הדף בטעינה

על המילה מְעֻצֶּה

במילון

 (ללא ניקוד: מעוצה)
בנייןפוּעל
שורשעצי
נטייהמעוצָה
נטיית הפועל לכל הנטיות

הגדרה

  • (בבוטניקה) שמכיל עץ, דומה לעץ
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

צמחים יפי תואר שמות תואר שמגדירים את צמחי ארצנו לחך אזמלני- העלים דמויי אזמל, צרים ומחודדים. מרוה דגולה- מניפה דגל צבעוני ובולט המזמין חרקים מאביקים חטמית מאצבעת- העלים דמויי אצבעות. גזר קפח- קיפח = דק וגבוה מאוד

צמחים יפי תואר

WP_Post Object
(
    [ID] => 10249
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2013-02-01 15:49:19
    [post_date_gmt] => 2013-02-01 13:49:19
    [post_content] => [slideshow_deploy id='10213']

המצגת היא פרי שיתוף פעולה עם הבוטנאי פרופ' אבינעם דנין. פרופ' דנין היה חבר הוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל שפעלה באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשס"ג (1993–2002), וסיפק לוועדה את רשימת המצע על פי מגדיר פיינברון–דנין. גם לאחר סיום עבודת הוועדה סייע פרופ' דנין לאקדמיה במתן תשובות לשאלות הציבור בעניין צמחים, ומצדו נועץ באקדמיה בנוגע לשמות לצמחים שהתגלו בארץ ובהם גם צמחים חדשים למדע.
באתר האקדמיה אפשר למצוא כמה מתצלומי הצמחים שצילם ברשימות שפרסמנו. את התצלומים נתן לנו בנפש חפצה מן האתר "צמחיית ישראל ברשת" שהקים וניהל.
בשנת תשע"ו (2015) הלך פרופ' אבינעם דנין לעולמו, והאקדמיה איבדה ידיד יקר.
    [post_title] => צמחים יפי תואר
    [post_excerpt] => בשמות מינים רבים של צמחים יש שמות תואר מיוחדים ומסקרנים. במצגת תוכלו ללמוד על משמעותם של שמות התואר הללו ולראות דוגמאות בתצלומים מרהיבים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a6%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a4%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%90%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-09-08 23:00:15
    [post_modified_gmt] => 2022-09-08 20:00:15
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=10249
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בשמות מינים רבים של צמחים יש שמות תואר מיוחדים ומסקרנים. במצגת תוכלו ללמוד על משמעותם של שמות התואר הללו ולראות דוגמאות בתצלומים מרהיבים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
צילום של עלווית

לקראת ט"ו בשבט

WP_Post Object
(
    [ID] => 5436
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-01-27 08:56:10
    [post_date_gmt] => 2013-01-27 06:56:10
    [post_content] => 

עַלְוָה

בתמונה: עלוויתעלווה היא "כל העלים שבנוף האילן או השיח" (ד"ר מ' זגורודסקי, מלון כל־בו לחקלאות, תרצ"ט, 1939). אפשר להשוות את הצמד עַלְוָה ועָלִים לצמדים שֵׂעָר ושְׂעָרוֹת, דָּגָה ודָגִים. המילה המחודשת עלווה משמשת הן בתיאורים בוטניים הן בתיאורים ספרותיים. למשל: 'שיח בעל עלווה צפופה', 'עצי הברוש כהי העלווה', 'אִוושַׁת עַלוותָה של הצפצפה'. מן העלווה נולד השם עַלְוִית – שמן של ציפורים קטנות ממשפחת הסבכיים שעלוות העצים מספקת להן הסוואה. בתמונה: עלווית.

עֵצָה (xylem)

עצה; הרקמה מסומנת בחץעצה היא רקמה בצמח המובילה מים ומלחים מן השורשים אל שאר חלקי הצמח. העצה היא המרכיב העיקרי של הגזעים ושל ענפי העצים והשיחים, והיא שנותנת להם את יציבותם. חלקים אלו של הצמח מתוארים כחלקים מעוצים, ותהליך היווצרותם נקרא עיצוי. המילה עֵצה מצויה במקרא במשמעות אחרת – כלל העצים: "כִּרְתוּ עֵצָה וְשִׁפְכוּ עַל יְרוּשָׁלִַם סֹלְלָה" (ירמיהו ו, ו). בתמונה: חתך של גזע; העצה היא הרקמה מסומנת בחץ.

אָפִיל

בתמונה: מעוג אפיל. צילם אבינעם דניןפרי אפיל הוא פרי שמאחר להבשיל. היפוכו הוא פרי בַּכִּיר – המקדים להבשיל. בתיאור מכת ברד במצרים נאמר "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" (שמות ט, לב) – כלומר החיטה והכוסמת לא ניזוקו משום שהן מאחרות להבשיל. בלשון חכמים המילה אָפִיל מציינת גם את עונת הזריעה המאוחרת: "אם זרעת בבכיר זְרַע באפיל, שאין את יודע איזה זרע מתקיים לך – אם בבכיר אם באפיל" (קהלת רבה). לכמה מיני צמחים ניתן שם התואר אפיל, ובהם מָעוֹג אָפִיל ממשפחת החלמיתיים, המאחר לפרוח. בתמונה: מעוג אפיל. צילם אבינעם דנין.

נוֹפָה (בִּיּוֹמָה)

נופה היא מונח באקולוגיה המציין חברה של צמחים ובעלי חיים באזור רחב ידיים בעל מאפיינים גאוגרפיים ואקלימיים מוגדרים. המילה נופה חודשה על בסיס המילה נוף. בימי הביניים היו שהשתמשו במילה נוף במשמעות אזור גאוגרפי. כך למשל מפרש רד"ק את המילים "צבי היא לכל הארצות" (יחזקאל כ, ו) שנאמרו על ארץ ישראל: "תפארת וחמדה לכל הארצות היא כי היא הנוף האמצעי והוא משובח משאר הנופות ואוירה מזוג וטוב מכל הארצות, וכן אמר יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ [תהלים מח, ג]". את המילה נופה חידשה הוועדה למונחי הביולוגיה של האקדמיה ללשון העברית, והיא אושרה באקדמיה בשנת תשס"ט (2009). [post_title] => לקראת ט"ו בשבט [post_excerpt] => על מילים ישנות וחדשות הקשורות לצמחים: עַלְוָה, עֵצָה, אָפִיל ונוֹפָה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%98 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-02 00:17:28 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 21:17:28 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5436 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

על מילים ישנות וחדשות הקשורות לצמחים: עַלְוָה, עֵצָה, אָפִיל ונוֹפָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>