הסעד ל"משרד הגמולות", שכן ועד הלשון הציע תמורת המושג האנגלי social welfare את המונח "גמולות הציבור". במקום אחר הוסבר שלא נחה דעתם של אנשי הוועד מהתרגום "עזרה סוציאלית" משום ש"אינו ממצה את המושג למלא היקפו, ונוסף על כך יש בו טעם לגנאי, בדיוק כמו במלים משען או סעד". לכן הועדף מונח מן השורש גמ"ל, "המשמש בלשוננו גם במשמעות 'גמל חסד עם פלוני', וגם במובן הדדיות, ערבות זה לזה (=גומלין)".

הערות

א. המונח גמולות כלול ברשימה של מאות מונחים לציון תפקידים, שהוכנה בוועדה למונחי "מַרְכָּלָה" (אדמיניסטרציה). הוועדה פעלה בשיתוף ועד הלשון ומשרד התרגומים של ממשלת המנדט בשנים תש"ה–תש"ח.

ב. לימים אכן השתנה שמו של משרד הסעד, אך לא ל"משרד הגמולות" אלא ל"משרד הרווחה". את המונח רווחה תמורת welfare קבע ועד הלשון במונחי כלכלה משנת תש"ד (1944).

המכתב ממשרד הסעד:

תשובת ועד הלשון:

 

נמצא בארכיון במכל מס' 20, תיק מס' 1

[post_title] => משרד הסעד נוקט אמצעים [post_excerpt] => כבר בחודשיה הראשונים של מדינת ישראל הצעירה התווכחו במשרד הסעד בשאלה אם עליהם לנקוט באמצעים או לנקוט את האמצעים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%a1%d7%a2%d7%93-%d7%a0%d7%95%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-02-18 13:30:32 [post_modified_gmt] => 2024-02-18 11:30:32 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=30009 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כבר בחודשיה הראשונים של מדינת ישראל הצעירה התווכחו במשרד הסעד בשאלה אם עליהם לנקוט באמצעים או לנקוט את האמצעים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
זרועות של שני מלצרים עם מגשים ועליהם הכיתוב באם ובכדי?

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

WP_Post Object
(
    [ID] => 16339
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2016-08-01 16:19:26
    [post_date_gmt] => 2016-08-01 13:19:26
    [post_content] => לקריאת המאמר

מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי לשון בהכוונת העברית ועל מעמדם של קווי לשון לא קלסיים בשיח הנורמטיבי.

[post_title] => שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־ [post_excerpt] => מתולדותיהם של שלושה שימושי לשון אפשר ללמוד על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי לשון בהכוונת העברית ועל מעמדם של קווי לשון לא קלסיים בשיח הנורמטיבי. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a7%d7%a4%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%9d-%d7%91%d7%9b%d7%93%d7%99-%d7%a0%d7%a7%d7%98-%d7%91%d6%be [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-09-03 20:16:53 [post_modified_gmt] => 2021-09-03 17:16:53 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=16339 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מתולדותיהם של שלושה שימושי לשון אפשר ללמוד על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי לשון בהכוונת העברית ועל מעמדם של קווי לשון לא קלסיים בשיח הנורמטיבי.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נָקַט 2 (מאיסה, קטטה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נָקַט 1 (לקיחה, תפיסה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>