הדף בטעינה

על המילה מוֹעֵד

במילון

 (ללא ניקוד: מועד)
בנייןקל
שורשמעד
נטייהמוֹעֶדֶת לכל הנטיות
נטיית הפועלמָעַד, יִמְעַד, למעוֹד לכל הנטיות

הגדרה

  • פוסע פסיעה לא בטוחה המְביאה לידי אובדן שיווי המשקל


 (ללא ניקוד: מועד)
מיןזכר
שורשיעד
נטייהמוֹעֲדִים לכל הנטיות

הגדרה

  • תאריך שמציינים כל שנה לזֵכר מאורע היסטורי
  • זמן שנקבע לפגישה וכדומה

צירופים

לכל הצירופים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון לסוכות – הפתרונות המלאים

WP_Post Object
(
    [ID] => 53171
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2021-09-12 16:07:48
    [post_date_gmt] => 2021-09-12 13:07:48
    [post_content] => 

סוכות

1. סֻכָּה וסְכָך נגזרו מן השורש סכ"ך. מן המילים הבאות רק אחת היא מן השורש סכ"ך. מהי?

  • מוּסָךְ
  • מַסְכֵּת
  • מַסֵּכָה
  • מִסְכֵּן
הסבר: המילה המקראית 'מוסך' משמשת בימינו חלופה למילה גָּרָאז', וכמוה היא מציינת גם סככה למכוניות וגם בית מלאכה לתיקון מכוניות. המילים האחרות: מַסְכֵּת (סְטֵתוֹסְקוֹפּ) מן סכ"ת (שמע), מַסֵּכָה – מן נס"ך, מסכן – אולי מן השורש מסכ"ן. להרחבה 2. מי לא ישב בסוכה בתנ"ך?
  • המקנֶה של יעקב
  • ארון הברית
  • אחאב מלך ישראל
  • יונה הנביא
הסבר: על יעקב נאמר "וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (בראשית לג, יז); בפרשת דוד ובת שבע אוריה אומר לדוד בין היתר "הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת" (שמואל ב יא, יא); על יונה נאמר "וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל" (יונה ד, ה). במלחמה של אחאב עם בן הדד מי שישב בסוכות היה בן הדד: "וּבֶן הֲדַד שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בַּסֻּכּוֹת..." (מלכים א כ, טז). 3. המילה סוֹכֵכָה היא החלופה העברית של –
  • גזיבו
  • מרקיזה
  • פרגולה
  • מילה ישנה למצנח
הסבר: סוככה היא 'סככה ניידת המשמשת לאירועים ועוד' – גזיבו בלעז. מרקיזה היא גגון; פרגולה היא מִצְלָלָה; בעבר היו שקראו למַצנח סוֹכֵךְ. להרחבה 4. בסוכה מארחים אושפיזין. איזה משפט אינו נכון?
  • המילה אושפיזין התגלגלה מן המילה הארמית אושפיזא (= פונדק, מלון)
  • המילה אושפיזין קשורה למילה הלטינית hospitium (= מלון, אכסניה)
  • לפי דעה אחרת אושפיזין היא מילה מלשון שמית קדומה – אכדית
  • המילה אִשְׁפּוּז נוצרה בעברית החדשה בהשראת המילה אושפיזין
הסבר: את המילים אושפיזא ואושפיזין שבספרות חז"ל מקובל לקשור אל המילה הלטינית hospitium (מלון, אכסניה). מן המילה הלטינית התגלגלו ללשונות אירופה מילים המציינות בית חולים, מקום אירוח לחולים. בהשראת המילים אושפיזא ואושפיזין ובהשראת המילים מלשונות אירופה נוצר הפועל אִשְׁפֵּז. להרחבה 5. את הסוכה נוהגים לקשט. איזה פועל אינו נרדף לפועל לקשט?
  • לְהַנְאוֹת
  • לְעַטֵּר
  • לְכַיֵּר
  • לְיַפּוֹת
הסבר: לכייר בספרות חז"ל פירושו לחרות צורות בטיח שעל הקיר לשם נוי (בימינו לכייר = ליצור צורות בחומר). הפעלים לְהַנְאוֹת ולְעַטֵּר משמשים בהקשר של סוכות בפיוט היפה הזה: "'בסוכות תשבו' / סדינים מצויירים ורבדי רקמים / עַטְּרוּהָ והַנְאוּהָ בחֹטֶב נעימים" (יוצרות לסוכות מאת שמואל בר' הושענא). 6. בתיאור קישוט הסוכה בתלמוד נאמר: "ותלה בה אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים..." איזה מהם הוא משבעת המינים:
  • אגוזים
  • שקדים
  • אפרסקים
  • רימונים
הסבר: המובאה במלואה: "סיככהּ כהלכתהּ (את הסוכה) ועיטרהּ בקרמין [יריעות] ובסדינין המצויירין ותלה בהּ אגוזים אפרסקין שקדים ורמונים ופרכילי [זמורות] ענבים ועטרות של שבלין יינות שמנים וסלתות..." (שבת מה ע"א). 7. בחג הסוכות מקשטים את הסוכה ב–
  • שַׁרְשְׁרוֹת
  • שַׁרְשְׁרָאוֹת
  • שתי התשובות נכונות
הסבר: בתנ"ך 'שרשרת' באה רק ברבים: שַׁרְשְׁרוֹת, למשל: "וַיַּעַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת בַּדְּבִיר וַיִּתֵּן עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים וַיַּעַשׂ רִמּוֹנִים מֵאָה וַיִּתֵּן בַּשַּׁרְשְׁרוֹת" (דברי הימים ב ג, טז). בצורת הרבים 'שרשראות' משתמש רש"י בפירושו לשמות כח, יד, אולי בהשראת צורת הרבים 'שלשלאות' שבספרות חז"ל. 8. "ופרוש עלינו סוכת שלומך" (מן התפילה) – מה משמעו של הפועל לפרוש בהקשר זה?
  • לשטוח ולכסות
  • להקים ולבנות
  • לפזר ולחַלֵּק
  • לעטוף ולחבוש
הסבר: הפועל פָּרַשׂ או פָּרַס (הכתיב בסמ"ך הוא המומלץ בימינו) פירושו 'מתח לאורך ולרוחב'. אם כן בתפילה מבקשים המתפללים מן האל למתוח מעליהם כסוכה את שלומו – כלומר להגן עליהם בהווייתו הטובה והבטוחה.

