הדף בטעינה

על המילה לַבָּה

במילון

 (ללא ניקוד: לבה)
מיןנקבה
שורשלבב
נטייה לכל הנטיות

הגדרה

  • להבה (ספרותי)
  • חומר מותך ולוהט הנפלט מֵהר געש (בלועזית: לָבָה)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

שער גיליון 113 של למד לשונך

למד לשונך 113

WP_Post Object
(
    [ID] => 16636
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2016-08-07 12:50:27
    [post_date_gmt] => 2016-08-07 09:50:27
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ד-תשע"ה-תשע"ו
    [post_title] => למד לשונך 113
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ד-תשע"ה-תשע"ו: שׁוֹמֵרָה, סוֹכֵכָה, מִצְלָלָה, מִבְצוֹר, לַבָּה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-113
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 12:04:41
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 09:04:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=16636
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ד-תשע"ה-תשע"ו: שׁוֹמֵרָה, סוֹכֵכָה, מִצְלָלָה, מִבְצוֹר, לַבָּה. המשך קריאה >>

אושרו מילים בשימוש כללי מתחום קרבת המשפחה (תשע"ה, 2014)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9000
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2014-12-15 11:29:48
    [post_date_gmt] => 2014-12-15 09:29:48
    [post_content] => 

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) אושרו מילים חדשות בשימוש כללי בתחום קרבת המשפחה, בתחום המזון ועוד.

מילים בתחום קרבת המשפחה

בשנים האחרונות הגיעו פניות רבות אל הוועדה למילים בשימוש כללי לקבוע מונחים בתחום המשפחה המורחבת. הוועדה דנה בכמה מהם, הציעה מונחים ואלו אושרו במליאת האקדמיה.

  • נֶכְדָּן הוא נכד האח או האחות. בעבר קבע ועד הלשון את המילה 'נכדן' לבן האח ואולם היא לא נקלטה במשמעות זו, ובמקומה משמשת מאז ועד היום המילה אַחְיָן.
  • דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא הם אחֵי הסב או הסבה. לצד אלו נקבעו גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה, ומהם נגזרת צורת הרבים 'דודים גדולים'.
  • חִמֵּשׁ וחִמֵּשָׁה הם בני הנין. המילה חִמֵּשׁ נוצרה על פי שִׁלֵּשׁ ורִבֵּעַ שבמקרא, וחידושה מיוחס לביאליק. רבים משתמשים במילה, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה אימוץ רשמי.

מילים בתחום המזון

  • מִצְלֶה – "על האש", האירוע החברתי של הצלייה והאכילה. החלטה זו התקבלה בעקבות החלטה מלפני כעשר שנים לחדש את מַצְלֶה למכשיר הצלייה (מנגל, גריל). המילה מִצְלֶה שקולה במשקל המילה מִשְׁתֶּה.
  • זְלֹלֶת (ג'אנק פוד) – במילה זלולת יש שילוב של זלילה וזוֹל (נחות, חסר ערך, על פי "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל" בירמיהו טו, יט). המילה שקולה במשקל המילה פְּסֹלֶת.
  • עוּגוֹנִית – קאפקייק. בשנים האחרונות הגיעו לאקדמיה עשרות פניות למצוא חלופה עברית לקאפקייק. ההצעה עוגונית זכתה לתמיכה רחבה של הגולשים באתר האקדמיה.
  • שׁוֹקוֹלָדַאי – שוקולטייר, אדם שמקצועו עיבוד והכנה של ממתקים ומוצרים משוקולד, כגון מוליות (פרלינים). הצורה שוקולדאי נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן שׁוֹקוֹלָדָן, שׁוֹקוֹלָדָר, שַׁקְלָד, שַׁקְלְדַאי, שַׁקְלְדָן, מְשַׁקְלֵד, שׁוֹקוֹלָן, שׁוֹקוֹלַאי, שׁוֹקוֹלָר.
  • מַצְנֵם – טוסטר. בעבר התנגדו באקדמיה למילה מַצְנֵם וקבעו במקומה מַקְלֶה, שכן טוסטר אינו עושה צנימים אלא קולֶה לחם. ואולם המילה מצנם התפשטה בציבור, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה. לפי זה טוסטר לחיצה הוא מַצְנֵם לְחִיצָה, ומכינים בו כָּרִיךְ קָלוּי.
  • מִגְדְּנַאי – קונדיטור; מִגְדְּנָאוּת – קונדיטאות; מִגְדָּנִיָּה – קונדיטוריה. שלוש המילים העבריות כבר משמשות, והאקדמיה קיבלה אותן בשמחה. מקורן במילה מִגְדָּנוֹת המופיעה במקרא בהקשר של מתנות וחפצי ערך (בראשית כד, נג ועוד). רבים קושרים את 'מגדנות' למילה מֶגֶד – טוב, מֶתֶק. כבר בספרות ימי הביניים יש שימוש במִגְדָּנוֹת במשמעות מְגָדִים, מאכלים מתוקים. במילוני ועד הלשון המילה מִגְדָּנוֹת היא חלופה ל־sweets לצד מַטְעַמִּים, מַמְתַּקִּים ורֶקַח.

