WP_Post Object
(
    [ID] => 11838
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-09-10 14:05:51
    [post_date_gmt] => 2015-09-10 11:05:51
    [post_content] => המילה הֶפְטֵר חודשה בשנות החמישים של המאה העשרים במסגרת גיבוש מונחי המשפט לצורכי המדינה הצעירה. במונחי האקדמיה היא כלולה בפרק "דיני שטרות" ברשימת מונחי משפט שפורסמו בשנת תשי"ז (1957).

הפטר הוא 'שחרור מחוב', 'מתן פטור מחוב' (discharge), כגון בפשיטת רגל. בסוף שנת תשע"ה נכנס לתוקפו חוק ולפיו יזכו גם חייבים להוצאה לפועל בהפטר, כלומר שמיטת חוב, בתנאים מסוימים.

לשורש פט"ר משמעות של 'שילוח', 'שחרור', 'היפרדות'. ממובנים אלו נגזרים גוני משמעות אחדים הבאים לידי ביטוי בפעלים בכל שבעת הבניינים: פָּטַר, נִפְטַר, הִפְטִיר, הֻפְטַר, פִּטֵּר, פֻּטַּר והִתְפַּטֵּר (ואפשר להוסיף לרשימה גם את הפועל התפוטר – שילוב של סביל ופעיל).

משקל המילה הֶפְטֵר הוא הֶפְעֵל, והוא קשור לבניין הפעיל, כמו מקבילו הרווח יותר הַפְעָלָה. בדרך כלל שמות במשקל הַפְעָלָה מציינים את הפעולה הכללית ולשמות במשקל הֶפְעֵל ניתנה משמעות ייחודית, כגון הסכמה והסכם, הפרשה והפרש, הגבלה והגבל, הצעה והֶצֵּעַ. גם האקדמיה מנצלת אפשרות זו ומחדשת מילים במשקל הֶפעֵל, כגון הֶתְמֵד (אינרצייה, לעומת התמדה), הֶדְבֵּק (קולאז', לעומת הדבקה).

ואולם היחס בין הפטר להפטרה שונה. המילה הפטרה מוכרת בעיקר במשמעות קריאה בפרקי נביאים לאחר קריאת התורה בשבת ובמועד. 'הפטיר בנביא' מוסבר בדרך כלל 'סיים בפרק מן הנביאים', שכן סיום הוא אחד מגוני המשמעות של פט"ר המתקשר להיפרדות ולשחרור. לעומת זאת הפטר קשור למשמעות של השתחררות, קבלת פטור.