חג האסיף

9. חג סוכות הוא גם חג האסיף: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאׇסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה". איזו מן המילים הבאות במשקל המילה אָסִיף אינה מציינת פעולה חקלאית או עונה חקלאית?

  • גָּדִיד
  • גָּדִישׁ
  • לָקִישׁ
  • עָדִיר
הסבר: גדיד הוא פעולת קטיף התמרים, לקיש הוא עונת הזריעה המאוחרת ועדיר הוא פעולת העידור. גָּדִישׁ איננו פעולה או עונה אלא ערמת תבואה בשדה. להרחבה 10. במה ייצרו שמן זית בימי קדם?
  • באבני רחיים
  • באובניים
  • בבית בד
  • בגת
הסבר: בבית הבד מותקנת קורת עץ גדולה (וכך מסבירים את הצירוף 'בית בד', כלומר 'בית הקורה') שבה כותשים את הזיתים להוציא מהם שמן. באבני רחיים טוחנים גרעינים, באובניים מכינים כלי חומר, בגת דורכים ענבים. 11. "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" – מה צורת הרבים של גורן?
  • גָּרְנִים (גורנים)
  • גְּרָנִים (גרנים)
  • גָּרְנוֹת (גורנות)
  • גְּרָנוֹת (גרנות)
הסבר: בתנ"ך צורת הרבים מנוקדת בחטף קמץ: גֳּרָנוֹת. אבל בימינו גֹּרֶן – גְּרָנוֹת, כמו דֹּפֶן – דְּפָנוֹת.

חגים ורגלים

12. "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" – איזו מילה אינה נרדפת למילה שִׂמְחָה?

  • אֵיד
  • גִּיל
  • דִּיצָה
  • מָשׂוֹשׂ
הסבר: המילה אֵיד פירושה 'אסון', 'צרה', כגון "שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה" (משלי יז, ה; כלומר מי ששמח לאסון [של אחר] לא ייסלח לו). בספרות חז"ל 'יום איד' משמש במשמעות 'יום חג של גויים'. הערה: בצירוף "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" הפועל מוטעם בהברה האחרונה "וְשָׂמַחְתָּ". על מילות השמחה ראו בהרחבה כאן 13. איך נכון לומר?
  • שלוש רגלים
  • שלושה רגלים
  • שתי הדרכים נכונות
הסבר: שלוש רגלים (רגל = פעם) על פי המקרא "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (שמות כג, יד). שלושה רגלים (רגל = מועד עלייה לרגל) בלשון חז"ל; שינוי המשמעות הביא גם לשינוי המין הדקדוקי לזכר. להרחבה 14. איך נכון לומר?
  • חֲגַגְתֶּם, לַחְגֹּג, נַחְגֹּג
  • חַגֹּתֶם, לָחֹג, נָחֹג
  • כל הצורות נכונות
הסבר: הפועל חָגַג בבניין קל נוטה הן על דרך השלמים (חגגתם, לחגוג, נחגוג) הן על דרך גזרת הכפולים (חגותם, לחוג, נחוג). לנטייה השלמה 15. מאיר אריאל כתב "שירי חג ומועד ונופל". מה השורש של המילה מוֹעֵד במשמעות 'זמן', יום חג'?
  • מעד
  • יעד (ועד)
  • עוד
  • עדד
הסבר: כמו בפעלים יָעַד, יִעֵד מן השורש יע"ד (או וע"ד) שמשמעותם היא קָבַע, קָבַע מראש, כך גם מוֹעֵד הוא זמן שנקבע מראש, ומכאן גם 'חג'. מועד הוא גם היוועדות או מקום היוועדות כמו בצירוף "אוהל מועד". מוֹעֵד במשמעות 'נופל' נגזר מן השורש מע"ד.