מילים שונות

  • תִּקּוּנַאי – הנדימן, "תיקונצ'יק". סיומת ־אי אופיינית לבעלי מקצוע, כגון חַשְׁמַלַּאי. לצד תיקונאי הוצעו גם תַּקָּן, תַּקְנַאי.
  • תְּמוּנָה מְזַהָה ('תמונת פספורט') – המונח נקבע בהשראת המונח 'תעודה מזהה'.
  • פַּמְפֶּמֶת – פומפה. המילה פמפמת מזכירה בצליליה את הקול שנוצר בעת השימוש במכשיר, ויש לה זיקה למונח הלועזי.
  • לַבָּה (במלרע, במקום לָבָה). כבר במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה עולה הכתיב לבה המכוון כנראה למילה המקראית לַבָּה שנהוג לפרשה להבה, אש. עד כה נהגה במונחי האקדמיה הצורה לָבָה (בבי"ת רפה) – על פי lava הלועזית.

המילים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. ראו ב'הצגת מילון': שימוש כללי (תשע"ה).

[post_title] => אושרו מילים בשימוש כללי מתחום קרבת המשפחה (תשע"ה, 2014) [post_excerpt] => מליאת האקדמיה ללשון העברית התכנסה בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) ואישרה את המילים נכדן (נכד האח), תיקונאי (הנדימן), זלולת (ג'אנק פוד), עוגונית (קאפקייק) ועוד. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-03-26 02:25:30 [post_modified_gmt] => 2019-03-26 00:25:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9000 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מליאת האקדמיה ללשון העברית התכנסה בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) ואישרה את המילים נכדן (נכד האח), תיקונאי (הנדימן), זלולת (ג'אנק פוד), עוגונית (קאפקייק) ועוד. המשך קריאה >>

פרשת שמות – לבת האש

WP_Post Object
(
    [ID] => 13345
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2016-01-03 13:03:37
    [post_date_gmt] => 2016-01-03 11:03:37
    [post_content] => 

בתיאור מעמד הסנה הבוער נאמר: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" (שמות ג, ב). על פי ההסבר המקובל 'לבת אש' אינה אלא 'להבת אש'. כך למשל תרגם אונקלוס "בשלהובית אישתא" ('בשלהבת אש'), ובדרך זו הלכו התרגומים האחרים ורוב המילונים המודרניים.

מבחינה דקדוקית ההסבר הזה מניח שהה"א של המילה לֶהָבָה נשלה משום מה – הידמתה לבי"ת שאחריה ונבלעה בה בדגש. אך הידמות כזו של ה"א לא מצאנו בשום מילה אחרת. אולי משום כך לא נחה דעתם של כמה מפרשני ימי הביניים מן ההסבר הזה, והם ביקשו הסבר חלופי. רש"י, אבן עזרא ואחרים הציעו לראות במילה לַבָּה צורה אחרת של לֵב. לשיטתם לבת אש היא 'לב האש', 'מרכז האש' – כמו 'לב ים', 'לב השמיים'. לפי הסבר זה המילה לַבָּה קרובה למילה לִבָּה (יחזקאל טז, ל) שאף היא עניינה לב, מרכז (מכאן בימינו 'ליבת הפרי', 'לימודי ליבה' ועוד). את השלשָה לֵב–לַבָּה–לִבָּה אפשר להשוות לשלשה גַּן–גַּנָּה–גִּנָּה.

