הדף בטעינה

על המילה מַשְׁחִיתָנוּת

במילון

 (ללא ניקוד: משחיתנות)
מיןנקבה
שורששׁחת
נטייה לכל הנטיות

הגדרה

  • חבלה ופגיעה ביצירות תרבות, בערכֵי טבע או ברכוש במרחב הציבורי (בלועזית: וַנְדָּלִיּוּת)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של מנקה בבית קולנוע והכיתוב: אגואיזם? אנוכיות! ואלטרואיזם? זולתנות!

עברית חברתית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5533
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-09-19 12:07:15
    [post_date_gmt] => 2012-09-19 09:07:15
    [post_content] => 

שיחור, החפצה, עיליתנות, זולתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out)

שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי פרופ' נתן צתרי על פי הפסוק במשלי: "עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ" (ז, טו). הפועל 'שיחר' משמעו חיפש וביקש, כגון 'שיחר לטרף' (על פי "מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף" באיוב כד, ה). יש הקושרים בין שִׁחֵר לשַׁחַר: המשמעות הבסיסית היא להקדים לעשות דבר מה, ומכאן לחפש, לבקש, לדרוש. מילה אחרת מן השורש שח"ר במשמעות זו היא שׁוֹחֵר – מי שמתעניין בדבר ומבקש להשיגו, כגון שוחר טוב (משלי יא, כז), שוחר דעת, שוחר שלום. שוחרים הם גם ידידים ונאמנים של מוסד כלשהו, כגון שוחרי האוניברסיטה. המונח שיחור אושר באקדמיה בשנת תשס"ג (2003).

הַחְפָּצָה

החפצה היא התייחסות אל אדם כאל חפץ. משתמשים במונח כדי לתאר יחס אל בני אדם כאל רכוש, כאל כלי לשימושו של אדם אחר וכדומה. המילה החפצה נוצרה משילוב של שורש המילה חֵפֶץ בבניין הפעיל, בניין שאחת ממשמעויותיו הרגילות היא גרימה: לגרום למישהו להיחשב חפץ. למילה זו דומות המילים הַאֲנָשָׁה (ייחוס תכונות אנושיות לדבר שאינו בן אנוש) והַנְפָּשָׁה (אנימציה, מתן נפש וחיים לדמות מצוירת). לצד המילה החפצה מהלכת המילה חִפְצוּן, ואולם אין סיבה להוספת הנו"ן, ולכן העדיפה האקדמיה את המילה הגזורה ישירות מן השורש חפ"ץ. את המונח החפצה אישרה האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).

עִלִּיתָנוּת (אליטיזם)

עיליתנות היא גישה הדוגלת בשליטה של העִילית (אליטה) בחברה או במדינה, וכן הרגשת גאווה ועליונות של אדם הרואה את עצמו משתייך לעילית. המילה עיליתנות נוצרה מן המילה עִלִּית בתוספת הסיומת ־ָנוּת. סיומת זו מקבילה לעיתים לסיומת הלועזית ־יזם, כגון במילים צְבָאָנוּת (מיליטריזם), טַהֲרָנוּת (פוריזם). המילה עילית נקבעה כחלופה לאליטה (elite) הן בשל משמעותה – על, עליון – הן בשל דמיון הצליל למילה הלועזית. המונח עיליתנות אושר באקדמיה בשנת תשס"ט (2009).

זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם)

זולתנות היא אהבת הזולת, העדפת רַווחת האחר על רַווחת עצמו, ההפך מאנוכיות (אגואיזם). 'זולת' ביסודה היא מילת יחס: "וְהִגְלָה [נבוכדנאצר] אֶת כָּל יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל [...] לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ (מלכים ב כד, יד). משמעה: 'אלא רק', 'חוץ מ־'. בימי הביניים החלה המילה לשמש כשם עצם: 'הזולת' הוא 'האחר'. כיום 'זולת' משמשת בשני התפקידים: כמילת יחס (למשל "אין אויב זולת הזמן") וכשם עצם (למשל בצירוף 'עזרה לזולת'). הסיומת ־נוּת שבמילה זולתנות מציינת שמדובר בנטייה אופיינית. כמוה גם המילים חָמְרָנוּת (מטריאליזם), מִינָנוּת (סקסיזם), שְׁלִילָנוּת (נגטיביזם).