ארבעת המינים

16. הֲדַס – איזה מן המשפטים על הדס אינו נכון?

  • שם הצמח הדס לא נזכר בתנ"ך בכלל
  • הדס לא נזכר בהקשר של ארבעת המינים בתנ"ך
  • לא ברור אם יש קשר בין הדס ובין השם הפרטי הֲדַסָּה
הסבר: הצמח הדס נזכר במקרא כמה פעמים, ובהם גם בקשר לסוכות בנחמיה: "צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" (נחמיה ח, טו). אבל במניית ארבעת המינים השם לא נזכר: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם... פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל" (ויקרא כג, מ). להרחבה 17. לוּלָב – איזה מן המשפטים על לולב אינו נכון?
  • המילה לולב קשורה ללֵב, וצורתה המקורית לַבְלַב
  • לולב הוא ענף צעיר של עץ דקל בלבד
  • לצד צורת הרבים לוּלָבִים יש גם מסורת לוּלַבִּים (בדגש)
  • לולב (בניקוד לוֹלָב) משמש בימינו במשמעות בורג
הסבר: לוּלָב, המוכר לנו מספרות חז"ל ואילך, מייצג את 'כפות התמרים' בארבעת המינים, אבל לולב הוא גם ענף צעיר של עצים שונים: "לולבי האלה והבוטנה והאטדים יש להן שביעית" (משנה שביעית ז, ה). בכתבי היד של המשנה צורת הרבים היא לוּלַבִּים בדגש (בפי התימנים לוֹלַבִּים). 18. עֲרָבָה – מה צורת הרבים של ערבה?
  • עֲרָבִים
  • עֲרָבוֹת
  • שתי הצורות נכונות
הסבר: הצורה עֲרָבִים (כמו חיטה–חיטים) מצויה בתנ"ך: "עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ" (תהלים קלז, ב); גם צורת הנסמך "עַרְבֵי נָחַל" בפסוק המונה את ארבעת המינים מעידה על רבים בסיומת ־ִים. הצורה עֲרָבוֹת מצויה במשנה: "שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד" (סוכה ג, ד). בתנ"ך עֲרָבוֹת – רבים של עֲרָבָה במשמעות אֵזור. 19. בארבעת המינים בתנ"ך נמנה "פרי עץ הדר" – איזו מילה אינה מן השורש הד"ר?
  • וְהָדַרְתָּ פני זקן
  • הִדּוּר מצווה
  • הַדְרַת פנים
  • הַדָּרַת נשים
הסבר: הַדָּרָה – מן השורש נד"ר (כמו 'הִדִּיר את רגליו'). על המילים מן השורש הד"ר ומשמעויותיהן השונות ראו כאן. 20. מן השם אתרוג נגזר שם הצבע תָּרֹג (צהבהב־ירקרק). איזה שם צבע לא נגזר משם של צמח?
  • וָרֹד
  • סָגֹל
  • תָּפֹז
  • כָּתֹם
הסבר: שם הצבע ורוֹד נגזר משם הצמח וֶרֶד; שם הצבע סָגול נגזר משם הצמח סֶגֶל או סִגָּל; שם הצבע תפוֹז (כתום) נגזר משם הפרי תַּפּוּז; שם הצבע כתוֹם נגזר מן המילה המקראית כֶּתֶם שפירושה זהב. 21. שמות פירות ההדר בלשוננו הגיעו ממקורות שונים. איזה מקור אינו נכון?
  • השם אֶתְרוֹג נשאל ללשון חז"ל מפרסית
  • השם תַּפּוּז נוצר מראשי תיבות – תפוח זהב
  • השם אֶשְׁכּוֹלִית ניתן לפי השם העממי בלשונות אירופה, כגון grapefruit באנגלית
  • השם לימון מקורו בסינית
הסבר: השם לימון מקורו בפרסית בצורה לימוּן (ואולי אל הפרסית הגיע מן הסנסקריט בצורה 'נימבּוּ'). מן הפרסית הגיע השם לערבית, ובהמשך התגלגל ללשונות אירופה ולעברית. 22. שמירה על נבחר ציבור מפני ביקורת מכונה 'אִתרוּג'. מדוע?
  • על שום קליפתו העבה של האתרוג, שאיננה נקלפת בקלות
  • על שום ההקפדה היתרה על שלמות האתרוג בימי חג הסוכות
  • על שום הסגולות המיוחסות לאתרוג כמגן על הנושא אותו מכל רע
הסבר: בימי הסוכות מקפידים שלא ייפול פגם באתרוג, בעקבות מה שנאמר במשנה "...ניטלה פטמתו, נקלף, נסדק, ניקב וחסר כל שהוא, פסול" (סוכה ג, ו). לשם כך עוטפים אותו בחוטי פשתן רכים ואף שומרים אותו בקופסה מיוחדת. מכאן השימוש במילה 'אתרוג' לציון דבר או אדם ששומרים עליו מכל משמר, ובימינו אף נגזר הפועל לאתרג במשמעות הנזכרת.