ואולם כבר בימי הביניים הוצעה גם הבנה אחרת להסבר הקושר בין לבה ללהבה. לפי הבנה זו, הנזכרת למשל אצל אבן ג'נאח ורד"ק, לַבָּה גזורה מן השורש לב"י (לב"ה) – שורשו של הפועל לִבָּה הקשור אף הוא באש. שורש זה מוכר מספרות חז"ל, ואפשר שהוא אח לשורש לה"ב. אך גם הסבר זה איננו חף מקשיים, והקושי המרכזי בו הוא כמובן הדגש שבצורה לַבָּה. אבן ג'נאח ואחרים הציעו לראות בו דגש תבניתי של משקל המילה – בדומה לדגש במילה אַוָּה (אוות ליבו) מן השורש או"י. ואולם מדובר במשקל נדיר מאוד.

תהא המשמעות המקורית של לַבָּה אשר תהא – בימינו המילה נושאת משמעות אחרת הקשורה אף היא באש: סלע מותך לוהט הנפלט מהרי געש. משמעות זו באה למילה משמו הלועזי של החומר הזה: lava – מילה איטלקית שמקורה בפועל שמשמעו 'לזרום', 'לשטוף'. בתקופת תחיית העברית נתפסה תחילה המילה lava כמילה לועזית לכל דבר: היא נכתבה בווי"ו – לאווא או לאווה, ולעיתים ננקטו תמורתה מונחים עבריים שונים דוגמת 'אֵפר קודח', 'אדמה בוערה', 'לשונות אש', 'נחלי אש', 'אש הֶמסים'. במחצית השנייה של המאה התשע עשרה עולה הכתיב לבה בבי"ת, וככל הנראה מדובר בעברוּת מכוון של המילה המבוסס על לבת האש המקראית. בכתבים שונים אף אפשר למצוא לצד הכתיב הזה את תעתיק המילה הלועזית בסוגריים. כך למשל בתיאור המשעשע הזה מתוך "דרכי הרפואה" לדוד גורדון, 1870: "לאיש אחד קרה אשר בעת הלך לישון הניח לרגליו בקבוק מלא מים חמים לחמם אותן, ויחלום כי עובר הוא על ראש הר עטנא החוצב להבות אש, והולך שם על הלבה (לאווא) היוצאת מתוך ההר".

במונחי האקדמיה נקבעה בעבר הצורה לָבָה בבי"ת רפה כהגיית המילה הלועזית, אך לאחרונה נקבעה תמורתה הצורה העברית המקראית לַבָּה בדגש. כך הצטרפה הלבה באופן רשמי אל קבוצה מעניינת של מילים עבריות מן המקרא שמשמען המדויק בימינו נובע מדמיון צליל ומשמעות למילה לועזית. למשל: גָּאוֹן (בתנ"ך גאווה ורוממות ובהמשך ראש ישיבה, וכיום אדם מחונן ומוכשר במיוחד על פי genius), מְכוֹנָה (בתנ"ך 'כַּן', 'בסיס' ובימינו machine), מַסֵּכָה (בתנ"ך פסל מתבנית יצוקה, וכיום כיסוי לפנים על פי mask).[1]

כתבה תמר קציר. _________________________________

[1] לתופעה מרתקת זו בהחייאת לשוננו ובכלל טָבַע הבלשן גלעד צוקרמן את המונח תשמו"ץ = תרגום שומר משמעות וצליל (phono-semantic matching).

  [post_title] => פרשת שמות – לבת האש [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-12-24 11:21:56 [post_modified_gmt] => 2022-12-24 09:21:56 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13345 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בתיאור מעמד הסנה הבוער נאמר: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" (שמות ג, ב). על פי ההסבר המקובל 'לבת אש' אינה אלא 'להבת אש'. כך למשל תרגם אונקלוס "בשלהובית אישתא" ('בשלהבת אש'), ובדרך המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


לַבָּה
לרשימה המלאה
כללי (תשע"ה, 2015)
לַבָּה במלרע
על פי לַבַּת אֵשׁ שבמקרא
אנרגייה (תשנ"ב, 1992)
לַבָּה לוֹהֶטֶת*
* במילון המקורי כתוב: לָבָה לוֹהֶטֶת
אנרגייה (תשנ"ב, 1992)
לַבָּה*
* במילון המקורי כתוב: לָבָה
גאוגרפיה (תשי"ט, 1959)
הֵלֶךְ לַבָּה* , זֶרֶם לַבָּה*
* במילון המקורי כתוב: הֵלֶךְ לָבָה
* במילון המקורי כתוב: זֶרֶם לָבָה

במבט היסטורי

שכיחות הערך לַבָּה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>