הדף בטעינה

על המילה גִּוּוּן

במילון

 (ללא ניקוד: גיוון)
מיןזכר
שורשגון
נטייהשם הפעולה של מגַוון לכל הנטיות

הגדרה

  • הכנסת שינויים כדי להוסיף עניין
  • מבחר של דברים בעלי גוונים שונים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

הֶגְוֵן (וריאציה)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5644
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-02-12 13:01:21
    [post_date_gmt] => 2012-02-12 11:01:21
    [post_content] => הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר.

המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל, והיא גזורה מן המילה גָּוֶן (כך צורתה התקנית, על דרך עָוֶל, מָוֶת; בציבור רווחת ההגייה גָּוָן). גוון, ככל הנראה מילה פרסית במקורה, הגיעה אל העברית מן הארמית של התלמוד, למשל בצירוף כהאי גוונא ('כמו זה', 'באופן זה'). ממנה גם הביטוי 'כגון'.

מן השורש גו"ן התחדשו בעברית בת ימינו גִּוּוּן, הִתְגַּוְּנוּת, מִגְוָן, גּוֹנִית (ניואנס), גִּוְנוּן, ועכשיו גם הֶגְוֵן.
    [post_title] => הֶגְוֵן (וריאציה)
    [post_excerpt] => הֶגְוֵן הוא החלופה העברית לווריאציה - מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%a6%d7%99%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:09:29
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:09:29
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5644
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הֶגְוֵן הוא החלופה העברית לווריאציה - מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


גִּוּוּן
לרשימה המלאה
ספרות (תשס"ח, 2007)
גִּוּוּן מִשְׁקָל וַרְיַאצְיָה מִשְׁקָלִית; המרה או מילוי מקום של סוג הרגל השליט בשיר בסוג רגל אחר למניעת חדגוניות ולהעצמת הביטוי

במבט היסטורי

שכיחות הערך גִּוּוּן ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>