הדף בטעינה

על המילה הִכְחִיד

במילון

 (ללא ניקוד: מכחיד)
*לא: מַכְּ־
בנייןהפעיל
שורשכחד
נטייהמַכְחִידָה
נטיית הפועלהִכְחִיד, יַכְחִיד, לְהַכְחִיד לכל הנטיות

הגדרה

  • מַשמיד
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של גבר עומד ותוהה ולידו סימני שאלה הכיתוב איך אומרים את זה? מכחול

מכחול, הכחיש, הכחדה

WP_Post Object
(
    [ID] => 180
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-10-23 12:34:25
    [post_date_gmt] => 2012-10-23 10:34:25
    [post_content] => רבים הוגים מכְּחול, הכְּחיש, הכְּחדה וכדומה – בכ' דגושה. ואולם על פי כללי הדקדוק נכון להגות את המילים האלה בכ' רפה: מִכְחוֹל (כמו מִכְשׁוֹל), הִכְחִישׁ (כמו הִכְנִיס), הַכְחָדָה (כמו הַכְנָסָה).

ההגייה בכ' דגושה נוצרה כמובן על רקע חוסר ההבחנה בין ח' לכ' רפה בעברית האשכנזית כדי ליצור בידול בין שני העיצורים. אין מדובר בחידוש של ימינו, אלא במסורת הקריאה והניקוד של ספרות חז"ל שנהגה בקהילות אשכנז ('מכְּחול', 'שמכְּחישין'). בפיוט האשכנזי 'יראתי בפצותי' הנאמר בקהילות אשכנז בשחרית של ראש השנה מנוקד במחזורים רבים "וְלֹא כְּמַכְּחִיל".

היה מי שהציע לאמץ את ההגייה בכ' דגושה ולקבוע אותה להגייה התקנית (יצחק אבינרי), אבל רוב המדקדקים ומתקני הלשון רואים בהגייה זו תופעה של לשון הדיבור ותובעים להקפיד על ההגייה בכ' רפה בלשון הרשמית. מכל מקום המבחינים בהגייתם בין ח' לכ' רפה – כמבטא העברי המופתי – אינם נזקקים לדגש בכ' במילים אלו.

מעניין שבמילים אחרות שיש בהן רצף של כ' רפה וח' מצאו הדוברים פתרון אחר: במילים שִׁכְחָה ושַׁכְחָן רגילים להניע את השווא בכ', וכך מורחקים שני העיצורים זה מזה (במשניות האשכנזיות מצוי גם במקרה זה הניקוד בכ' דגושה: שִׁכְּחָה). גם בפעלים כגון שָׁכְחוּ, נוֹכְחִים נוהגים להניע את השווא מאותה הסיבה. אומנם כאן מדובר בשווא נע, אך במקרים אחרים ההגייה הרווחת היא ללא כל תנועה (כשווא נח): אָכְלו אוֹכְלים וכדומה.
    [post_title] => מכחול, הכחיש, הכחדה
    [post_excerpt] => רבים הוגים מכְּחול, הכְּחיש, הכְּחדה וכדומה – בכ' דגושה. ואולם על פי כללי הדקדוק נכון להגות את המילים האלה בכ' רפה: מִכְחוֹל (כמו מִכְשׁוֹל), הִכְחִישׁ (כמו הִכְנִיס), הַכְחָדָה (כמו הַכְנָסָה).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%9b%d7%97%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%9b%d7%97%d7%99%d7%a9-%d7%94%d7%9b%d7%97%d7%93%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-07-05 16:01:40
    [post_modified_gmt] => 2021-07-05 13:01:40
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=180
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

רבים הוגים מכְּחול, הכְּחיש, הכְּחדה וכדומה – בכ' דגושה. ואולם על פי כללי הדקדוק נכון להגות את המילים האלה בכ' רפה: מִכְחוֹל (כמו מִכְשׁוֹל), הִכְחִישׁ (כמו הִכְנִיס), הַכְחָדָה (כמו הַכְנָסָה). המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 34

אקדם 34

WP_Post Object
(
    [ID] => 8032
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2007-06-14 16:27:07
    [post_date_gmt] => 2007-06-14 13:27:07
    [post_content] => תוכן העניינים
  • הון ומילון – עם הופעת "מילון הבנקאות ושוק ההון", עמ' 1
  • מר רוברט אסרף – עמית כבוד, עמ' 1
  • התגלית של ראובן שטיינר, עמ' 1
  • מאחורי המילים – מִסְרֵר מאת רונית גדיש, עמ' 2
  • תעודה: מכתב של ס' יזהר לנשיא האקדמיה נ"ה טור־סיני, עמ' 3
  • לזכרו של ס' יזהר (יזהר סמינלסקי), עמ' 3
  • צרות בצרורות עיצורים מאת אורה (רודריג) שורצולד, עמ' 6 שווא נע, שווא נח, מִכְחוֹל, הִכְחִיל, הִכְחִיד, הִכְחִישׁ
  • פרסום חדש: מילון למונחי הבנקאות ושוק ההון, עמ' 8
[post_title] => אקדם 34 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-34 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-12-20 18:37:25 [post_modified_gmt] => 2018-12-20 16:37:25 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8032 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים הון ומילון – עם הופעת "מילון הבנקאות ושוק ההון", עמ' 1 מר רוברט אסרף – עמית כבוד, עמ' 1 התגלית של ראובן שטיינר, עמ' 1 מאחורי המילים – מִסְרֵר מאת רונית גדיש, עמ' המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִכְחִיד ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>