הקהל, קהלת, שמיני עצרת

23. טקס הסיום של שנת השמיטה מתקיים בחג הסוכות ונקרא הַקְהֵל – מה ההסבר לשם?

  • קוראים בטקס את מגילת קהלת
  • לפי הפסוק 'בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת... הַקְהֵל אֶת הָעָם' (דברים)
  • כי שנת השמיטה נועדה להקל על הקרקעות
  • לזכר מעמד הר סיני – 'וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת' (שמות)
הסבר: לפי הנאמר בספר דברים פרק לא נוהגת מצוות "הַקְהֵל" – במוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות שבמוצאי שנת השמיטה מקהילים את העולים לרגל בירושלים וקוראים לפניהם פרקים מספר דברים. 24. במגילת קהלת נאמר: לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם, עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ, עֵת לַהֲרוֹג ועֵת –
  • לֶאֱהֹב
  • לְהַצִּיל
  • לַחֲבוֹק
  • לִרְפּוֹא
הסבר: רשימת הפעולות ההפוכות נמשכת: ...עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת, עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד. עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק, עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד, עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ, עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (קהלת ג). 25. איזה מן הפתגמים הבאים אינו ממגילת קהלת?
  • אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת
  • הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ
  • כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא
  • שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ
הסבר: הפתגם "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת" לקוח מישעיהו כב, יג. מגילת קהלת, השייכת לספרות החוכמה, עשירה בפתגמים המשמשים עד ימינו, ואל שלושת הפתגמים המובאים כאן אפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה. 26. ארבע המילים מופיעות במגילת קהלת. איזו מהן מופיעה גם במקומות אחרים בתנ"ך?
  • יִתְרוֹן
  • רְעוּת (רוח)
  • הֶבֶל
  • סִכְלוּת
הסבר: למגילת קהלת שפה ייחודית, שבאה לידי ביטוי גם במילים המופיעות רק בה. המילה 'הבל' רווחת למדי במגילת קהלת אך מופיעה גם בספרי תנ"ך אחרים, ובהם דברים, ישעיהו, ירמיהו, זכריה, תהלים, משלי ואיוב. שאר המילים מופיעות רק בקהלת. 27. אחרי סוכות חוגגים את שמיני עצרת. איזו משמעות אין למילה 'עצרת'?
  • אספה
  • מעצר
  • חג שבועות
  • מכפלת רצף מספרים
להרחבה – על המילה 'עצרת'; על השם "שמיני עצרת" 28. בשמיני עצרת מפסיקים לומר "מוריד הטל" בתפילות. מה צורת הרבים של המילה טל?
  • טַלִּים
  • טְלָלִים
  • אין למילה צורת רבים
הסבר: המילה טַל מן השורש טל"ל כמוה כמילה צַד מן השורש צד"ד – וברבים טְלָלִים כמו צְדָדִים. 29. בשמיני עצרת מתפללים את תפילת הגשם. מה היחס הנכון בין המילים גשם ומטר?
  • המילה 'גשם' מן התנ"ך, המילה 'מטר' מלשון חז"ל
  • המילה 'גשם' היא המונח הכללי, והמילה 'מטר' מציינת גשם חזק במיוחד
  • בימינו 'גשם' היא המילה הרגילה, ו'מטר' היא מילה ספרותית
  • למילה 'גשם' יש צורת רבים, ולמילה 'מטר' אין צורת רבים
הסבר: שתי המילים גשם ומטר מצויות במקרא, ואילו בלשון חז"ל נעלמת המילה 'מטר' ומשמשת רק המילה 'גשם'. בין שתי המילים אין הבדל של משמעות אלא של משלב: מטר נתפסת כמילה ספרותית. לשתי המילים צורת רבים: גְּשָׁמִים, מְטָרוֹת ובנסמך מִטְרוֹת־(עוז). להרחבה 30. משמיני עצרת מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם". איך הוגים את המילה 'משיב'?
  • מַשִּׁיב
  • מֵשִׁיב
  • שתי הצורות נכונות
הסבר: הצורה מַשִּׁיב היא הצורה הנכונה בהקשר זה – שורשה הוא נש"ב, ופירושה  'גורם לרוח לנשוב'. הצורה מֵשִׁיב מן השורש שו"ב – פירושה 'מחזיר'. 31. בשמחת תורה מסיימים לקרוא את ספר דברים בקריאה 'חזק חזק ונתחזק'. מה צורת ההגייה הנכונה?
  • חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזַּק
  • חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק
  • שתי הצורות נכונות
להרחבה [post_title] => חידון לסוכות – הפתרונות המלאים [post_excerpt] => האם נחוג או נחגוג את חג הסוכות? במה מקשטים את הסוכה – בשַׁרְשְׁרוֹת או בשַׁרְשְׁרָאוֹת? איך קשורים האושפיזין לאשפוז? מה מקור המילה לולב והאם הדס נזכר בתנ"ך? מה מיוחד במגילת קהלת ומה המשמעויות של המילה עצרת הנזכרת בשם שמיני עצרת שאחרי חג הסוכות? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-10-10 21:43:16 [post_modified_gmt] => 2021-10-10 18:43:16 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=53171 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

