WP_Post Object
(
    [ID] => 28168
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-03-20 11:11:17
    [post_date_gmt] => 2018-03-20 09:11:17
    [post_content] => 
בשנת תשע"ח החליטה האקדמיה לאמץ את המילה המקראית חֵמֶת לציון 'שלוקר' – כלי לנשיאת מים שמחוברת אליו צינורית שתייה. המילה חמת נזכרת במקרא בספר בראשית בסיפור גירושם של הגר וישמעאל. 
מכתב מעניין שנמצא בארכיון האקדמיה מלמד שלמעלה משבעים שנה קודם לכן כבר היה מי שחשב להשתמש בחמת לציון כלי שתייה מודרני. חייל בשם א' שניצר ששירת ב"רגימנט הארצישראלי" בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה שלח בקיץ תש"ד (יוני 1944) מכתב לוועד הלשון, ובו הציג את ההתלבטות של החיילים העברים החונים במדבר בשאלה איך לקרוא לכלי הקיבול ששימש אותם לשתייה – חמת או נאד (המילה מימייה כנראה טרם הוכרה באותה תקופה).
הפונה מונה את הנימוקים בעד חמת ומציין שנאד מוכר ככלי קיבול ליין ולשמן. הוא מסכם את פנייתו בבקשה נמרצת: "על כן נבקשכם הסברה וחריצת משפט לפי מיטב ידיעתכם וסמכותכם וגם נא להביא הוכחות ודגמאות מהספרות", והוא אף מסכם ואומר "קשים חבלי שעברור [עברות] ורבה גם הפלוגתא הבלשנית".
החייל מוסיף ושואל מהי צורת הרבים של החמת, וחותם: "בברכת פדות עמנו והניצחון הקרוב לבוא. א' שניצר, אי שם בארץ שיחור [=מצרים], בשרב".
 
    [post_title] => מה יהיה שמו של כלי נשיאה למים?
    [post_excerpt] => 
חייל ששירת ב"רגימנט הארצישראלי" בצבא הבריטי שלח בקיץ תש"ד (יוני 1944) מכתב לוועד הלשון, ובו הציג את ההתלבטות של החיילים העברים החונים במדבר.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%a0%d7%a7%d7%a8%d7%90-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-01-16 15:32:43
    [post_modified_gmt] => 2024-01-16 13:32:43
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=28168
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

חייל ששירת ב"רגימנט הארצישראלי" בצבא הבריטי שלח בקיץ תש"ד (יוני 1944) מכתב לוועד הלשון, ובו הציג את ההתלבטות של החיילים העברים החונים במדבר.

WP_Post Object
(
    [ID] => 27764
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-02-25 11:19:07
    [post_date_gmt] => 2018-02-25 09:19:07
    [post_content] => מילים בשימוש כללי ועוד
    [post_title] => למד לשונך 121
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי ועוד: בַּקְבּוּקִית, חֵמֶת, כְּמוּסַת קָפֶה, קוֹדָר.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-121
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 12:14:27
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 09:14:27
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=27764
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 21980
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2017-06-25 09:35:48
    [post_date_gmt] => 2017-06-25 06:35:48
    [post_content] => שלוקר הוא תיק לנשיאת מים ולוֹ צינורית ארוכה בעלת פייה (לעיתים השלוקר איננו תיק בפני עצמו, אלא שקית אטומה שנושאים בתרמיל). השימוש בשלוקרים נפוץ בקרב מטיילים ורוכבי אופניים. המילה שלוקר נוצרה ממילת העגה שְׁלוּק – 'לגימה' (מיידיש בעקבות הגרמנית Schluck).

אל הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית הגיעה ההצעה לקרוא לשלוקר לְגִימוֹן.

הוועדה פנתה אל הציבור בבקשה להגיב על ההצעה ולהציע רעיונות נוספים. רבים הגיבו על ההצעה, מי בעדה ומי נגדה, ואף שלחו לנו שלל הצעות ובהן מַלְגֵּם, לוֹגְמָן, שַׂקִּיָּה (שקית שתייה), שק־לֶגֶם, מֵי־גַב, יַנְקוּט (ילקוט יניקה), תִּיקַשׁ (תיק +קש). ההצעות הועברו אל הוועדה להמשך הדיון במונח.

בישיבה של הוועדה למילים בשימוש כללי הוצעה לצד המילה לגימון המילה העתיקה חֵמֶת כחלופה לשלוקר.

במליאת האקדמיה הוחלט ברוב קולות לאמץ את המילה חמת תמורת שלוקר.
* * *
המילה חֵמֶת מוכרת מסיפור הגירוש של הגר וישמעאל:

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם. וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ. וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ. וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר. וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת. (בראשית כא, יד-כ)

 
    [post_title] => דרוש שְׁלוּקֶר עברי
    [post_excerpt] => שלוקר הוא תיק לנשיאת מים ולוֹ צינורית ארוכה בעלת פייה. השימוש בו נפוץ בקרב מטיילים ורוכבי אופניים. הגיעה אלינו הצעה לקרוא לשלוקר לְגִימוֹן. פנינו לציבור וקיבלנו תגובות על ההצעה וכן הצעות נוספות. בסופו של דבר הוחלט במליאת האקדמיה על החלופה העתיקה חֵמֶת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%93%d7%a8%d7%95%d7%a9-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%a8-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-01 17:39:29
    [post_modified_gmt] => 2022-08-01 14:39:29
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21980
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)