גָּבֵר, שַׁלְטָנִי (דומיננטי)

שמות התואר גבר ושלטני נקבעו במילוני האקדמיה ללשון העברית בהקשרים שונים להבעת התכונה של בולטות, שליטה וכוח השפעה הגובר על גורמים אחרים. המילה גָּבֵר שקולה במשקלם של שמות תואר כגון כָּבֵד, יָבֵשׁ, שָׁלֵם. המילה שַׁלְטָנִי שקולה במשקל של שמות תואר בעלי הסיומת ־ני, כגון רַגְשָׁנִי, סַלְחָנִי, שַׁמְרָנִי, בַּדְלָנִי. במשקל זה חודש גם המונח ההפוך נַסְגָנִי (רצסיבי). השמות המופשטים הם גְּבֵרוּת ושַׁלְטָנוּת (דומיננטיות). המונח גבר נקבע לראשונה במילון המוסיקה משנת תשט"ו (1955), והמונח שלטני נקבע לראשונה במונחי הפסיכולוגיה משנת תש"ח (1948). [post_title] => עברית חברתית [post_excerpt] => איך אומרים אלטרואיזם בעברית? מהו שיחור? מדוע נבחרה המילה עילית כחלופה ל"אליטה"? על אלו ועל מונחים נוספים במדעי החברה: החפצה, גבֵר ושלטני. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:49:20 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:49:20 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5533 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים אלטרואיזם בעברית? מהו שיחור? מדוע נבחרה המילה עילית כחלופה ל"אליטה"? על אלו ועל מונחים נוספים במדעי החברה: החפצה, גבֵר ושלטני.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של אדם מצייר גרפיטי והכיתוב: ונדליזם? משחיתנות!

סביבה עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5683
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-03-25 10:55:22
    [post_date_gmt] => 2012-03-25 08:55:22
    [post_content] => 

מבחר מונחים מן המילון למונחי איכות הסביבה, תשע"א (2011)

דשונת, משחיתנות, מטמנה

דְּשֹׁנֶת (קומפוסט)

בלי ניקוד: דשונת. דשונת היא דשן אורגני שנוצר בעיקר מחומר צמחי שהתפרק על ידי חרקים וחיידקים בנוכחות אוויר (פירוק אירובי). הדשונת מוחזרת לקרקע כדי לטייב אותה. בדיונים – בשיתוף הציבור – עלו כמה וכמה הצעות, ובהן רְקֹבֶת ורַקְבּוּבִית, והמילה המקראית דֹּמֶן. לבסוף נבחר השורש דש"ן בשל משמעותו החיובית. המילה דשונת נקבעה במשקלן של מילים כמו פסולת, נסורת, נשורת, המציינות שיירים. לצד דשונת נקבע המונח מַדְשֵׁן לקומפוסטר.

מַשְׁחִיתָנוּת (ונדליזם)

משחיתנות פירושה השחתה זדונית של רכוש ושל ערכי טבע. אדם בעל נטייה להשחית הוא משחיתן, ופעולה של השחתה היא מעשה משחיתני (ונדלי). מילים דומות למשחיתנות בדרך היווצרותן הן מצליחנות, מתירנות, מציצנות. המילה חודשה בוועדה למונחי איכות הסביבה.

מִטְמָנָה (landfill)

מטמנה היא אתר להטמנת פסולת. המילה מטמנה נתקבלה על פי הצעתו של ד"ר ישראל פלג, המנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה. הוא הציע מַטְמֵנָה על פי המילה מַדְמֵנָה – מקום של דומן וזבל. ואולם האקדמיה העדיפה לקבוע את המילה על משקל המילים מִזְבָּלָה, מִרְפָּאָה, מִסְפָּרָה – המציינות מקומות. טָמַן פירושו הסתיר, שָׂם במקום שמור, ומכאן גם המילה מַטְמוֹן – שפירושה במקרא 'אוצר נסתר', כפי שמסופר בתיאור המפגש של יוסף ואחיו: "וַיֹּאמֶר: שָׁלוֹם לָכֶם, אַל תִּירָאוּ. אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם". המילה מִטְמָנָה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ג (1993). [post_title] => סביבה עברית [post_excerpt] => איך אומרים ונדליזם בעברית? מהי דשונת? ומה הקשר בין זבל למטמון? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 15:28:36 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 12:28:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5683 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים ונדליזם בעברית? מהי דשונת? ומה הקשר בין זבל למטמון?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 89

