הדף בטעינה

על המילה אִשֵּׁשׁ

במילון

 (ללא ניקוד: מאשש)
*תנו דעתכם להבדל בין מְאַשֵּׁשׁ ובין מְאוֹשֵׁשׁ
בנייןפיעל
שורשאשׁשׁ
נטייהמְאַשֶּׁשֶׁת לכל הנטיות
נטיית הפועלאישֵש, יְאַשֵּׁשׁ, לְאַשֵּׁשׁ לכל הנטיות

הגדרה

  • מבַסֵס – בעיקר רעיון או סברה וכדומה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של גארפילד אוכל לזניה עם הכיתוב "אני מאשש את הטענה כי לזניה מאוששת את מצב הרוח"

לאשש ולאושש

WP_Post Object
(
    [ID] => 45865
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-11-16 14:23:07
    [post_date_gmt] => 2020-11-16 12:23:07
    [post_content] => לְאַשֵּׁשׁ פירושו 'לחזק', 'לבסס' (טענה, השערה וכיו"ב): "חזאי מזג האוויר אישש את חששותיי – איאלץ לבטל את הטיול מפני הגשמים הצפויים", ואילו לְאוֹשֵׁש פירושו 'להשיב למצב הקודם והתקין': "משרד האוצר מקווה לאושש את המשק כמה שיותר מהר".

בבסיס שתי הצורות עומדת מילה יחידאית מספר ישעיהו – "זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאֹשָׁשׁוּ" (מו, ח) – שלא נתפרשה כל צורכה. בתרגום הארמי מילה זו מיתרגמת "וְאִתַּקַּפוּ" כלומר 'התחזקו' ובדרך זו הלכו רבים ממפרשי המקרא, וגם מצאו קשר למילים קרובות אחרות (נדירות גם הן) שמציינות יסוד וחוזק, למשל המילה אָשְׁיָה מן הפסוק "נָפְלוּ אׇשְׁיוֹתֶיהָ נֶהֶרְסוּ חוֹמוֹתֶיהָ" (ירמיהו נ, טו).[1] בארמית המקראית נזכרת מילה דומה: "וְשׁוּרַיָּא שַׁכְלִילוּ וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ" [=והחומות השלימו והיסודות יחברו] (עזרא ד, יב), ואף באכדית ובערבית השורש אש"ש משמש לציון 'יסוד', 'בסיס'. בקרב המפרשים ובמחקר יש גם דעות אחרות.

מצד הדקדוק שתי הצורות – לאשש ולאושש – הן בבניין פיעל מהשורש אש"ש. הפועל אִשֵּׁש (וכן מְאַשֵּׁשׁ וכו') גזור בדרך הרגילה של פעלים בבניין פיעל על דרך השלמים (כגון דִּבֵּר, סִפֵּר), ואילו אוֹשֵׁשׁ (וכן מְאוֹשֵׁשׁ וכו') בא במשקל פּוֹלֵל (כגון כּוֹפֵף מְכוֹפֵף).

אף בבניין התפעל יש הִתְאַשֵּׁשׁ (נפוץ גם בצורה נתפעל – נִתְאַשֵּׁש) במובן 'התאשר', 'נעשה מבוסס', והִתְאוֹשֵׁשׁ במשקל הִתְפּוֹלֵל במובן 'התחזק', 'שב לאיתנו', ומכאן 'חדר התאוששות'.

____________________________________

[1] מילה קרובה אחרת – אֲשִׁישָׁה – עניינה אחר לחלוטין: 'עוגה עשויה פירות', למשל "וַיְחַלֵּק לְכׇל הָעָם... חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת" (שמואל ב ו, יט). מילה קרובה נוספת היא אָשִׁישׁ מן הפסוק "לַאֲשִׁישֵׁי קִיר חֲרֶשֶׂת" (ישעיהו טז, ז), שהוראתה קשה, עד כדי כך שנחלקו אם היא קרובה אל אָשְׁיָה או אל אֲשִׁישָׁה.

[post_title] => לאשש ולאושש [post_excerpt] => לְאַשֵּׁשׁ פירושו 'לחזק', 'לבסס' (טענה, השערה וכיו"ב) ואילו לְאוֹשֵׁש פירושו 'להשיב למצב הקודם והתקין'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%90%d7%a9%d7%a9-%d7%95%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a9%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-29 23:52:43 [post_modified_gmt] => 2022-09-29 20:52:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=45865 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

לְאַשֵּׁשׁ פירושו 'לחזק', 'לבסס' (טענה, השערה וכיו"ב) ואילו לְאוֹשֵׁש פירושו 'להשיב למצב הקודם והתקין'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אִשֵּׁשׁ 2 (שרפה באש) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אִשֵּׁשׁ 1 (חיזוק, התאוששות) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>