WP_Post Object
(
    [ID] => 37585
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2019-10-27 14:40:10
    [post_date_gmt] => 2019-10-27 12:40:10
    [post_content] => את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון. הוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת 1885 (ראו להלן). קודם לכן נהג הצירוף 'מורה שעות', ולצידו שימשו לעיתים הצירופים 'מד זמן', 'כלי שעה' ו'כלי מורה שעות'. עוד נהגו המילים שָׁעָה ואוֹרְלוֹגִין: השימוש במילה שָׁעָה הן ליחידת הזמן הן לכלי המדידה שלה נעשה על דרך הערבית (سَاعَة), ואילו המילה אוֹרְלוֹגין נזכרת בספרות המדרשית ומקורה במילה היוונית horologion ('מודד זמן'; מילולית: 'אמירת זמן'). משנתקבלה המילה שעון התייחדה המילה אורלוגין לשעון קיר גדול, לרוב בעל מטוטלת.

נעיר כי במילון בן־יהודה (בכרך שיצא שנים רבות לאחר מותו) הערך "שעון" מסומן כחידושו של המחבר. אבל בן־יהודה עצמו כתב כבר בשנת 1898 "שעון חדשה רי"מ פינס" (הצבי, כ"א באייר תרנ"ח).

גם את המילה מָחוֹג לציון ה"יד" המצביעה על השעה בשעון חידש פינס. המילה מָחוֹג מוכרת מן הארמית של התלמוד הבבלי במשמע מֶחֱווה ביד או בפנים, ומשמשת במשמעות זו בספרות העברית של ימי הביניים.

הינה השימוש הראשון במילה "שעונים" במאמר מאת יחיאל מיכל פינס תחת הכותרת "סחר הארץ", הצבי, כ"ח בשבט תרמ"ה (12 בפברואר 1885):


    [post_title] => שעון מתקתק בעברית
    [post_excerpt] => את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, והוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת תרמ"ה (1885). קודם לכן נהג לרוב הצירוף 'מורה שעות'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%aa%d7%a7-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-10-31 13:02:39
    [post_modified_gmt] => 2022-10-31 11:02:39
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=37585
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)