נעיר כי במילון למונחי המוסיקה של האקדמיה (תשט"ו, 1955) נקבע הֶפְטֵר תמורת postlude לציון נגינת הסיום (כנגד אַקְדָּמָה תמורת prelude) – בהשראת ההפטרה המסורתית.
    [post_title] => הֶפְטֵר
    [post_excerpt] => המונח הֶפְטֵר נקבע לציון 'שחרור מחוב' – על המונח ועל מילים אחרות מן השורש פט"ר.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 14:28:38
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 11:28:38
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=11838
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5599
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-05-20 09:59:39
    [post_date_gmt] => 2012-05-20 06:59:39
    [post_content] => 
הדבק, מזערת, חלון מסכית, פתכה, טינית, מוזאון קטור
הֶדְבֵּק (קולז')
הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק.
בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים זה לזה: הדבק סוגות, הדבק רעיונות, הדבק סגנונות, הדבק ציטוטים ועוד. הדבק הוא גם אתר במרשתת הבנוי מקטעים הלקוחים מאתרים אחרים (mashup).
המילה הֶדְבֵּק שקולה במשקלן של מילים כמו הֶדְפֵּס, הֶסְכֵּם, הֶעֱתֵק.
את המילה הֶדְבֵּק הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז (1997).
מִזְעֶרֶת (מיניאטורה)
מזערת היא יצירת אומנות – ציור, פסל ואף טקסט – במידות זעירות, וכן דגם זעיר של מבנה, של עיר וכדומה.
השורש זע"ר מביע קטנוּת ומיעוט, והוא מקביל לשורש צע"ר (צָעִיר, מִצְעָר). מן השורש זע"ר יש במקרא מִזְעָר וזְעֵיר: "מְעַט מִזְעָר" (ישעיהו), "כַּתַּר לִי זְעֵיר" (איוב, מקובל לפרשו 'חכה לי מעט'). מספר הזוהר ירשנו את הצירוף 'בזעֵיר אנפין' (מילולית 'בקטן־פנים') המתפרש כיום "בפנים קטנות" ומשמש לעיתים חלופה ל'מיניאטורי'. לצד אלו התחדשו בלשוננו זָעִיר, זַעֲרוּרִי, זִעוּר (למשל סרט זיעור – מיקרופילם), מִזְעָרִי (מינימלי), ומכאן הפועל מִזְעֵר, וגם מִזְעֶרֶת.
המילה מִזְעֶרֶת נכללת במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).
חַלּוֹן מַסְכִּית (ויטרז')
חלון מסכית הוא לוח המורכב מחתיכות זכוכית צבעוניות, המצטרפות לקישוט. הלוח מותקן כשמשה במבנה.
המילה מסכית נקבעה על פי מַשְׂכִּית שבתנ"ך, שמקובל לפרשה 'ציור', 'קישוט', 'מעשה אומנות', למשל: "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי כה, יא). שורש המילה משכית הוא שׂכ"י, ובתקופה מאוחרת יותר נכתב בסמ"ך. הפועל סָכָה משמעו 'הסתכל', 'ראה', וכך נאמר במדרש על יסכה "שהכל סוכים ביופיה". מכאן גם המילה סיכוי – תקווה, תוחלת, מה שנראה לעתיד. בדומה למשכית יש במקרא שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה. שכיות וכן משכיות הן חפצים נחמדים למראה.
את הצירוף חַלּוֹן מַסְכִּית הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ג (1993).
פְּתֵכָה (פָּלֵטָה)
פתֵכה היא לוח של ציירים למשיחה ולפיתוך (ערבוב) של צבעים. בדרך כלל לפתכה צורה אליפטית, ויש בה מקום להנחת הצבעים וחלל להכנסת האגודל.
מילים מן השורש פת"ך המציינות ערבוב מוכרות מספרות חז"ל. את המילה שָׁמַיִם שבסיפור הבריאה דרשו חז"ל במשמעות 'אש' ו'מים': "נטל הקב"ה אש ומים ופתכן זה בזה, ומהן נעשו שמים" (בראשית רבה). על הפסוק "וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד" (שמות ט, כד) נאמר במדרש "אש וברד פתוכין זה בזה" (פסיקתא דרב כהנא).
המילה פתכה אושרה באקדמיה בשנת תשס"ו (2006).
טִינִית (פלסטלינה)
טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה.
המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת המילה בצורה טִינָה (או טִינָא), והיא מקבילה במשמעה למילים המקראיות 'חומר' ו'טיט'.
במדרש תהלים נאמר על ים סוף: "נעשה להם [לבני ישראל] טינא, כמה שנאמר 'דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ, חֹמֶר מַיִם רַבִּים" (חבקוק ג, טו), ובמצרים כתיב 'וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים' (שמות א, יד). כיון שירדו לים אמרו: מטיט וחומר יצאנו ובטיט וחומר חזרנו. מיד 'וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב' (תהלים קו, ט)".
המילה טינית אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"א (1991).
מוּזֵאוֹן קָטוּר
מוזאון קטור הוא "מוזאון פתוח" (open air museum), כלומר אתר המשמש מוזאון, שהמוצגים בו הם מבנים ומתקנים היסטוריים, ארכאולוגיים וכדומה שהיו באתר או שהובאו אליו. המבקרים במוזאון קטור מסיירים במבנים ומחוץ להם.
המילה קָטוּר מקורה בספר יחזקאל. בתיאור המקדש שראה הנביא בחזונו נזכרות חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת. במשנה הוסברה המילה "קטורות" – "שאינן מקוֹרות", כלומר ללא תקרה. רחבעם זאבי ז"ל, בהיותו מנכ"ל מוזאון ארץ ישראל, הציע לחדש מילה ל"מוזאון פתוח" הגזורה מן המילה קטור.
הצירוף מוזאון קטור אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ד (2004).
    [post_title] => אומנות עברית
    [post_excerpt] => מהי החלופה העברית לקולז', מהו מוזאון קטור, וכיצד קוראים בעברית ללוח שהציירים מערבבים בו את הצבעים? על מילים אלו וגם על מזערת, חלון מסכית וטינית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-13 16:11:36
    [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:11:36
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5599
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 7896
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2010-07-30 16:15:11
    [post_date_gmt] => 2010-07-30 13:15:11
    [post_content] => אִגֶּרֶת מֵידָע - newsletter
ניוזלטר. מסר מקוּון הנשלח לרוב בדואר האלקטרוני מטעם ארגון מסוים, וכולל מידע מעודכן וחדשות על הנעשה בארגון – פעילויות, מוצרים וכדומה.