האם נחוג או נחגוג את חג הסוכות? במה מקשטים את הסוכה – בשַׁרְשְׁרוֹת או בשַׁרְשְׁרָאוֹת? איך קשורים האושפיזין לאשפוז? מה מקור המילה לולב והאם הדס נזכר בתנ"ך? מה מיוחד במגילת קהלת ומה המשמעויות של המילה עצרת הנזכרת בשם שמיני עצרת שאחרי חג הסוכות?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

עושים עסקים בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5537
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-08-26 12:13:23
    [post_date_gmt] => 2012-08-26 09:13:23
    [post_content] => 

מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית, מרכולית

מִדּוּד (benchmarking)

מידוד הוא תהליך לשיפור ביצועים בארגון על ידי השוואה לארגונים אחרים. בתחילת התהליך מגדירים את נקודות המידוד (benchmarks) – נקודות התייחסות שאליהן משווים את הביצועים. עוד כולל התהליך בחירת ארגונים מובילים בתחום לשם השוואה, איסוף נתונים מהם ומן הארגון הנבדק, זיהוי ההבדלים והגורמים להם ויישום המסקנות בניהול הארגון. מִדּוּד הוא שם הפעולה של מִדֵּד, פועל המצוי במקרא לצד מָדַד באותה המשמעות. המונחים מידוד ונקודת מידוד אושרו באקדמיה בשנת תשס"ד (2004).

מוֹעֵד אַחֲרוֹן (deadline)

מועד אחרון הוא תרגומו הענייני של הביטוי האנגלי הציורי "דד־ליין". למשל: מועד אחרון להשלמת משימה, מועד אחרון להגשת עבודה. מוֹעֵד בהקשר זה הוא זמן המיועד לדבר מה. גם מועד במשמע חג הוא ביסודו זמן שנועד לציון דבר מה. בהקשרים אחרים מוֹעֵד הוא מקום התוועדות (למשל אוהל מועד), ומכאן המילה מוֹעֲדוֹן. הצירוף מועד אחרון אושר באקדמיה בשנת תש"ס (2000).

קוֹד קַוִּים (ברקוד)

קוד קווים הוא קוד מסחרי בדמות סדרה של קווים ישרים ומקבילים – דקים ועבים. הקוד מוטבע על מוצרים ונושא מידע הקשור בהם, כגון שמם ומחירם. את קוד הקווים קורא ומפענח סורק ממוחשב המוצב למשל בקופת המרכול. המילה קוד היא מילה לועזית שאומצה בעברית, ואף נגזר ממנה הפועל לקודד ושם הפעולה קידוד. הצירוף קוד קווים אושר באקדמיה בשנת תשס"ז (2006).