למד לשונך 89

WP_Post Object
(
    [ID] => 7012
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-03-14 15:18:06
    [post_date_gmt] => 2012-03-14 13:18:06
    [post_content] => לקט ממונחי איכות הסביבה שאושרו בשנת תשע"א (2011)
    [post_title] => למד לשונך 89
    [post_excerpt] => לקט ממונחי איכות הסביבה שאושרו בשנת תשע"א (2011): סְבִיבָתָנוּת, קַיָּמוּת, אֵנֶרְגִּיָּה שִׁמְשִׁית או אֵנֶרְגִּיַּת הַשֶּׁמֶשׁ, מַשְׁחִיתָנוּת, מְעַוֵּל סְבִיבָה, מוֹקֵדָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-89
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:24:59
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:24:59
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7012
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט ממונחי איכות הסביבה שאושרו בשנת תשע"א (2011): סְבִיבָתָנוּת, קַיָּמוּת, אֵנֶרְגִּיָּה שִׁמְשִׁית או אֵנֶרְגִּיַּת הַשֶּׁמֶשׁ, מַשְׁחִיתָנוּת, מְעַוֵּל סְבִיבָה, מוֹקֵדָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
ידיים אוחזות בקומפוסט - דשונת

אושר המילון למונחי איכות הסביבה (תשע"א, 2011)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9340
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-06-12 13:23:22
    [post_date_gmt] => 2011-06-12 10:23:22
    [post_content] => 

בד' בסיוון תשע"א, 6 ביוני 2011, אישרה מליאת האקדמיה ללשון העברית את המילון למונחי איכות הסביבה ובו כאלף מונחים. 

בכך הגיעה לכלל סיום עבודתה של הוועדה למונחי איכות הסביבה של האקדמיה ללשון העברית בשיתוף מכון התקנים הישראלי. חברי הוועדה – אנשי מקצוע מן המשרד להגנת הסביבה, מן האוניברסיטאות וממכון התקנים ונציגי האקדמיה ללשון העברית – חברו יחד ושקדו במשך שנים על הכנת המילון הזה.

המאבק על איכות הסביבה הולך ותופס מקום מרכזי בפעילות של כל הגורמים והמגזרים: משרדי הממשלה, השלטון המקומי, מערכת החינוך, הקהילה והפרט. יש אפוא חשיבות רבה שלצד הפעילות הברוכה בהגנת הסביבה ובשמירה על איכות הסביבה יהיו גם מונחים עבריים פשוטים ושקופים שישרתו את העושים במלאכה. המילון החדש בא למלא את הצורך הזה.

המילון מציע מונחים מוסדרים בענפים השונים של התחום: איכות אוויר ומים, טיפול בפסולת, רעש וקרינה, אקולוגיה ומדיניות סביבתית, אטמוספרה ואקלים, אקולוגיה חקלאית, אנרגייה, מעבדה וחומרים, כיבוי והצלה ומונחים כלליים באיכות הסביבה.

על הוועדה למונחי איכות הסביבה

הוועדה הוקמה בשנת תשנ"ח (1998). חבריה בהרכב הקבע היו ד"ר נצן איל ממכון התקנים – יושב ראש הוועדה, ד"ר ארנה ברגרזון, סגנית המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, פרופ' מיכאל זיס, יועץ בין־לאומי לבריאות ולהנדסת הסביבה, מלכה זמלי, נציגת האקדמיה ללשון העברית, בלהה נחמן, לשעבר כותבת תכניות לימוד במדעים במשרד החינוך, ראובן (רוֹבִּי) גלעד, לשעבר מנהל מרכז מידע ומבצעים ארצי במשרד להגנת הסביבה, ד"ר ז'אן קוך, ראש תחום הגנה מקרינה בממ"ג שורק; חסיה גדיאל ואירית גיל־עד – מרכזות הוועדה מיחידת העריכה וההוצאה לאור במכון התקנים הישראלי.