הֶדְבֵּק - mashup
אתר במרשתת הבנוי מקטעים הלקוחים מאתרים אחרים. הֶדְבֵּק הוא גם החלופה העברית לקולז'.
ראו גם: אומנות עברית: הדבק



יוֹמַן רֶשֶׁת - blog
בְּלוֹג (קיצור של weblog).



מְקֻוָּן - on-line
און־ליין. לדוגמה, לימוד מקוּון, למידה מקוּונת (e-learning). המילה נגזרה מן המילה קו. מחדש המילה הוא איש הפרסום ראובן וימר.



מִרְשֶׁתֶת - internet
אינטרנט. רשת הקושרת אלה לאלה רשתות מחשבים הפרוסות ברחבי העולם; רשת הרשתות.



פַּרְצוּפוֹנִים - emoticons, smilies
אמוטיקונים, סמיילי; סמלים המביעים רגשות – לעיתים בצורת פרצוף – ומשוגרים בדואר האלקטרוני או במסרונים (בטלפון הנייד).



רָגְלָה - spyware
תוכנת ריגול; המונח רוגלה נגזר על פי שמות אחרים במשקל הזה הקשורים למחשב, כגון תוכנה, חומרה, לומדה.

 


    [post_title] => מרשתת
    [post_excerpt] => מה הם פרצופונים, ואיך בדיוק אומרים בלוג בעברית? כמה מונחים עבריים מעולם המרשתת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-03-02 08:14:51
    [post_modified_gmt] => 2021-03-02 06:14:51
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7896
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6828
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1997-02-14 15:18:29
    [post_date_gmt] => 1997-02-14 13:18:29
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנת תשנ"ז
    [post_title] => למד לשונך 21
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנת תשנ"ז: יָשְׁרָה, הֶדְבֵּק, אַמְבַּט עִסּוּי, וִילוֹן רְפָפוֹת, הֶחְכֵּר; על קיום הקמץ בנטיית מילים במשקל פְּעָלָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-21
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:34:46
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:34:46
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6828
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 25989
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-12-27 16:38:19
    [post_date_gmt] => 2017-12-27 14:38:19
    [post_content] => 
מילים עתיקות:
אָמָּן, אָמָּנוּת, בִּימָה, גִּבּוֹר (ספרותי), דְּיוֹקָן, הַדְרָן, זִמְרָה, חֶרֶט, יָצִיעַ, מָחוֹל, מַחֲזֶה, מִכְחוֹל, מְנַצֵּחַ, מַקְהֵלָה, מְשׁוֹרֵר, סִרְטוּט, עִטּוּר, עֲלִילָה, עִצּוּב, פִּסּוּל, צִיּוּר, קְלָעִים, רִקּוּד, רִשּׁוּם, תַּרְבּוּת
מילים חדשות:
ציור ופיסול: אִיּוּר, דְּגָם (pattern), הֶדְבֵּק (קולז'), הֶדְפֵּס, חַלּוֹן מַסְכִּית (ויטרז'), חֲרֹתֶת (גרפיטי), כְּרָזָה, מִזְעֶרֶת (מיניאטורה), מֵיצָב, מַצְבֵּעַ, מִרְקָם, מִשְׁלֶבֶת (מונוגרמה), מִתְאָר (קונטור), עֲלִילוֹן (קומיקס), צִבְעָן (פיגמנט), רְשֹׁמֶת (סקיצה), תַּבְלִיט, תַּגְלִיף, תַּחְרִיט, תַּמְשִׁיחַ (פרסקו), תַּעֲרוּכָה, תְּצוּגָה, תַּצְרִיב, תַּשְׁלִיב

תיאטרון וקולנוע: אִלְתּוּר, בֻּבָּנָאוּת, בַּמַּאי, בִּמּוּי, דִּבּוּב, הַנְפָּשָׁה, הֲפָקָה, מוֹפָע, מַחֲזָאוּת, מֵיצָג, מַעֲרָכוֹן, סֶרֶט, סִרְטוֹן, פַּעֲלוּלִים, צִלּוּם, שַׂחְקָן, תְּאוּרָן, תֵּאַטְרוֹן צְלָלִיּוֹת, תַּסְרִיטָאוּת, תַּפְאוּרָה