יְמָמִית, חֲנוּת יְמָמִית

חנות יממית – ובקיצור יממית – היא חנות הפתוחה יומם ולילה, כלומר בכל שעות היממה. יממה היא יחידה בת 24 שעות. מילה זו נוצרה בעת החדשה על פי המילה הארמית יְמָמָא המציינת דווקא את שעות האור – יום ולא לילה. המילה יוֹם עצמה משמשת בעברית ובארמית לא רק לציון שעות האור, אלא גם לציון היחידה השלמה של היום והלילה. בפסוק "וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" המילה יוֹם באה פעמיים – בראשונה אונקלוס מתרגם יְמָמָא (יום ולא לילה) ובשנייה יוֹם (יום ולילה). המונח חנות יממית אושר באקדמיה בשנת תש"ע (2010).

מַרְכּוֹלִית (מינימרקט)

מרכולית היא צורת הקטנה מן המילה מַרְכּוֹל (=סופרמרקט). את המילה מַרְכּוֹל חידש יצחק אבינרי עוד בשנת תשכ"ג (1963). מַרְכּוֹל ומַרְכּוֹלִית הן מן השורש רכ"ל, הקשור למסחר ולמצרכים, כמו במילים רוֹכֵל ומַרְכֹּלֶת. נוסף על כך מצטלצלת בהן המילה כֹּל – שהרי בחנויות מן הסוג הזה יש כל מה שזקוקים לו בקניות של יום־יום. ואף יש בהן רמז למילה המקראית מַכֹּלֶת – שהיא כשלעצמה גזורה ככל הנראה מן השורש אכ"ל. המילה מַרְכּוֹלִית אושרה באקדמיה לצד המילה מַרְכּוֹל בשנת תשל"ט (1979). [post_title] => עושים עסקים בעברית [post_excerpt] => כיצד נקראת חנות שפתוחה 24 שעות ביממה? מהו שמו העברי של הברקוד? איך אומרים "דד־ליין" בעברית? על המונחים מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית ומרכולית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:47:43 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:47:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5537 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כיצד נקראת חנות שפתוחה 24 שעות ביממה? מהו שמו העברי של הברקוד? איך אומרים "דד־ליין" בעברית? על המונחים מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית ומרכולית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

משמעותם של שמות החגים

WP_Post Object
(
    [ID] => 6339
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2010-09-15 11:25:19
    [post_date_gmt] => 2010-09-15 09:25:19
    [post_content] => לקריאת המאמר

"המונח חג במקרא חל רק על שלוש רגלים - פסח, שבועות וסוכות - אבל בשימוש רחב יותר הוא מצוי גם לגבי יום קודש בלבד. ענייננו כאן יהיה לבדוק את הזיקה שבין שמות החג השונים לבין תוכנו ולעמוד על המשמעויות שנתקפלו בשמות."

[post_title] => משמעותם של שמות החגים [post_excerpt] => המונח חג במקרא חל רק על שלוש רגלים - פסח, שבועות וסוכות - אבל בשימוש רחב יותר הוא מצוי גם לגבי יום קודש בלבד. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%92%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-03 01:11:20 [post_modified_gmt] => 2019-08-02 22:11:20 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6339 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המונח חג במקרא חל רק על שלוש רגלים - פסח, שבועות וסוכות - אבל בשימוש רחב יותר הוא מצוי גם לגבי יום קודש בלבד.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
מה זה בכלל אסרו חג?

אסרו חג

WP_Post Object
(
    [ID] => 65630
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2022-09-29 15:32:28
    [post_date_gmt] => 2022-09-29 12:32:28
    [post_content] => המונח "אסרו חג" משמש בלשוננו כיום ככינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. המונח ניטל מן התנ"ך, אך שינה את משמעותו. כך כתוב במזמור קיח בתהלים, מזמור הנכלל בפרקי תפילת ההלל: "בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה', בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית ה'. אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (פסוק כז).

ההקשר הוא כנראה ברכה שמברכים הכוהנים שבבית המקדש את עולי הרגלים, המביאים את קורבנותיהם. "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" פירושו 'קִשרו את קורבן החג בחבלים, והביאו אותו אל קרנות המזבח'.