עוד השתתפו בוועדה פרופ' הודי בניהו (אוניברסיטת תל אביב), פרופ' ארזה צ'רצ'מן (הטכניון); המשרד להגנת הסביבה: תמר בן־ישעיה־שנקל ובני פירסט; משרד התשתיות הלאומיות: ד"ר אילה תמרי, דורון פלדמן, דוד שוגרמן; חברי האקדמיה ללשון העברית: פרופ' משה פלורנטין, פרופ' אורה שורצולד ופרופ' אורי שמעוני. מומחים מתחומים שונים יעצו לוועדה: אילן סתר (השירות המטאורולוגי) ופרופ' פינחס אלפרט (אוניברסיטת תל אביב); ד"ר סטיליאן גלברג וחנה סטריק (תחום רעש במשרד להגנת הסביבה); אביבה טרכטמן (תחום איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה); ד"ר שלמה קפואה (תחום אגרואקולוגיה במשרד להגנת הסביבה).

במהלך עבודת הוועדה הלכו לעולמם ד"ר עזרא נוריאל, שהיה יו"ר הוועדה, ופרופ' שרגא אירמאי איש המינוח הטכנולוגי באקדמיה ללשון. חברי הוועדה מבקשים להקדיש את המילון לזכרם.

מבחר מונחים מן המילון

  • דְּשׁוֹנֶת (קומפוסט), מַדְשֵׁן (קומפוסטר)
  • מִשְׁמָרִיּוּת (אחריות החברה להעביר לדורות הבאים את נכסי הקרקע במצב טוב ככל האפשר)
  • הוגְנוּת בין־דורית
  • הוגְנוּת סביבתית
  • מְעַוֵול סביבה (מי שפוגע בסביבה)
  • מַשְׁחִיתָנוּת (ונדליזם)
  • מְאַסְדֵּר (רגולטור)
  • אִפְנוּם (הוספת עלויות חיצוניות סביבתיות הכרוכות בייצור המוצר או בשימוש בו למחירו של המוצר לצרכן)
  • התיירקוּתיֵירוּק (greening)
  • התיירקְקוּת (greenwash; הצגת תדמית של התנהגות "ירוקה" ושמירה על הסביבה ללא כיסוי)
  • אִבְטוּל (הבאת אתר שהיה כור גרעיני למצב נקי מרדיואקטיביות לאחר הפסקת שירותו)
  • מִמְשַׁק סביבהניהול סביבה
  • נִמְבִּ"י (=נגד מיקום בחצרי; NIMBY – not in my back yard)
  • השבחה ירוקה (חידוש ציוד במטרה להפוך אותו לטוב יותר מבחינה סביבתית: חוסך אנרגייה, מזהם פחות וכדומה)
  • סְבִיבָתָנוּת (תפיסת עולם הדוגלת בשימור הסביבה ובהתאמת ההתנהגות האנושית לתנאי הסביבה ולמאזן האקולוגי)
  • גְּרִיטָה (הפיכה לגרוטאות)
  • אֵפֶר גַּעֲשִׁי (אפר וולקני)
  • אנרגייה שִׁמְשִׁיתאנרגיית הַשֶּׁמֶש (אנרגייה סולרית)
  • רְחוֹפֶת נִנְשֶׁמֶתחלקיקים נְשִׁימִים
  • אָָחוּ לַח ('אגן ירוק'; מערכת לטיפול בשפכים  באמצעות "ביצות" מלאכותיות)
  • אַקְוָוה (אקוויפר)
  • מִנְרוּל (מינרליזציה)
  • רכב כלאיים (רכב היברידי)
  • זבל ירוק (זבל צמחי)
  • מִטְמָן לפסולת רדיואקטיביתמִטְמָן (אתר להטמנת פסולת רדיואקטיבית)
  • מַאֲצֵרָה (כלי האוצר נוזלים הדולפים מכלי אחר)
  • מוֹקֵדָה (hotspot)
  • בַּר־מִחְזוּרמִתְמַחְזֵר

רשימת המונחים המלאה מתפרסמת באתר מונחי האקדמיה.

[post_title] => אושר המילון למונחי איכות הסביבה (תשע"א, 2011) [post_excerpt] => ד' בסיוון תשע"א, 6 ביוני 2011: מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילון למונחי איכות הסביבה ובו כאלף מונחים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%a9%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-09-18 09:45:31 [post_modified_gmt] => 2023-09-18 06:45:31 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9340 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ד' בסיוון תשע"א, 6 ביוני 2011: מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילון למונחי איכות הסביבה ובו כאלף מונחים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מַשְׁחִיתָנוּת
לרשימה המלאה