הדף בטעינה

על המילה הַבְטָחָה

במילון

 (ללא ניקוד: הבטחה)
מיןנקבה
שורשבטח
נטייההַבְטָחוֹת; שם הפעולה של מַבְטִיחַ לכל הנטיות

הגדרה

  • אמירה שיש בה התחייבות לעשות משהו (תשלום, עזרה וכדומה)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

הבטחת איכות ואבטחת מידע

WP_Post Object
(
    [ID] => 212
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-07-25 12:19:15
    [post_date_gmt] => 2010-07-25 09:19:15
    [post_content] => 

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה.

הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה מתן אמצעי ביטחון מפני התקפה לא צפויה (באנגלית: security). ממנה נגזרו הפועל אִבְטֵחַ ובעל המקצוע מְאַבְטֵחַ.

באיזו משתי הצורות נשתמש בהקשר של 'איכות' ובאיזו מן השתיים בהקשר של 'מידע'?

מכיוון שאת האיכות אין מאבטחים, אין מגִינים עליה מפני אויב כלשהו – יש לומר הבטחת איכות. לעומת זאת ארגונים מבקשים שהמידע שיש ברשותם יישאר חסוי, ויש אפוא לשמור ולהגן עליו מפני גורמים זרים המעוניינים לשים עליו את ידם – לכן יש לומר אבטחת מידע.

[post_title] => הבטחת איכות ואבטחת מידע [post_excerpt] => מכיוון שאת האיכות אין מאבטחים, אין מגִינים עליה מפני אויב כלשהו – יש לומר הבטחת איכות. לעומת זאת ארגונים מבקשים שהמידע שיש ברשותם יישאר חסוי, ויש אפוא לשמור ולהגן עליו מפני גורמים זרים המעוניינים לשים עליו את ידם – לכן יש לומר אבטחת מידע. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%91%d7%98%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%91%d7%98%d7%97%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-10 02:11:45 [post_modified_gmt] => 2020-04-09 23:11:45 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=212 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מכיוון שאת האיכות אין מאבטחים, אין מגִינים עליה מפני אויב כלשהו – יש לומר הבטחת איכות. לעומת זאת ארגונים מבקשים שהמידע שיש ברשותם יישאר חסוי, ויש אפוא לשמור ולהגן עליו מפני גורמים זרים המעוניינים לשים עליו את ידם – לכן יש לומר אבטחת מידע.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

WP_Post Object
(
    [ID] => 864
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-07-25 12:09:34
    [post_date_gmt] => 2010-07-25 09:09:34
    [post_content] => 

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום הבדל משמעות בין הצורות באל"ף לצורות בה"א, והן משקפות לעיתים טיפוסי לשון שונים. לדוגמה, הצורה הבדלה אופיינית לעברית כפי שהיא משתקפת בתלמוד הבבלי, ואילו הצורה אבדלה אופיינית לעברית של ארץ ישראל כפי שהיא משתקפת בתלמוד הירושלמי.

בשמות אחדים נוצר בידול משמעות בין הצורה בה"א לצורה באל"ף: הזכרה (הפעולה, כגון 'הזכרת נשמות', 'הזכרת שמות המשתתפים') לעומת אזכרה (לנפטר); הזעקה (הפעולה, כגון 'הזעקת המשטרה למקום האירוע') לעומת אזעקה (צליל שמופק על ידי מנגנון ומופעל בשעת סכנה). במקרים אחרים הבידול הוא תוצאה של מעשה המינוח. למשל המונח אסדרה נקבע כחלופה ל'רגולציה' לצד המילה הכללית הסדרה, וכיוצא בזה הם המונחים אבטחה לעומת הבטחה, אבחנה (דיאגנוזה) לעומת הבחנה.

לצד המילים שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה. למשל: 'הזהרה' ו'אזהרה', 'השליה' ו'אשליה', 'הפליה' ו'אפליה', 'הונאה' ו'אונאה'. ואף יש שרק הצורה באל"ף משמשת, דוגמת 'אבטלה'.

אנשי לשון רבים בתקופת התחייה וגם בתקופה מאוחרת יותר יצאו נגד הצורות במשקל 'אפעלה' שטעמה של הארמית דבק בהן, וקראו להשתמש בצורות במשקל 'הפעלה' שהוא המשקל העברי המקורי. לכן נעדיף 'המצאה' ולא 'אמצאה', 'התראה' ולא 'אתראה' וכדומה.

[post_title] => מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה [post_excerpt] =>

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. לצד שמות שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה.

[post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%90%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 17:27:35 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:27:35 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=864 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. לצד שמות שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה.


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הַבְטָחָה, אַבְטָחָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>