המילה חַג במקרא פירושה מועד, אך גם הקורבן הקרֵב בו. כך למשל נאמר על קורבנות הפסח: "לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי, וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר" (שמות כג, יח). חֵלֶב חַגִּי הוא החלב של קורבן החג, שנקרא בקיצור 'חג' (אף במילה 'פסח' חל אותו תהליך, והיא משמשת הן במשמע המועד הן במשמע הקורבן הקרב בו).

בתלמוד הבבלי מובאת דרשה של חכמים על הפסוק הנזכר: "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר 'אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח'" (סוכה מה ע"ב).

המילה 'איסור' כאן התפרשה במשמע תוספת, מלשון קשירה. רש"י בפירושו כותב כך: "איסור לחג – אגודה לחג. באכילה ושתיה – שקורא לחג עונג במאכל ומשתה. ויש אומרים יום שלאחר החג". לפי הפירוש הראשון של רש"י מדובר פה בימי החג עצמם, ונאמר שיש להוסיף בהם במאכל ובמשתה. בפירוש השני מדובר ביום שלאחר החג, שכביכול נקשר ומצטרף לחג.

בעקבות הפירוש הזה נקרא בימי הביניים היום שלאחר החג בשם אסרו חג, יום המתווסף אל החג. התיעוד הראשון שמצאנו לשימוש זה הוא בפירוש רבנו חננאל למסכת עבודה זרה (נכתב במאה ה־11). בספר נחמיה מסופר על חג הסוכות שחגגו שבי ציון:

וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת... וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד... וַיַּעֲשׂוּ חָג שִׁבְעַת יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט (ח, יז–יח) וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם" (ט, א).

בתלמוד הירושלמי שואלים מדוע נאספו בני ישראל לצום בכ"ד בתשרי (יומיים אחרי החג) ולא בכ"ג, יום לאחר החג. והתשובה: "משום בריה דמועדא" – כלומר משום 'בן החג' (כינוי ליום שאחר החג). ומבאר רבנו חננאל: "יום אסרו חג מן המועד הוא חשוב, לפיכך לא קבעו בו צום". בתקופות מאוחרות יותר כבר לא השתמשו בכינוי "בריה דמועדא", והשם "אסרו חג" הלך והתבסס. כך למשל נכתב בהגהות הרמ"א ל'שולחן ערוך' (מן המאה ה־16): "ונוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא אסרו חג".

כתב יעקב עציון.

[post_title] => אסרו חג [post_excerpt] => המונח "אסרו חג" משמש בלשוננו כיום ככינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מה מקורו וכיצד קיבל את משמעותו זו? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a1%d7%a8%d7%95-%d7%97%d7%92 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-20 10:24:59 [post_modified_gmt] => 2022-10-20 07:24:59 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=65630 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המונח "אסרו חג" משמש בלשוננו כיום ככינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מה מקורו וכיצד קיבל את משמעותו זו?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
עידן - שמות ומשמעויות

עידן

WP_Post Object
(
    [ID] => 45332
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-11-05 11:21:34
    [post_date_gmt] => 2020-11-05 09:21:34
    [post_content] => המילה עִדָּן משמשת בלשוננו במובן 'תקופה', 'פרק זמן ארוך למדי', והיא מקובלת בצירופים דוגמת 'עידן הקרח' או 'עידן הנאורות'.

המילה עִדָּן מקורה בארמית ופירושה הוא 'זמן' סתם, לאו דווקא פרק זמן או תקופה. היא מופיעה פעמים אחדות בקטעים בארמית שבספר דניאל, למשל: "יָדַע אֲנָה דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין" (ב, ח) [=יודע אני שזמן אתם קונים (כלומר מבקשים להרוויח זמן)]; "וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא" (ב, כא) [=והוא משנה העיתים והזמנים].[1] בעבר נטען כי המילה נשאלה לארמית מן האכדית, ואולם כיום מקובל יותר כי למילה זו בארמית ובאכדית (וגם בערבית) שורש משותף – וע"ד. אף השורש העברי המקביל יע"ד (שהתגלגל מן השורש השמי וע"ד) בהקשרים אחדים עניינו 'זמן', כמו במילה מוֹעֵד.