מוזיקה ומחול: אַקְדָּמָה (פרלוד), גּוֹנִית (ניואנס), חַמְשָׁה, יוֹצֵר מְחוֹלוֹת (כוראוגרף), כַּנָּר, מַלְחִין, מִפְעָם (טמפו), מִנְעָד, מַפְרֵט, נַגָּן, נָחֵת (במול), נָסֵק (דיאז), צְעוּדָה (מארש), רַקְדָן, תִּזְמֹרֶת, תַּכְלִיל (פרטיטורה), תַּקְלִיט, תַּקְלִיטָן (די־ג'י)

ספרות: אִי־גָיוֹן, בִּדְיוֹן, הֲזָרָה, הֶכְבֵּר (פריפרזה), הֶרְמֵז (אלוזיה), הֶשְׁמֵט (אליפסה), חַמְשִׁיר, מִצְלוֹל, מִקְדָּם (אקספוזיציה), נִיב נִגּוּדִים (אוקסימורון), סוּגָה, סִפֹּרֶת, סִפֵּר

כללי: אוֹצְרוּת, הַסְמָלָה (סימבוליזציה), הַשְׁרָאָה, חָזוּתִי, סִמְלִיּוּת (סימבוליזם), תֹּאַם (הרמוניה), תְּחִגָּה, תִּשְׁקֹפֶת (פרספקטיבה)
חדש חדש:
צוּגָה (אִימָאז'), הֶגְוֵן (וריאציה), מִצְלָם (שוֹט), פְּתֵכָה (פָּלֵטה)



סיפוריהן של המילים אָמָּן ואָמָּנוּת, תַּרְבּוּת, אִיּוּר, הֶדְבֵּק
אָמָּן ואָמָּנוּת – בשיר השירים נאמר: "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן". המילה אוֹמן מקורה באכדית: ummânu – 'בעל מלאכה מנוסה' וגם 'אדם העוסק במלאכת מחשבת'. בלשון חז"ל מצויה המילה בצורה אֻמָּן, ובעברית החדשה נוצל כפל הצורות להבחנת משמעות: אוּמן 'בעל מלאכה' ואילו אוֹמן artist, 'יוצר'. אוֹמנות, חידושו של בן־יהודה, היא אפוא art 'פעילות יצירתית בעלת ערך אסתטי', ואילו אוּמנות מלשון חז"ל היא 'עבודה', 'מלאכת כפיים'.

תַּרְבּוּת – בספר במדבר משה מוכיח את אנשי גד וראובן: "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים". את תַּרְבּוּת משורש רב"י יש שפירשו 'רוב' – קבוצה גדולה של חוטאים, ויש שפירשו 'גידול וצמיחה' – אנשים שגדלו להיות חוטאים. אצל חז"ל תַּרְבּוּת היא 'הרגל', 'למידה' ו'אילוף', ובימי הביניים גם 'חינוך' ו'דרך ארץ'. ייחודה של המילה לקולטורה – 'הישגי הרוח והיצירה של חברה' – מיוחס ליחיאל מיכל פינס, ויש שייחסוהו לזאב יעבץ. קישור זה מבוסס כנראה על משמעות היסוד של המילה הלטינית: 'עיבוד הקרקע' ומכאן 'גידול צמחים', כי כאמור לפי אחד הפירושים תַּרְבּוּת עניינה גידול וצמיחה.

אִיּוּר – המילה אִיּוּר שקולה במשקל המילה צִיּוּר, והיא קשורה לאור, שכן האיור נועד להאיר את הכתוב, להמחיש אותו ולסייע בהבנתו (בעקבות המשמעות של המילה הלועזית אילוסטרציה). את המילה אִיּוּר חידשה הוועדה למונחי עיתונות של ועד הלשון העברית בשנת תש"ז, 1946. תחילה היו שהתנגדו למילה וסברו שדי במילה הוותיקה צִיּוּר, כגון 'ספר מצויר', ואף היה מי שהציע את המונחים תִּמּוּן, 'ספר מתומן' – מן המילה תְּמוּנָה.

הֶדְבֵּק – הֶדְבֵּק הוא קולז' – תמונה המורכבת מהדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. המילה הֶדְבֵּק שקולה במשקלן של מילים כמו הֶדְפֵּס, הֶסְכֵּם, הֶעֱתֵק. את המילה הֶדְבֵּק הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ז (1997).
חידון אותיות משותפות
    [post_title] => עברית יפה
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a4%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-01-11 13:00:33
    [post_modified_gmt] => 2018-01-11 11:00:33
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25989
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)