בתרגומים הארמיים למקרא המילה עידן או צירופים הכוללים אותה מתרגמים מגוון מילים וביטויים בעברית המקרא: עידן כנגד "אז", בעידנא הדין כנגד "כָּעֵת", בעידנא ההוא כנגד "בַּיּוֹם הַהוּא" ועוד. בכמה מלהגי הארמית המילה עידן משמשת בצירופים בעידנא ד־ לציון 'כאשר', 'כש־' ומעידנא ד־ לציון 'מרגע ש', וקרוב לוודאי שהצירופים 'בזמן ש־', 'בשעה ש־', ו'משעה ש־' בלשון חכמים התגלגלו מכאן. מן הארמית של התלמוד הבבלי נשתרש מטבע הלשון "בעידָנא דרִתחא" (על פי הגמרא במסכת בבא קמא ס ע"ב)[2] במובן 'בשעה שאדם כועס', ומוכר גם הפתגם "תעלא בעידניה סגיד ליה" (מגילה טז ע"ב) שפירושו (על פי משל נודע): 'שועל בזמנו [בשעה שהוא משמש מלך החיות] – השתחווה לו'.

מכל מקום המילה 'עידן' התקבעה במשמעות 'פרק זמן ארוך במיוחד' בשלב מאוחר יותר בתולדות העברית, ואולי תרם לכך הביטוי עידן ועידנים. מקור הביטוי בספר דניאל: "עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן" (ז, כה). פְּלַג הוא 'חצי', ומהמילים 'פלג עדן' נראה שמדובר בפרק זמן מסוים. כמה ממפרשי ימי הביניים מבארים כי הכוונה לשלוש שנים וחצי. בספרות הרבנית החל 'עידן ועידנין' לשמש ביטוי הפלגה של זמן, כדרכם של ביטויי הפלגה שיש בהם הכפלה: נצח נצחים, עולמי עולמים, פְּרָטֵי פרטים, תילי תילים ועוד (לפי זה מצופה היה צירוף מעין 'עידני עידנים', אלא שהמקור בפסוק הוא 'עידן ועידנים', והוא נשאל כמות שהוא). במשמעותו החדשה אומץ 'עידן ועידנים' גם בקרב סופרי ההשכלה, וכך הוא רווח עד ימינו.

כיום משמש עידן בפי רבים גם לציון פרק זמן בעל מאפיין מסוים, כך למשל במשפטים "אנחנו עומדים לפני עידן חדש", "עידן המחשב שינה את פני עולם המדע". ואולם בעבר היו מבעלי הסגנון שלא נחה דעתם מפּרץ השימוש בעידן בהקשרים כה נרחבים. כך למשל כתבה חנה זמר, עורכת העיתון "דבר", בשנת תשכ"ז (1967):

אה, היו ימים. היו זמנים, היו תקופות. היו ואינם עוד. הלכו, חלפו עם רוח העידן, שכבש בסערה את לשוננו המתחדשת. כל נואם המכבד את עצמו – גם אם לא בהכרח את שומעיו – מדבר על עידן הטכנולוגיה ועידן הגרעין ועידן החלל. העיקר עידן, כי הוא מתאים לעידן המדע, המידע והמידוע – ואין בו נימת בטלנות כמו בימים (של זהב), בזמנים (הטובים ההם) ובתקופות (זוהר). בן־העידן מדבר על עידן.

נראה שבימינו הזרות שהורגשה לפני כחמישים שנה בקרב המהדרים בלשונם כבר אינה מורגשת. כך או כך, יש למילה עידן שימוש נוסף, מקצועי יותר: חלופה עברית למילה era (ודומותיה) במובן 'פרק בתולדות כדור הארץ על פי נתונים גאולוגיים, ארכאולוגיים ואחרים'.

השם עידן ניתן בימינו בעיקר לבנים, ובעת האחרונה הוא מקובל אף כשם לבנות. נראה שחברו להם שניים במתן השם: קרבת הצליל לשורש עד"ן שממנו נגזרים שמות אהובים כגון עֵדֶן, עֶדְנָה ועֲדִינָה, וכן התפוצה הרחבה יחסית של שמות שעניינם זמנים במעגל השנה כשמות עונות וחודשים: סְתָו, אָבִיב, אֲדָר, סִיוָן ועוד.

____________________________________

[1] מכאן מטבע הברכה שבתפילת ערבית: "משנה עיתים ומחליף את הזמנים".

[2] במקור 'בעידן רִתחא' והכוונה ל'זמן פורענות', ולא כפי שמהלך בלשוננו.

[post_title] => עידן [post_excerpt] => המילה עִדָּן מקורה בארמית ופירושה הוא 'זמן' סתם, לאו דווקא פרק זמן או תקופה כמו שמקובל בעברית בת־ימינו. מה פשר השינוי? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 21:18:35 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:18:35 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=45332 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה עִדָּן מקורה בארמית ופירושה הוא 'זמן' סתם, לאו דווקא פרק זמן או תקופה כמו שמקובל בעברית בת־ימינו. מה פשר השינוי?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מוֹעֵד ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מוֹעֵד ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>